"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הילד שלכם סובל מ"פומו"? כך תזהו את הסימנים

המושג FOMO, ראשי תיבות של "Fear of Missing Out", הפך לאחד המונחים השגורים בשיח היומיומי ומתאר פחד מפספוס • כך תוכלו לעזור לילדים שמתמודדים איתו

,עודכן
0השמעה
סמארטפונים יכולים להגביר את תחושת ה-FOMO. צילום: GettyImages

המושגFOMO, ראשי תיבות של "Fear of Missing Out" (פחד לפספס או להחמיץ), הפך בשנים האחרונות לאחד המונחים המוכרים בשיח. ה-FOMO, הוא למעשה התחושה שאנשים אחרים חווים כל הזמן חוויות משמעותיות ומתגמלות, שלא כוללות אותך.

רוב המבוגרים מכירים את הרגש הזה, אבל הוא יכול להשפיע אחרת על ילדים - בין אם מדובר על חברים במסיבת יום הולדת, פספוס מפגש כיתתי או גלישה ברשתות החברתיות.

תחושת ה-FOMO משפיעה אחרת על ילדים,צילום: freepik

"הרשתות החברתיות מגבירות את ה-FOMO אצל ילדים באופן משמעותי", הסבירה אירין רובין, מומחית להורות ומייסדת אפליקציית MamaZen לאתר Parents. "ילדים רואים תמונות של חברים בגילם שנראים מגניבים, משתתפים במסיבות או מציגים גאדג'ט חדש שהם 'חייבים להשיג'. מה שהם לא רואים זה שמדובר בהדגשות של חלקים ספציפיים במציאות ולא בחיים האמיתיים".

הבעיה נוצרת כאשר ילדים מרגישים שכל מה שהם רואים ברשתות החברתיות הוא אמיתי ומדויק, מה שמקשה עליהם להפריד בין רעש למציאות. זו הסיבה שרשתות חברתיות מעוררות לעיתים קרובות תחושות של אי-התאמה, קנאה ודימוי עצמי שלילי אצל ילדים.

חשוב להסביר שרשתות חברתיות הן לא המציאות,צילום: GettyImages

סימנים נפוצים ל-FOMO בילדות

אצל ילדים, FOMO מתבטא כדחיפות, לחץ ומצוקה לגבי רכוש או פעילויות של בני גילם, מסבירה רובין. לדוגמה, הילד שלכם עשוי להתמקד יתר על המידה במה שבני גילם עושים ובמה שהם חושבים שהם מפספסים. "האכזבה לעיתים קרובות מובילה לתחושות של הדרה, עצב או אפילו כעס, בגלל הפחד להישאר בחוץ מבחינה חברתית", היא מוסיפה.

לפי ד"ר קאנצ'י ויג'סקרה, פסיכולוגית קלינית ומייסדת מרכז Milika, ניתן לשים לב שהילד שלכם בודק כל הזמן מה החברים שלו עושים, נראה חרד או במצב רוח רע אחרי זמן באינטרנט, מתקשה להנות מהרגע ונראה עסוק במחשבות על מה שקורה במקום אחר, מתקשה לישון, או שם חשיבות מיוחדת לפופולריות או הזמנות למסיבות או מפגשים חברתיים שונים.

ילדים לעיתים מפחדים להישאר בחוץ מבחינה חברתית,צילום: Getty Images

כיצד לעזור?

אחד הדברים החזקים ביותר שאפשר לעשות כשלילד יש FOMO הוא ליצור מרחב רגשי בטוח לדבר על רגשותיו. "תהיו פתוחים ולא שיפוטיים", אומרת ד"ר ויג'סקרה. שקלו לשתף במאבקים שלכם סביב תחושת הדרה או פספוס, כדי לעזור לנרמל את מה שהם מרגישים.

חשוב גם ללמד אוריינות מדיה: לדון על מה שהילד רואה באינטרנט, כולל העובדה שרשתות חברתיות מדגישות רק חלקים מסוימים לעיתים של המציאות ולא משקפים אותה. מומלץ לעזור לילד לבנות זהות חזקה מחוץ לרשתות חברתיות ולקבוע גבול לזמן המסך שלהם - כמו הרחקת מכשירים מחדרי השינה בלילה וקביעת זמן משפחתי ללא טלפונים.

כדאי לתת לילדים לדבר על הרגשות שלהם,צילום: istockphoto

מתי FOMO הוא יותר מרק FOMO?

FOMO הוא נפוץ, ומשהו שרוב הילדים חווים בשלב זה או אחר - כמו גם רבים מהמבוגרים. עם זאת, לפעמים מדובר בתחושה שהיא יותר מסתם FOMO. "זה עשוי להיות יותר מ-FOMO אם זה מתמשך ולא ניתן לניהול", אומרת ד"ר ויג'סקרה.

"אם הילד שלכם נראה מודאג מזה כל הזמן, חווה עצב או חרדה גוברים, או מראה שינויים בשינה, תיאבון או ביצועים בבית הספר, ייתכן שיש מאבקים עמוקים יותר". אם אתם רואים את הסימנים האלה, אל תהססו לפנות לרופא הילדים או לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש לעזרה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר