אם זמן הארוחות עם הילד שלכם מרגיש יותר כמו משא ומתן, אתם לא לבד: שרלוט סטירלינג-ריד, תזונאית ילדים ותינוקות מבריטניה, חושפת בראיון ל-BBC את הטיפים הטובים ביותר להתמודדות עם הנושא - ומדגישה שחשוב לא להאשים את עצמכם.
"זה שלב נורמלי בהתפתחות של ילדים רבים. יש כל כך הרבה משפחות שמתמודדות עם זה. אל תרגישו שזה רק אתם, כי זה לא כך".
1. תנו להם לבחור
זה אמנם נשמע הפוך מהאינטואיציה - אבל שרלוט טוענת שלתת לילד לבחור מה הוא רוצה לאכול, עשוי בעצם לעודד אותו לנסות מאכלים נוספים.
"אם הילד אומר 'אני לא רוצה לאכול את האוכל הזה', אז לומר לו 'זה בסדר' זו עמדה הרבה יותר מועילה".
כשהילד גדל, הוא צריך לקבל החלטות בעצמו, אז לא לדכא את התחושה הזו יכול לעזור: "ילדים רוצים אוטונומיה, וכשאנחנו אומרים להם 'אתה לא חייב לאכול את זה', לעתים קרובות זה מאפשר להם להחליט שלאכול את המאכל המסוים זו בחירה שלהם".
היא גם מציעה לאפשר להם לעזוב את השולחן כשהם רוצים, ואומרת שהארכת זמן הארוחות "רק תחמיר את המצב".
2. אל תתייגו מאכלים כ"טובים" ו"רעים"
תיוג מאכלים שונים כטובים או רעים יכול בסופו של דבר להשפיע על הקשר של הילד עם מה שהוא אוכל, אומרת שרלוט.
"נסו להיות ניטרליים. הימנעו מ'אם תאכל את זה, תקבל פרס או עונש'. לכל התבטאות כזו עלולה להיות השפעה שלילית מאוד על הילדים".
במקום זאת, שרלוט מעודדת הורים ללמד ילדים על איזון: "אנחנו לא צריכים 'לבייש' מאכלים שונים - אבל אולי נאכל מאכלים מסוימים פחות מאחרים".
"לא הייתי מנהלת שיחה על מה בריא יותר או לא - הייתי מדגימה את זה, ומראה להם איך נראים מתינות, גיוון ואיזון באכילה".
3. שימו את ההנאה בעדיפות העליונה
הפיכת הארוחות לחוויה מהנה יותר, בנפרד מהאוכל עצמו, יכולה להסיט את תשומת הלב מהבעיה ולעודד אותם לאכול, אומרת שרלוט. זה עוזר גם להפיג את ההקשר של השולחן כמקום שהם לא רוצים להיות בו.
"תביאו ספר, או כל דבר אחר שיגרום להם לרצות להיות ליד השולחן. אחר כך תמיד אפשר לומר 'עכשיו נניח את הספר בצד ונאכל את האוכל שלנו' - אבל נסו לא להתמקד באוכל. נסו להפוך את זמן ארוחת הערב למהנה, תשוחחו איתם הרבה".
4. היו קשובים לתיאבון
כשילד מגיע לגיל שנה, הצמיחה שלו עשויה להאט, מה שיכול לגרום לירידה בתיאבון: "יש עליות וירידות. בדיוק כמו שלנו לא תמיד יש אותו תיאבון כל יום - כך זה גם עם הילדים שלנו".
היא אומרת שחשוב להיות מודעים לכך. "זה נקרא הזנה רגישה, לתת להם להכתיב כמה הם אוכלים. אנחנו מגדירים מבנה - כמו ארוחת בוקר, צהריים וערב - אנחנו מציעים מאכלים שאנחנו בוחרים במסגרת המבנה, אבל אנחנו צריכים לנסות לתת להם להחליט כמה".
אם אתם מודאגים מהתזונה המוגבלת של הילד, תמיד כדאי לדון בכך עם רופא הילדים.
5. שתפו אותם בתהליך
הכללת הילד כמה שיותר בהכנת האוכל ובארוחות יכולה לעזור לו להיות יותר הרפתקן בשעת האוכל.
שרלוט מסבירה שפעילויות פשוטות כמו עזרה בערכת השולחן, ערבוב או מריחת תערובות, קניות יחד או אפילו קריאה על אוכל יכולות לעזור.
היא גם ממליצה לחשוף אותם למגוון רחב של מאכלים: "ילדים אוהבים את המוכר להם. אז ככל שהם מכירים יותר את כל המאכלים האלה - כך הם צפויים לקבל אותם יותר בקלות".
זה לא חייב לקחת הרבה זמן: שרלוט ממליצה להשתמש במצרכים שמהירים לשימוש ועתירי רכיבים תזונתיים. "דברים כמו אגוזים טחונים, זרעים טחונים, חופן פירות או ירקות קפואים. אפשר גם לשלב מוצרים שאפשר להכין מהם ארוחה מהירה מאוד, כמו לערבב שימורי עגבניות, עדשים וירקות קפואים - ואז יש לכם רוטב פסטה בריא ועתיר רכיבים תזונתיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו