השאלה האחת שמונעת מכם להגשים את המטרות שלכם

השנה החדשה התחילה באופן רשמי, ובלי ששמנו לב כבר חזרנו לשגרה. זה השלב שבו בדרך כלל אנחנו רוצים ליישם את כל הרצונות שלנו או את המטרות ששמנו לעצמנו ב-TO DO LIST השנתי, אבל איך לומר - זה לא תמיד מצליח לנו.

השאיפות או החלומות ששנה אחרי שנה אנחנו מתחייבים לעצמנו שהפעם זה יקרה, מופיעים שוב ושוב ברשימות. אנחנו מרגישים שאנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים או מחכים שמשהו יקרה כדי שנוכל לסמן עליהם וי, וחשוב מזה - שנרגיש ונחווה את האושר שאנחנו מצפים להרגיש כשזה יתגשם.

אבל מה קורה כשזה לא מצליח?

לרוב בשלב הזה עולה ייאוש או תסכול, ואיתם גם השאלה המוכרת - "מה אני עושה לא בסדר?"

איך זה שכל החברות שלי מצליחות להכיר מישהו ואני לא? למה כולם מצליחים למצוא עבודה, לרדת במשקל, להרוויח יותר כסף... ורק אני לא?

הבעיה בשאלה הזאת היא שהיא לא באמת מקדמת אותנו לשום מקום. הרי אנחנו לא באמת מצפים לקבל תשובה. אנחנו שואלים את זה לרוב ממקום מיואש, מתחושה קורבנית ומהרגשה שלמרות שאנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים, מישהו שם למעלה פשוט לא מקשיב.

אז מה אם נהפוך את השאלה?

מה אם במקום לשאול "מה אני עושה לא בסדר?", נשאל: "מה אני כן עושה בסדר?"

כלומר, באיזה תחומים בחיים כן מצליח לי?

למשל: אם אני ממש לא מצליחה למצוא עבודה, אבל אני כן מצליחה תמיד לדאוג למפגש החברתי השבועי או למטרות הכושר שהצבתי לעצמי - כדאי לבדוק מה אני עושה שם שכן עובד לי, ואז לנסות לאמץ את זה בתחום שאני מרגישה קצת פחות טובה בו.

ללמוד מההצלחות שלנו

אולי אני אמצא שמה שעוזר לי להתמיד עם הכושר זה שיש לי שיעור קבוע נעוץ בלו"ז, או שדווקא זה שיש חברה קבועה שבאה איתי והדבר הופך למהנה יותר? אז אולי אני גם אחפש עבודה עם חברה, או למצוא מרחב עבודה שיתופי ולשבת שם בשעות קבועות כל יום - כי לוח זמנים מסודר וסביבת אנשים עוזרים לי.

אולי אני אגלה על עצמי שדווקא במקומות שבהם ממש מצליח לי, אני עושה את הדברים בהנאה וללא מאמץ - ואז שווה לבדוק איך אני מכניסה קצת יותר קלילות לאותו תחום שכל כך מכביד עליי ולא מתקדם לשום מקום.

הרעיון הוא פשוט: להעתיק את מתכון ההצלחה מתחום אחד לתחום אחר. אם משהו עובד טוב בחלק אחד של החיים שלנו, סביר להניח שהוא יכול לעבוד גם במקום אחר.

הסוד האמיתי: איך אנחנו מרגישים

ועוד משהו חשוב, ואולי החשוב ביותר: לבדוק איך אני מרגישה. כלומר, איך אני מרגישה עם אותו תחום שקשה לי, לעומת נושאים שפחות?

אם אני מרגישה שכסף בא לי בקלות ואני דווקא ממש מצליחה לזמן אותו לחיים שלי ללא מאמץ, אבל לצאת לדייטים ממש עושה לי בוקס בבטן, אז לנסות לאמץ את אותה תחושת קלות גם בפעם הבאה שיהיה לי מאץ' בטינדר.

כי אם תבחנו מקרוב את כל הנושאים שזורמים לכם בחיים, אני מנחשת שתגלו משהו אחד משותף: זה חסר מאמץ. זה קל, זה כיף, זה קליל. אתם נהנים מזה או שפשוט אתם לא משקיעים בזה יותר מדי מחשבה. זה זורם באופן טבעי.

הנטייה בשלב הזה היא להגיד - "אוקיי, ברור שאני לא משקיעה מחשבה במשהו שבא לי בקלות, אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי לעשות את זה בדברים שלא באים לי בקלות!"

אם תשאלו אותי זה דווקא בדיוק המפתח לשחרר את התקיעות שאנחנו חווים. כי אם יש משהו שאנחנו עושים שוב ושוב והוא פשוט לא עובד, ואנחנו רק מרגישים תסכול, כעס או ייאוש - קשה לאפשר למשהו חדש להיכנס. האנרגיה שלנו כבר נמצאת בציפייה שלילית.

קשה מאוד להזמין משהו טוב כשאנחנו עסוקים בלהרגיש שהוא לא מגיע.

זה תהליך, לא קסם

חשוב להבהיר: שינוי השאלה הזו לא יפתור הכל בן לילה. זה לא מתכון קסם שפתאום יגרום לכל החלומות להתגשם. מה שהוא כן עושה זה לשנות את הזווית שממנה אנחנו מסתכלים על עצמנו ועל החיים שלנו - מזווית של קורבנות, חוסר ואי-הצלחה, לזווית של שפע והזדמנויות ללמידה.

דרך הקלות, הזרימה והגישה היותר חיובית - אני בטוחה שתצליחו לזמן יותר הזדמנויות, אפשרויות, מוטיבציה וכל מה שנמצא סביב אותו חלום שאתם מבקשים לעצמכם. זה לא אומר שלא תהיה עבודה קשה בדרך, אבל היא תרגיש אחרת - פחות כמו מאבק נואש ויותר כמו התקדמות טבעית.

אז בפעם הבאה שאתם מרגישים תקועים, נסו לשאול את עצמכם במקום "מה אני עושה לא בסדר" - "מה אני כן עושה בסדר"? תתפלאו כמה תשובות טובות מחכות לכם שם.

טל מזרחי היא בוגרת שיטת "העבודה" של ביירון קייטי ומורה ליוגה.