"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה זה עוגני דופמין ואיך הם יכולים לשפר לנו את המוטיבציה?

הטכניקה שהחלה לצבור פופולריות מציעה דרך חדשה להתמודדות עם משימות יומיומיות: "כשהמוח מתחיל לצפות לפרס הנלווה לפעולה מסוימת, הוא משחרר דופמין עוד לפני שמתקבל הפרס - וכך גוברת המוטיבציה"

,עודכן
0השמעה
כוח מניע של עשייה, מיקוד ולמידה. צילום: freepik

טכניקת עוגני הדופמין (Dopamine Anchoring) שהחלה לצבור פופולריות, מציעה גישה חדשניתלשיפור המוטיבציהוההתמודדות עם משימות יומיומיות. הרעיון פשוט: לשלב פעולות מהנות כמו האזנה למוזיקה או צפייה בסדרה עם מטלות פחות אהובות כמו ניקיון, ספורט או כתיבה. כך נוצרת התניה חיובית שמביאה לשחרור מוקדם של דופמין, מוליך עצבי שממלא תפקיד מפתח בתחושת עונג, למידה, ריכוז ותנועה.

הדופמין כבר מזמן לא נתפס רק ככימיקל של עונג - אלא ככוח מניע של עשייה, מיקוד ולמידה. על פי דיווח ב- The Economic Times, מדובר בטכניקה שנשענת על עקרונות נוירולוגיים מוכרים, והיא זוכה להתעניינות גוברת מצד מטפלים ואנשים המתמודדים עם דיכאון או הפרעת קשב וריכוז.

התניה חיובית שמביאה לשחרור מוקדם של דופמין,צילום: Midjourney

ד"ר ג'ושוע סטיין, פסיכיאטר ילדים ונוער ממרכז PrairieCare שבמינסוטה, ארה"ב, הפך לדמות מובילה בהסברת השיטה. לדבריו, "הדופמין מתנהג כמו מערכת תגמול פנימית. כשהמוח מצפה לפעולה שתגרום הנאה, הוא מתחיל להפריש דופמין עוד לפני שמתקבל הפרס, וכך נוצרת מוטיבציה".

הטכניקה מזכירה עקרונות של התניה קלאסית, בדומה לניסוייו של פבלוב. השילוב בין גירוי מהנה לפעולה שגרתית מאמן את המוח לקשר בין השניים, עד כדי כך שהציפייה עצמה מספיקה כדי לעורר תגובת דופמין ולחזק את ההתמדה במשימה.

בריאיון ל- Fox News, סטיין ממליץ להתחיל בקטן: למשל, להאזין לפודקאסט אהוב במהלך נסיעה ארוכה או לחגוג סיום של משימה בארוחה קבוצתית. הוא מדגיש לבחור עוגנים שאינם ממכרים, אלא מעלים אנרגיה באופן טבעי. "הימנעו מתמריצים מזיקים כמו חטיפים עתירי סוכר או גלילה ממושכת ברשתות החברתיות, שעלולים להוביל לשחיקה או לקשיי ריכוז", הוא מזהיר.

לבחור עוגנים שמעלים את האנרגיה באופן טבעי,צילום: istockphoto

עם זאת, כמו בכל שיטה, יש להשתמש בעוגני הדופמין בזהירות. "אם נתרגל את המוח לתלות בתגמול חיצוני עבור כל משימה, נאבד את היכולת להניע את עצמנו מבפנים", הזהיר סטיין. לדבריו, עוגני הדופמין צריכים לשמש כגשר להנעת תהליכים, לא כתחליף מלא למוטיבציה פנימית.

מומחים מדגישים כי הטכניקה הזו, על אף יתרונותיה, אינה פתרון קסם. היא צריכה להשתלב בארגז כלים רחב הכולל גם שיטות פסיכולוגיות מסורתיות ותמיכה מקצועית. חשוב במיוחד לבחור תגמולים שמחזקים את התחושה החיובית מבלי להיגרר לעודף גירויים או לדפוסים מזיקים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר