בשנים האחרונות, נדמה כי תחום הוולנס אינו עוד טרנד חולף, אלא מהפכה תרבותית עמוקה שמעצבת מחדש את חיי היומיום של דור ה-Z.
מחקר עדכני של מקינזי, שבחן למעלה מ-5,000 צעירים ברחבי העולם, ממחיש עד כמה הבריאות הפיזית, הנפשית והחברתית הפכה עבור הדור הזה לעמוד תווך של זהות אישית ושל שגרה יומיומית. לא מדובר עוד בבילוי חד-פעמי או בפינוק, אלא בתפיסת עולם מגובשת: כל החלטה, מהרגלי תזונה ועד בחירת אפליקציות, נבחנת דרך עדשת הוולנס.
הדור הזה, שגדל בעידן של מידע זמין, רשתות חברתיות ומשברים עולמיים, רואה בוולנס מסלול של שליטה עצמית בתוך עולם כאוטי.
הנתונים מראים כי בני דור ה-Z מוציאים יותר מכל דור אחר על שירותי בריאות, אימוני כושר, תוספי תזונה, אפליקציות מיינדפולנס וטיפולים נפשיים. 56% מהם בארה"ב מגדירים כושר כ"עדיפות עליונה", לעומת 40% בלבד בכלל האוכלוסייה.
לא פחות חשוב: המודעות לבריאות נפשית לא נופלת מהמודעות לבריאות פיזית. "היום ברור לכולם שמיינדפולנס, יוגה, שינה ותנועה חשובים לא פחות מאוכל בריא", מסבירה לירון אהרון, מאמנת יוגה בכירה בשיטת Les Mills ומנהלת תחום הליווי האישי והמשפחתי בשיבא תל השומר. "הצעירים לא מחפשים פתרון קסם, אלא שגרה של איזון פיזי, רגשי וחברתי".
נתונים נוספים מוכיחים כי השנה החולפת הייתה שנת שיא לפילאטיס - אשר היה לאימון הפופולרי ביותר זו השנה השנייה ברציפות, כאשר גם יוגה ואימוני כוח קבוצתיים מככבים בראש הרשימה.
"פילאטיס עונה על הצורך של הדור ה-Z באופן מדויק - עבודה על הגוף והנפש יחד", מרחיבה אהרון. "הצעירים מחפשים אימונים שמאזנים בין רוגע לבין אתגר – והם גם מושכים איתם את הדור שלפניהם. זו הסיבה ששיעורים כגון BodyBalance ואימונים קבוצתיים תופסים תאוצה".
אחת ההתפתחויות המרתקות ביותר בזירת הוולנס בשנה האחרונה נוגעת לחשיבות הגישה למרחבים ירוקים והשפעתה הישירה על הבריאות.
מחקר חדש שפורסם בבריטניה מצא כי אנשים שנהנים מגישה קבועה למרחבים ירוקים - פארקים, גינות קהילתיות או טבע עירוני - מבקרים אצל רופאי משפחה ב-28% פחות בהשוואה לאלו שאין להם נגישות דומה.
ההשפעה של מרחבים ירוקים אינה מסתכמת רק במדדים פיזיים; מדובר באפקט הוליסטי שמקיף גם את הבריאות הנפשית והחברתית. שהות בטבע כמו: הליכה בפארק, פעילות גופנית בגינה קהילתית או אפילו צפייה בנוף ירוק מהחלון, נמצאה כמפחיתה חרדה ודיכאון, משפרת את איכות השינה ומחזקת את תחושת השייכות החברתית.
החיבור בין גוף, נפש וטכנולוגיה הוא מאפיין בולט נוסף. בני דור ה-Z עוקבים אחר מדדי בריאות באמצעות שעונים חכמים, משלבים אפליקציות מיינדפולנס בשגרה, ומעדיפים פתרונות שמבוססים על נתונים אישיים. במקביל, עולה חשיבות האותנטיות והקיימות: הצעירים בודקים מה עומד מאחורי כל מוצר, דורשים שקיפות, ומעדיפים מותגים בעלי ערכים חברתיים וסביבתיים.
הקשר בין שגרת וולנס לבין תפקוד המוח, ובמיוחד הזיכרון, הולך ומתבהר בשנים האחרונות. מחקרים רבים מראים שאורח חיים הכולל פעילות גופנית קבועה, תזונה מאוזנת, שינה איכותית ותרגול של מיינדפולנס עשויים לשפר את תהליכי הזיכרון והלמידה.
עבור דור ה-Z, שנמצא תחת שטף מתמיד של מידע דיגיטלי, אימוץ הרגלים אלו הוא לא רק עניין של בריאות, אלא גם כלי מעשי לשיפור הריכוז, החדות המחשבתית והיצירתיות.
"הזיכרון שלנו משתנה ומושפע מאוד מהדרך שבה אנחנו חיים", מסביר איתי עניאל, חוקר מוח וזיכרון ודוקטורנט באוניברסיטת בר אילן, שיקיים הרצאה ב-14.07 בסליק חיפה בנושא שיפור וחיזוק הזיכרון.
"פעילות גופנית, למשל, משפרת את זרימת הדם למוח ומעודדת יצירת קשרים עצביים חדשים - מה שמחזק את הזיכרון לטווח הארוך. אפילו הליכה קצרה בטבע יכולה להביא לשיפור ביכולת שלנו ללמוד ולזכור דברים".
עניאל, מסכם: "דור ה-Z מבין היום שהשקעה בעצמו באמצעות אימוני כושר, תזונה נכונה ואימון קוגניטיבי אינם בגדר מותרות, אלא דרך יעילה לשמירה על מוח חד בריא וחזק לאורך זמן. היכולת להתרכז, לזכור פרטים ולשלוף מידע במהירות תלויה לא פחות באיכות השינה, בניהול מתחים ובאורח חיים בריא מאשר בכישרון מולד. זו גישה שמביאה את מדעי המוח אל הפרקטיקה המעשית בחיי היומיום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו