סבסטיאן מאוריץ, מומחה לחוסן נפשי וסופר גרמני, קובע כי בסביבת העבודה של היום חוסן פסיכולוגי הפך למיומנות מפתח.
להציב גבולות לבוס זה לא סימן לחולשה // אורי סתו
מאוריץ הבחין כי אנשי מקצוע רבים מוצאים את עצמם עוברים מפגישה לפגישה, מתמרנים בין התחייבויות אישיות, וממשיכים לתפקד מבלי לקחת הפסקות נחוצות. לפי אתר החדשות הגרמני, Munchner Merkur, מאוריץ מזהיר כי "תגובה מתמדת במקום הכוונה מודעת של פעולות מסכנת בהתשה לטווח ארוך".
המומחה לחוסן נפשי ממליץ על אסטרטגיה של הצבת גבולות. לדבריו, להגיד "אני לא יכולה כרגע" היא לא סימן לחולשה, אלא לניהול עצמי בריא, קביעת סדרי עדיפויות והגדרה ברורה של גבולות לפני שהסוללה הפנימית מתרוקנת.
"חוסן אינו אומר להיות חזק תמיד - זה אומר לדעת מתי הפסקה נחוצה", הוא טוען. לדבריו, זה הופך לבעייתי כאשר אנשים אומרים "לא" רק כשהם כבר מותשים.
הוא ממליץ על ניהול מודע של משאבים גם בחיים האישיים, כדי לעזור ביצירת מערכות יחסים יציבות ושמירה על יכולת פעולה לטווח ארוך.
"תרגילים מעשיים מתחומי המיינדפולנס, תנועה ומדיטציה יכולים לעזור להגביר את החוסן", ציין מאוריץ. הדגש על מיינדפולנס מרכזי בגישתו. באמצעות נוכחות ותשומת לב לצרכים ולגבולות של עצמם, אנשים יכולים לקבל החלטות מודעות התומכות ברווחתם. מודעות קשובה זו מאפשרת להם לנווט את פעולותיהם בכוונה במקום רק להגיב לדרישות חיצוניות.
בהקשר של מקום העבודה המודרני, בו הקצב לעתים קרובות בלתי פוסק, תובנות אלה היו רלוונטיות במיוחד. מאוריץ ציין כי עובדים רבים חשים מחויבים להדביק את הדרישות המתמידות, מה שעלול להוביל לדפוס חוזר של מאמץ יתר ועייפות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו