"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם אתם בכלל ישנים כמו שצריך?

התעוררתם באמצע הלילה ואתם בטוחים שזו תקלה בגוף שלכם? יכול להיות שדווקא אלה שישנים רצוף הם אלה שהגוף שלהם פועל בצורה מוזרה

,עודכן
0השמעה
בעיות שינה (אילוסטרציה). צילום: istockphoto

יש מצב שהדרך שבה אנחנו ישנים היום מרגישה טבעית רק כי התרגלנו אליה: הולכים לישון בלילה, קמים בבוקר, ובאמצע משתדלים לא להתעורר. מי שקם בשלוש לפנות בוקר ומתחיל לחשוב על החיים בדרך כלל בטוח שמשהו אצלו לא בסדר. אבל ההיסטוריה מספרת סיפור קצת אחר.

לא חייבים לישון רצוף

לפני החשמל, לפני מנורות הרחוב, לפני נטפליקס ולפני ההרגל המוזר לענות להודעות בחצות, הלילה היה באמת לילה. החושך ירד, הראייה האנושית לא הייתה יעילה במיוחד, ואנשים פשוט נאלצו להאט. מתוך המציאות הזו התפתחה צורת שינה שהיום נשמעת לנו כמעט מוזרה: שינה בשני חלקים.

הדפוס הזה נקרא שינה בִּיפאזית או שינה מפוצלת. במקום לישון שמונה שעות רצופות, אנשים היו ישנים כמה שעות, מתעוררים באמצע הלילה לשעה או שעתיים, ואז חוזרים לישון עד הבוקר. ההיסטוריון רוג'ר אֶקירְך, שחקר את הנושא בעקבותעדות מוזרה בפרשיית רצח שמעולם לא פוענחה, מצא מאות אזכורים היסטוריים ל"שינה ראשונה" ו"שינה שנייה" בחברות קדם-תעשייתיות, בעיקר באירופה, וטען שזה היה דפוס נפוץ הרבה לפני שהעולם הואר באופן מלאכותי.

מה עשו בזמן הערות באמצע הלילה? לא גללו בטלפון, מן הסתם. חלק התפללו, חלק דיברו, חלק עשו עבודות קטנות בבית, חלק קראו לאור נר, וחלק פשוט חשבו. יש תיאורים היסטוריים של אנשים שהתייחסו לשעה הזו כאל זמן שקט במיוחד, כמעט צלול. רגע בין שינה לערות, שבו המוח עדיין רגוע אבל כבר מספיק ער כדי לחשוב מחשבות עמוקות יותר.

ואז הגיע האור המלאכותי ושינה את המשחק. תאורה עירונית, ובהמשך חשמל ביתי, האריכו את היום האנושי. פתאום היה אפשר לעבוד, לקרוא, לבלות ולחיות גם אחרי שקיעת השמש. בהדרגה, השינה המפוצלת נדחקה לטובת לילה קצר ורציף יותר. אקירך טוען שהמעבר הזה התחזק במיוחד במאות האחרונות, כשהתרבות העירונית והתעשייתית הפכה את השינה הרציפה לנורמה.

גם המדע המודרני נתן חיזוק מסקרן לרעיון הזה. בניסוי מוכר משנות ה־90, החוקר תומאס ווֶר חשף משתתפים לתנאי חושך ארוכים במיוחד, בדומה ללילות שלפני עידן החשמל. אחרי תקופת הסתגלות, דפוסי השינה שלהם השתנו: הם החלו לישון בשני פרקים, עם זמן ערות שקט ביניהם.

זה לא אומר שכולנו צריכים לזרוק את השעון המעורר ולחזור לחיות כמו בימי הביניים. החיים המודרניים בנויים סביב שינה רציפה: עבודה, לימודים, תחבורה, משפחה – הכל. עבור רוב האנשים, שינה רציפה ואיכותית היא עדיין המודל הכי נוח ובריא לתפקוד יומיומי.

אבל זה כן אומר דבר אחד מרגיע: התעוררות באמצע הלילה לא בהכרח אומרת שמשהו לא בסדר אצלכם. לפעמים הגוף פשוט עושה משהו שהוא מכיר הרבה לפני שהמצאנו את המנורה ליד המיטה.

אז אם אתם מתעוררים בלילה, לא צריך להיכנס ללחץ. אולי לא כדאי לפתוח טיקטוק ולהרוס לעצמכם את הסיכוי לחזור לישון, אבל אפשר לזכור שזה לא סוף העולם. לפעמים הלילה פשוט מחולק לשני חלקים.

ואולי, כמו פעם, דווקא השקט שבין שתי השינות הוא המקום שבו מגיעות המחשבות הכי בהירות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר