"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה אנחנו כבר לא ישנים פעמיים?

הרבה לפני ה"שלאף שטונדה" וה"סייסטה" של הצהריים, בני אדם נהגו לחלק את השינה לשניים. מה שינה את ההרגל הזה ואיך זה קשור לרצח אכזרי שמעולם לא פוענח?

,עודכן
0השמעה
תישנו, תתעוררו ותישנו שוב. אילוסטרציה. צילום: Getty Images

ההיסטוריון רוג’ר אֶקירך בילה זמן רב בחקר הרגלי השינה של אנשים טרום המהפכה התעשייתית – אבל לגילוי שבו נתקל בשנות ה-90, בעת העבודה על מחקריו, הוא לא היה מוכן: במקום עדות על שנת לילה ארוכה ורגועה, שלה ציפה, הוא מצא את מה שהוביל אותו בנתיב שונה לחלוטין. נעזרנו ב-ChatGPT כדי לצלול לנבכי התגלית ההיסטורית.

העדות הבלתי צפויה התחבאה בתצהיר בית משפט מ-1699, בעדותה של ילדה בת 9 בשם ג’יין ראות’. הילדה סיפרה כי היא ואימה ישבו בבית כאשר נשמעה דפיקה בחלון, ומחוצה לו עמדו שני גברים. האם הלכה איתם, אך לא לפני שהורתה לבתה לשכב בשקט ולחכות לשובה של האם בבוקר. האם מעולם לא חזרה, ולאחר כמה ימים התגלתה גופתה והתברר כי היא נרצחה באכזריות באותו לילה.

עדותה של ג’יין לא סייעה לפתור את תעלומת הרצח, והמקרה לא פוענח מעולם. אבל סיפורה פקח את עיניו של אקירך. משום שג’יין סיפרה שהדבר קרה בדיוק לאחר שקמה מ"השינה הראשונה" – מושג שלא היה מוכר לו עד אז. הוא חיפש אזכורים נוספים שלו וגילה רבים כאלה בספרות, יומנים ותיעודים תרבותיים שונים. לאורך ההיסטוריה, התברר לו, בני אדם נהגו לישון פעמיים בלילה: פעם ראשונה בערך מתשע בערב עד אחת-עשרה בערב, לאחר מכן אנשים היו מתעוררים, מבצעים פעילויות ליליות שונות, ולפני חצות היו חוזרים למיטותיהם ל"שינה השנייה", או "השינה הגדולה", שנמשכה עד הבוקר.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

כאמור, אקירך מצא התייחסויות רבות לדפוס השינה הזה – לא רק באנגליה, אלא ברחבי העולם כולו – מאירופה ואסיה, דרך אפריקה ועד אוסטרליה ואמריקה. אם כן, מה קרה למנהג העתיק הזה במאות השנים האחרונות?

אקירך מעריך כי חלוקת השינה לשניים דעכה במקביל למהפכה התעשייתית. תאורה מלאכותית, במיוחד כזו המופעלת על ידי גז וחשמל, האריכה את שעות הערות, ודחסה את שעות השינה לרצף אחד. הצורך להתעורר בשעה מסוימת באמצע השינה, רק כדי לחזור אליה מאוחר יותר, נמחק לבסוף לטובת שינה רצופה יותר.

כיום, דפוסי השינה שלנו התפתחו, ואפילו עצם העובדה שפעם נהוג היה לחלק את השינה לשניים נשכחה ונחשבת לגילוי מרעיש. אקירך מציין כי כיום, אנשים שנוטים להתעורר באמצע השינה ולהירדם שוב מאוחר יותר חרדים מכך, שכן החברה שסביבם תופשת זאת כמצב לא טבעי – אך למעשה, שינה רצופה היא הרגל מודרני, בעוד טבע האדם מעודד, ככל הנראה, פיצול של שעות השינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר