משרד הבריאות מודיע היום (רביעי) על תחילת יישום תוכנית רחבה להגדלת היקף הכשרת הסטודנטים לרפואה בישראל.
מדובר בתהליך מתמשך שהחל לפני מספר שנים, ובמהלכו גדל מספר הסטודנטים לרפואה מכ-800 בשנת 2015 ל-1,448 כיום. היעד הבא הוא הגדלת מספר הסטודנטים החדשים ל-1,700 עד שנת 2027, ובשלב הבא לכ-2,000 עד שנת 2030.
כיום, כ-60% מהרופאים החדשים בישראל כלל אינם בוגרי פקולטות לרפואה בארץ, אלא למדו בחו"ל. עד לאחרונה, עוד לפני החלת "רפורמת יציב", רבים מהם רכשו את הכשרתם במוסדות בעלי רמת הוראה נמוכה. בנוסף, כ-20% מבוגרי לימודי הרפואה באירופה כלל לא שבו לישראל, אלא נשארו לעבוד כרופאים במדינות שבהן למדו.
במטרה להכשיר יותר רופאים בישראל, משרד הבריאות מוביל בשנים האחרונות מספר מהלכים אסטרטגיים: הקמת פקולטות חדשות לרפואה באוניברסיטת חיפה, במכון ויצמן ובאוניברסיטת רייכמן; וכן הרחבת השדות הקליניים - המחלקות והמרפאות שבהן מתקיימת ההכשרה המעשית. השדות הקליניים נחשבים משאב לאומי חיוני, והרחבתם נועדה לאפשר הוראה מעשית איכותית יותר.
המהלך הנוכחי מבקש לשים את האדם במרכז - הסטודנט לרפואה, הרופא המלמד, ולבסוף גם את המטופל.
המודל החדש מסדיר את מערכת היחסים הכספית בין הפקולטות לרפואה לבתי החולים, קובע אמות מידה אחידות להכשרה, ומבטל את הבלעדיות שהייתה לפקולטות מסוימות בבתי חולים. בנוסף, חלק מההכשרה יעבור למרפאות קופות החולים - בעיקר בתחומי רפואת נשים, ילדים ורפואת משפחה.
נבחנת האפשרות לקיים הוראה גם בשעות אחר הצהריים. עוד נקבע הסדר תגמול חדש לרופאים המלמדים, במטרה לשפר את איכות ההוראה. תקציב התוכנית עומד על 250 מיליון שקל לחמש השנים הקרובות.
לצד זאת, במשרד הבריאות הוקמה לפני כשנה וחצי "יחידה לטיפוח הסטודנטים בחו"ל", שמטרתה לחזק את הקשר בין הסטודנטים הישראלים הלומדים רפואה בחו"ל לבין מערכת הבריאות בישראל - ולשדר להם כי המדינה מעוניינת בשיבתם ובהשתלבותם כרופאים בארץ. עם זאת, הרפורמה בשדות הקליניים עשויה להקשות על שילוב סטודנטים מחו"ל בהכשרה המעשית בישראל, בשל תפוסה גבוהה יותר של הסטודנטים הלומדים בארץ.
איילת גרינבאום-אריזון, סמנכ"לית אסטרטגיה במשרד הבריאות: "אנו נמצאים בעשור מאתגר למערכת הבריאות. האוכלוסייה גדלה ומזדקנת, ויש עלייה משמעותית בתחלואה כרונית. מנגד, נכנסנו לעשור האחרון עם מחסור בכוח אדם רפואי. לפני כשלוש שנים גיבשנו תוכנית אסטרטגית להגדלת כוח האדם המטפל".
רייצ'ל ברנר-שלם, מנהלת אגף תכנון כוח אדם במערכת הבריאות, הוסיפה: "בעשור האחרון מדינת ישראל ביססה את ההכשרה שלה על חו"ל - 60% מהרופאים החדשים למדו שם. עד כה הבעיה המרכזית הייתה מחסור במקומות לימוד, ובפרט בשדות קליניים שבהם מתבצעת ההכשרה המעשית. לכן תנאי הקבלה היו גבוהים ואנשים רבים נאלצו לנסוע ללמוד בחו"ל. כעת, לאחר שזוהה פוטנציאל לשדות קליניים נוספים, הוקם צוות בראשות פרופ' רוני גמזו שהמליץ כיצד להרחיבם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו