"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אכן, מדינת ישראל לא הוקמה כפיצוי לשואה

מדינת ישראל הוקמה לא בגלל השואה וזכותה להתקיים אינה תלויה בחורבן • דעה

,עודכן
מה ישראלים צריכים ללמוד מהשואה? // מה ישראלים צריכים ללמוד מהשואה?

מדינתישראלהוקמה לא בגלל השואה וזכותה להתקיים אינה תלויה בחורבן שעבר העם היהודי לפני שני דורות. אכן, צודק הנשיא ריבלין שהדגיש זאת אתמול בנאומו.

מעולם לא ניתק הקשר בין עמנו לבין ארצו. תמיד חיו פה יהודים ובמאות האחרונות החלה השיבה הביתה. ישראל מגלמת הבטחה - הן של הדורות הקודמים והן לאלו שיבואו. פעם, ברגע של חסד, שאלתי את סבתא לאה האם בגיא ההריגה באושוויץ היה רגע שבו האמינה באחריתה הטובה; שבתוך חמש שנים תעלה למדינה יהודית עצמאית, ותזכה להקים משפחה עם ילדים, נכדים ונינים? היא לא ענתה, רק מחתה דמעה וניגשה למטבח.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הוציאה מהמגירה חבילה שבה נצררו כף ומזלג גדולים. "של סבא משה", עם זה אכל את מנותיו הזעומות במטהאוזן. "העבירו הלאה", ציוותה.אין בעל הנס מכיר בנסו, לימדונו חכמים. התרגלנו למציאות הטבעית של עם חופשי היושב בארצו. הימים האלה שבין כסה לעשור לאומי, נועדו להזכיר שאין זה מובן מאליו, ושעלינו לברך על נס תקומתנו מעפר.

לקח השואה מחייב אותנו לעודד עלייה

"ושיננתם לבניך". שני לקחים מרכזיים. הראשון, היותר מצוטט: "לא עוד!". בלקח הזה כלולים זוועות השואה ומוראותיה, רשעות התליינים, גבורת הלוחמים היהודים וקדושת הנרצחים.הלקח השני לא פחות חשוב: השואה היתה גט הכריתות לגלות. העם היהודי נקרא לשוב הביתה משדות זרים, מנדודים אינסופיים בין עמים שלא רצו בנו. לא רק מפני האנטישמיות ומאורעות הדמים.

חוקרי העם היהודי בזמננו מדברים על "השואה השקטה": ההתבוללות.רוב היהודים שמחוץ לישראל אינם מתחנכים במוסדות יהודיים והם מנוכרים למורשתם; מובן שאינם דוברים עברית. דינם להיכרת מעמנו. אם לא הם אז צאצאיהם. לקח השואה מחייב את ישראל להשקיע הרבה יותר בעידוד העלייה ובבלימת ההתבוללות.

לפני יותר מ־2,500 שנה קרא הנביא ישעיהו ליהודי הגולה "צְאוּ מִבָּבֶל בִּרְחוּ מִכַּשְׂדִּים". הוא ניבא על בניין ירושלים החרבה: "פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם, כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלִָם", וקרא ליהודים ליטול חלק בבניינה.הקריאה הזאת הושמעה גם בדורות שלפני השואה. לחרפתנו, רק מעטים שמעו אותה. לא מאוחר לתקן. ביום השואה נשוב ונקרא בקול גדול ליהודי העולם בכל אתר ואתר: בואו הביתה.

לא הוכר כחסיד אומות העולם בחייו - וצאצאיו יקבלו האות אחרי 72 שנה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר