אז כפי שראיתם בסרטון, ארטישוק ירושלמי הוא בכלל פקעת ממשפחת החמניות - למרות השם המבלבל שגורם לחשוב שיש לו קשר לארטישוק המוכר. כמו כל פקעת, גם הוא משמש את הצמח כמאגר אנרגיה לקראת נביטה עתידית.
אבל בניגוד לתפוח אדמה שמלא בעמילן, בארטישוק ירושלמי נמצא אינולין - סיב תזונתי שמורכב משרשראות פרוקטוז. האינולין לא מתפרק במעי הדק, ולכן אצל חלק מהאנשים הוא עלול ליצור תחושת נפיחות או גזים. אם אתם רגישים, מומלץ להתחיל בכמויות קטנות ולתת לגוף להתרגל בהדרגה.
ועכשיו – לבישול!
אחד המתכונים הכי טעימים - ארטישוק ירושלמי בתנור.
מה עושים? מקלפים, חותכים לרבעים, מתבלים בשמן זית ומלח וצולים על 180 מעלות עד לריכוך מוחלט. לקראת הסוף מעלים ל־210 מעלות לכמה דקות, רק כדי לקבל צבע יפה וקרמול טבעי של הסוכרים.
כשהוא יוצא מהתנור, אפשר להניח אותו על יוגורט עזים או יוגורט רגיל, להוסיף עשבי תיבול שאוהבים - כוסברה, נענע, פטרוזיליה, טימין או עירית - לפזר מעט מלח גס ושמן זית, ולקבל מנה מרשימה ופשוטה.
או… להכין ממנו מרק נפלא עם נגיעה יפנית.
מטגנים שני בצלים, שתי כרישות, שני שורשי פטרוזיליה ושני שורשי סלרי עד שהם מתרככים ומזהיבים. מוסיפים קילו ארטישוק ירושלמי מקולף וחתוך לקוביות, מכסים בשלושה ליטר מים ומבשלים כשעה, עד שהכול רך לחלוטין. מתבלים במלח ומוסיפים כף גדושה של מחית מיסו - מחית פולי סויה מותססים שמעניקה עומק וטעם עשיר. טוחנים, מגישים, ונהנים מכל ביס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו