הטעות שאתם עושים עם תפוחי אדמה – ועלולה לגרום להרעלת מזון

לפני שאתם זורקים תפוח אדמה עם נבטים קטנים - או להפך, לפני שאתם מבשלים - כדאי להכיר את הכללים הפשוטים שיכולים לחסוך סיכון מיותר • מתי אפשר פשוט לקלף ולהמשיך לבשל, ומתי הגיע הזמן להיפרד מתפוח האדמה? הנה כל מה שצריך לדעת לפני הפירה הבא שלכם

הנבטים שלא תמיד מחייבים לזרוק. צילום: Getty Images

הוא אחד מחומרי הגלם הכי נפוצים במטבח הישראלי, אבל דווקא בגלל שהוא תמיד נמצא בבית, רבים לא מקדישים תשומת לב לשינויים שעוברים עליו.

תפוח אדמה שהצמיח נבטים או קיבל גוון ירקרק נראה אולי כמו ירק מעט ישן, אך במקרים מסוימים הוא עלול להכיל רמות גבוהות של חומר רעיל שמסוכן לצריכה.

אז מתי אפשר פשוט לקלף ולהמשיך לבשל, ומתי הגיע הזמן להיפרד ממנו? הנה כל מה שצריך לדעת לפני שתכינו את הפירה, הצ'יפס או תפוחי האדמה בתנור.

למה תפוח אדמה הופך למסוכן?

תפוח האדמה הוא פקעת תת-קרקעית. כאשר הוא נחשף לאור, לחום או לתנאי אחסון לא מתאימים, הוא מתחיל בתהליך טבעי של צמיחה. כחלק ממנגנון ההגנה שלו הוא מייצר רעלן טבעי שמסייע לצמח להתגונן מפני מזיקים ופטריות.

בכמויות גבוהות, הסולאנין עלול להיות רעיל גם לבני אדם. חשיפה לרמות גבוהות שלו עלולה לגרום לבחילות, הקאות, כאבי בטן, שלשולים ובמקרים נדירים גם לתסמינים נוירולוגיים כמו סחרחורת, בלבול וישנוניות.

אז איך מנווטים במגירת הירקות? הנה המדריך המהיר:

1. הנבטים הקטנים: לחתוך ולהציל

אם תפוח האדמה שלכם הצמיח נבטוטים קטנים, הריכוז הגבוה ביותר של הסולאנין נמצא בנבטים עצמם ובבסיס שלהם.

פסק הדין: אם תפוח האדמה עדיין קשה ומוצק, אין צורך לזרוק אותו. הסירו את הנבטים יחד עם מעט מהרקמה שסביבם, קלפו היטב והשתמשו בו כרגיל. לעומת זאת, אם הוא כבר הפך לספוגי, מצומק או רך, עדיף להשליך אותו.

הסירו את הנבטים יחד עם מעט מהרקמה שסביבם, צילום: Getty Images

2. האור הירוק: נורת אזהרה בוהקת

כאשר תפוח אדמה נחשף לאור, הוא מייצר כלורופיל, החומר שמעניק לו את הגוון הירוק. הכלורופיל עצמו אינו מזיק, אך הוא מהווה סימן לכך שגם רמות הסולאנין עלו.

פסק הדין: אם רק אזור קטן הפך לירוק, ניתן להסיר אותו בנדיבות יחד עם הקליפה. אולם אם רוב תפוח האדמה קיבל גוון ירקרק, או שהירוקת נרחבת ועמוקה, עדיף להשליך אותו ולא לקחת סיכון.

אם רוב תפוח האדמה קיבל גוון ירקרק, תמיד עדיף לזרוק, צילום: gemini

מיתוס שחייבים לנפץ

לא מעט אנשים בטוחים שבישול ארוך, אפייה או טיגון בשמן עמוק "יהרגו" את הרעלים. בפועל, זה לא נכון.

בניגוד לחיידקים כמו סלמונלה, סולאנין הוא תרכובת יציבה יחסית לחום ואינה נהרסת באופן משמעותי במהלך בישול, אפייה או טיגון. אם תפוח האדמה הכיל רמות גבוהות של הרעלן לפני שנכנס לסיר, הוא לא יהפוך לבטוח יותר לאחר הבישול.

לפירה יש טעם מוזר? לזרוק בלי להסס, צילום: אסף קרלה

מבחן הטעם: ביס אחד יכול להספיק

לטבע יש גם מנגנון אזהרה משלו. לסולאנין יש טעם מר בולט ולעיתים גם תחושת צריבה קלה בפה או בגרון.

אם הכנתם פירה, צ'יפס או תפוחי אדמה בתנור, ובביס הראשון אתם מרגישים מרירות חריגה או עקצוץ בפה הפסיקו לאכול את המנה. זו עלולה להיות אינדיקציה לכך שתפוח האדמה הכיל רמות גבוהות של סולאנין.

הדרך הטובה ביותר להימנע מהרעלת מזון היא למנוע מראש את היווצרות הסולאנין. אחסנו את תפוחי האדמה במקום חשוך, קריר, יבש ומאוורר. מומלץ שלא לשמור אותם במקרר, משום שהקור גורם לעמילן להפוך לסוכרים ועלול לפגוע בטעמם ובמרקמם.

עוד טיפ פשוט מתחיל כבר בסופר, לפני שאתם מכניסים את השקית לעגלה, הציצו בתפוחי האדמה. הימנעו מרכישת פקעות עם קליפה ירקרקה, נבטים מפותחים או סימני ריקבון. בדיקה של כמה שניות בזמן הקנייה יכולה לחסוך בזבוז מזון, כסף ובעיקר להפחית את הסיכון שתכניסו למטבח תפוח אדמה שאינו בטוח לאכילה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר