"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
לא מה שחשבתם: מה מסתירים מכם בקצביות הכשרות?
למה נתחים מבוקשים כמו שייטל, פיקנייה ופילה כמעט ואינם זמינים ברוב הקצביות הכשרות? • ההבדלים בין החלק הקדמי לאחורי של הפרה מסבירים הרבה ממה שאנחנו רואים על המדף • כך תהליך ההכשרה משפיע גם על הטעם הסופי של הבשר
נתחים של "הקצבייה בשינקין". צילום: יעקב בלומנטל

לא מה שחשבתם: מה מסתירים מכם בקצביות הכשרות?

למה נתחים מבוקשים כמו שייטל, פיקנייה ופילה כמעט ואינם זמינים ברוב הקצביות הכשרות? • ההבדלים בין החלק הקדמי לאחורי של הפרה מסבירים הרבה ממה שאנחנו רואים על המדף • כך תהליך ההכשרה משפיע גם על הטעם הסופי של הבשר

,עודכן
0השמעה
[object Object]

כמי שגדל בבית דתי, יצא לי לשמוע לא מעט על הנושא של כשרות בבשר וללמוד עליו – אילו תהליכים הבשר עובר (מעבר לבחירה בבעל חיים כשר כמובן) ואיך זה משפיע עליו. ואחד הנושאים שתמיד עניינו אותי, אבל לא הייתה לי תשובה אליהם: "למה בקצביות כשרות המבחר מצומצם יותר?".

כשרות בבשר| רועי דהאן

אני לא מדבר על כלהקצביות(כמו שתראו בהמשך), אלא על רוב הקצביות שמוכרותבשרכשר. לאחרונה יצא לי להתייעץ וללמוד על הנושא עם אחד ממנהלי בתי המטבחיים בארץ – אדם דתי שסיפר לי יותר לעומק ועשה לי סדר בנושא.

אז למה זה קורה?

יש לא מעט הלכות בנושא כשרות, ואחת מהן נוגעת באיסור האכילה של גיד הנשה של הבהמה – זכר למקרה שבו יעקב נאבק במלאך שפצע אותו בגיד הנשה. מדובר בגיד שעובר לאורך הרגל האחורית של הבהמה.

ולכן, קיימות שתי אפשרויות כשרוצים להכשיר את הבהמה למאכל: האפשרות הראשונה היא לפרק את החצי האחורי של הבהמה, להסיר את גיד הנשה ולשווק את הבשר אחרי הכשרה – אפשרות שנהוגה בעיקר במסורת המזרחית, שבה קיימת מסורת ארוכה של תהליך הניקור (הוצאת גיד הנשה והחלב).

לעומת זאת, אצל יהדות אשכנז והכשרויות המחמירות, אין מסורת של הסרת גיד הנשה מהרגל האחורית של הבהמה (לאחר השחיטה), ולכן מקובל לשווק את החצי האחורי של הבהמה לגויים שאינם מחויבים בחוקי הכשרות.

מה זה אומר בפועל?

במרבית הקצביות הכשרות לא תמצאו נתחים שמקורם בחלק האחורי של הפרה – נתחים כמו שייטל, שפיץ שייטל, צ'אך ופיקנייה.

בהצלחה למצוא אוסובוקו ,צילום: אי. אף. פי

ולעולם לא תפגשו בקצביות כשרות את הרגל האחורית של הפרה שנקראת אוסובוקו (בקצביות מסוימות נוהגים לכנות את הרגל הקדמית של הפרה בשם זה, כאשר חותכים אותה יחד עם העצם), ואת הפאלדה – שהיא הבטן של הפרה.

הסיבה לכך היא שגיד הנשה עובר ונמצא באזורים אלו, ולכן מאוד מורכב ומסובך להסיר אותו. כתוצאה מכך, לא ניתן לקבל את הרגל האחורית יחד עם העצם או את הפאלדה בשלמותה.

כך תהליך הכשרות משנה את הבשר

חלק מתהליך הכשרת הבשר כולל המלחה שלו, במטרה לספוח את הדם שאסור באכילה.

אונטריב אפשר להכשיר כשהוא שלם,צילום: דויד מויאל

את החצי הקדמי של הפרה (שבו נמצאים נתחים כמו כתף, אונטריב, צוואר ואנטריקוט) אפשר להכשיר כשהוא שלם. במצב כזה שטח הפנים קטן יותר, ולכן המלח חודר פחות לתוך הבשר – והנתחים הקדמיים מתקבלים פחות מלוחים.

לעומת זאת, את הנתחים האחוריים של הפרה צריך להכשיר לאחר פירוק שלהם (כלומר, כל נתח בפני עצמו), ולכן הנתחים האלו נוטים להיות מלוחים יותר בבשר הכשר, בגלל ששטח הפנים שלהם גדול יותר – תופעה שנפוצה במיוחד בפילה ובסינטה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו