"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
אחת ולתמיד: למה היינות במסעדות בארץ כל כך יקרים?
פערי המחירים בין חנויות היין לתפריטי המסעדות מגיעים ליותר מ-400%, אך ניתוח מודל הרווחיות בענף חושף כי מדובר בכורח כלכלי: "מסעדה שמרוויחה 15% נחשבת לנס"
יקר פה. גם היין במסעדות. צילום: ג'מיני

אחת ולתמיד: למה היינות במסעדות בארץ כל כך יקרים?

פערי המחירים בין חנויות היין לתפריטי המסעדות מגיעים ליותר מ-400%, אך ניתוח מודל הרווחיות בענף חושף כי מדובר בכורח כלכלי: "מסעדה שמרוויחה 15% נחשבת לנס"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

סוגיית תמחור היין במסעדות ישראל, המציגה פערים בלתי נתפסים של 400% בהשוואה למחיר בחנויות, הפכה מזמן לסמל ליוקר המחיה. לפני שמתעצבנים, כדאי להקשיב לאורן לוקסנבורג ('לוקסי').

השף והיועץ הקולינרי (שי-שי) התארח בפודקאסט "לשבת לקחת", עשה סדר במספרים והסביר למה התמחור שנראה לנו מוגזם - הוא לפעמים האוויר לנשימה של העסק.

לוקסנבורג, הנחשב לסמכות מקצועית בתחום בניית "עצי מוצר" (ניתוח אנליטי של עלויות מזון ורווחיות), פירק את מבנה ההוצאות של המסעדה הישראלית הממוצעת והסביר מדוע המכפילים הגבוהים הם כורח המציאות.

אורן לוקסנבורג ואפרת אנזל,צילום: אביב שקורי

"למחיר יש עשרות שותפים"

"המדינה הזו היא שרשרת עלויות שלא נגמרת", ניתח לוקסנבורג את המצב הכלכלי בפודקאסט. הוא הצביע על הזינוק בשכר המינימום(שעמד בעבר על 23 שקלים) ועל ההוצאות הקבועות כבדות המשקל כמו שכירות, ארנונה ומים.

לדבריו, הנטל המרכזי שאינו נראה לעין הלקוח הוא ההוצאות העקיפות ("לוויינים"): "יש למסעדה עורך דין, רואה חשבון, רישוי עסקים, תחזוקה שוטפת ואמצעים דיגיטליים יקרים כמו מערכות משלוחים (וולטודומיהם) שעולים הון". המסקנה החשבונית שהציג חד משמעית: "עם כמות השותפים שיש למחיר הסופי -צריך להכפיל את העלות פי 5 כדי להצדיק את המנה וכדי שיישאר רווח כלשהו".

וולט. העלויות של החברה משפיעה על המחיר הסופי, אבל היא לא לבד,צילום: יח"צ

המיתוס: לא מרוויחים על סטייקים

אחת הנקודות המרכזיות שהעלה לוקסנבורג נוגעת למקור הרווח האמיתי של המסעדות. בניגוד לתפיסה הרווחת, המנות היקרות ביותר בתפריט מייצרות שולי רווח נמוכים. "מסעדה מרוויחה בעיקר על ירקות ומוצרים זולים כמו בשר טחון או חזה עוף", חשף לוקסנבורג. "היא מרוויחה הרבה פחות על דגים ונתחים יקרים של בשר".

בשל השחיקה ברווחיות המזון, המסעדות נדרשות לייצר רווח גולמי גבוה באגפים אחרים, כאשר הייןוהאלכוהולהם המוצרים המובילים למטרה זו.

עלויות הפחת של סטייקים שוחקים את הרווחיות,צילום: גיא אשכנזי

המשתנה הנעלם: עלויות הפחת

גורם מכריע נוסף בתמחור היין הגבוה, המתווסף לדבריו של לוקסנבורג, הוא ניהול הסיכונים התפעולי. מחלקת המזון במסעדה מתאפיינת בשיעורי פחת גבוהים: חומרי גלם טריים שמתקלקלים, מנות שחוזרות למטבח עקב חוסר שביעות רצון של לקוחות, ובזבוז מזון טבעי בתהליך ההכנה.

לעומת זאת, היין הוא מוצר מדף יציב. בקבוק יין סגור אינו מתקלקל, חיי המדף שלו ארוכים, והוא אינו דורש כוח אדם מקצועי ויקר להכנתו בזמן אמת (בניגוד לטבחים). בשל כך, המסעדות מעמיסות את שולי הרווח על ה"מוצר הבטוח" (היין) כדי לכסות על הסיכונים וההפסדים המובנים במכירת המזון.

את הניתוח הכלכלי סיכם לוקסנבורג בנתון הממחיש את שבריריות הענף: "רוב המסעדות בישראל, אם הן מרוויחות 10% זה 'וואו'. מעטות המסעדות שמצליחות להרוויח יותר מ-15%". המחיר בתפריט היין, לפיכך, משקף את העלויות העקיפות והסיכונים של העסק כולו, ולא רק את עלות הבקבוק.

למה היין יקר? המודל הכלכלי של המסעדות

נושא / גורםהסבר וניתוח
המומחה: אורן לוקסנבורג ("לוקסי")שף ויועץ קולינרי, מומחה לניתוח עלויות מזון. טוען כי "צריך להכפיל את העלות פי 5 כדי להצדיק מנה וכדי שישאר רווח".
שרשרת העלויות ("השותפים למחיר")מעבר לשכירות וארנונה, ישנן הוצאות "לוויין" כבדות: עו"ד, רו"ח, רישוי, תחזוקה ומערכות דיגיטליות (וולט) שעולות הון.
מיתוס הרווח על הבשרמסעדה מרוויחה בעיקר על ירקות ומוצרים זולים (בשר טחון/עוף). הרווח על דגים ונתחי בשר יקרים הוא נמוך משמעותית.
היתרון הכלכלי של הייןיין הוא "מוצר בטוח": ללא פחת (לא מתקלקל), חיי מדף ארוכים ולא דורש טבחים להכנה. לכן, הוא מכסה על הסיכונים וההפסדים במזון.
השורה התחתונה: רווחיות הענף"רוב המסעדות בישראל אם הן מרוויחות 10% זה וואו. מעטות המסעדות שמרוויחות יותר מ-15%".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו