השמש זורחת לה מהתחת: הדוקו של טיילור סוויפט הוא פולחן אישיות מנופח

טיילור סוויפט: The End of an Era | דיסני+

יש מצב שאסטרונומים יערערו על הקביעה הבאה, אולם מי שיצפה בסדרת הדוקו החדשה של טיילור סוויפט יבין דבר או שניים על התופעה, ובעיקר יקבל את הרושם שהשמש בעצם זורחת מהתחת של טיילור סוויפט.

האם זה נכון? אם תשאלו את הזמרת ואת האנשים הרבים שחגים סביבה במעגלים - אין ספק שהיא מרכז היקום. כשמסובבים גב אליה נהיה חשוך והחיים על כדור הארץ נכנסים לתוך צל אפל. עזבו את טראמפ, ביבי, האפיפיור או אלוהים - יש רק מנהיג אחד אמיתי ונשגב בדורנו: טיילור סוויפט.

היא מאוד התבגרה והתמלאה בעצמה מאז הדוקו הקודם "מיס אמריקנה" (2020), שסיפק הצצה אישית ועמוקה לעולמה הפנימי של הכוכבת. חמש שנים אחריו, סוויפט כבר לא עוד כוכבת פופ בכירה אלא תופעה בינלאומית כזו ששופרותיה משווים אותה לביטלס.

הסדרה "טיילור סוויפט: The End of an Era", ששניים מפרקיה עלו בסופ"ש בדיסני+, מתעדת את שמש העמים בבקסטייג' לאורך חודשי הסיום של סיבוב ההופעות, והיא עוד נדבך בפולחן האישיות הלא נורמלי שבנוי על מעריצות אובססיביות, צמידי חברות וטירוף תקשורתי. והיא במרכז - בוכה, מכילה, מחבקת והומנית. נסיכת פופ חרוצה, רגישה, נדיבה, שלעולם לא טועה. מעידים על כך האנשים סביבה, שמתראיינים בדוקו ורק מרעיפים מחמאות מכאן ועד פנסילבניה.

בסצנת הפתיחה, המתרחשת לפני העלייה לבמה למופע האחרון, סוויפט מוקפת רקדנים ונגנים. הם ליוו אותה במשך 149 הופעות, שהתפרשו על 21 חודשים, חמש יבשות ו־10 מיליון רוכשי כרטיסים. הם התכנסו למעגל של חיבוק משותף, וטיילור במרכזו. היא נאמה בפניהם קלישאות, וכולם הנהנו בראשם כמו כלב על דשבורד. עיניהם בהקו והוצפו דמעות. "אני רואה בכל אחד מכם לוחות טקטוניים בכדור הארץ", אמרה, והם הביטו עליה כמו שמסתכלים על אלוהים. רקדניה הם הלוחות הטקטוניים שמרעידים את האדמה, והיא זו שמסובבת את כדור הארץ במו ידיה וקולה מאיר את חיינו באור מנצנץ ובפזמוני פופ דביקים.

האם אנחנו צריכים את הסדרה הזאת על ששת פרקיה (שהגיעה בצירוף תיעוד כפול של המופע, שזה במצטבר בערך עשר שעות של וידאו)? ברור שלא. הסדרה לא מחדשת כלום. היא זוהרת מפאייטים ונצנצים ובכי מבוים למצלמות.

מוזיקאים, רקדנים, כוריאוגרפים ומעריצים מספרים בזה אחר זה על מוסר העבודה התובעני של האלילה, על ליבה הגדול ועל הכישרון המתפרץ. היא כזה אדם מושלם וייחודי ולכן רק טבעי שהשמש תזרח לה מהתחת. הסצנה שבה סוויפט מחלקת לכל עובדיה בונוס של 100 אלף דולר, כי יש לה וכי מגיע להם, היתה יכולה בקלות להתקיים ביקום אחר. נגיד, בצפון קוריאה עם קים ג'ונג־און בתפקיד הראשי.

זה דוקו שהוא כמו מתנה באריזה ורודה עטופה בסרט מתלפף עבור כל הסוויפטיות בעולם, שיבלעו בהנאה ובנאמנות כל דבר שקשור לטיילור. מעבר לכך, מדובר בתוכן תעמולה מנופח, שרק משפריץ זרמים של הערצה עיוורת על הזמרת המאוסה. שייק איט אוף.