"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
עובר מסך

"פרשת אבי חימי": כמו ריאליטי מדכא על חוסר האמון במערכת המשפט הישראלית

הסערה שהתעוררה סביב ראש לשכת עורכי הדין לשעבר היא הדבר הכי טוב שיש כרגע בטלוויזיה, שכל הערוצים "קנו" את זכויות השידור שלו • הכוח שלה טמון בכך שהיא כותבת ומשכתבת את עצמה תוך כדי תנועה, ממש כמו סדרת בינג' טובה וממכרת

,עודכן
0השמעה
אבי חימי, צילום: גדעון מרקוביץ

איך יודעים שהסדרה"פרשת אבי חימי"היא הדבר הכי טוב בטלוויזיה כרגע? כי כל הערוצים קנו את הזכויות ומשדרים אותה לאורך כל שעות היממה. אבל לא רק בזה כוחה - היא סדרה שמתפתחת ומתפתלת בקצב בינג'. וזה עוד לא היה לנו.

• הקומדיה שמוכיחה כי לפעמים הטמטום יכול להיות פשוט גאוני

• ארגז הערכים של "פרפר נחמד" - סיבה מוצדקת לא לסגור את התאגיד

• אחרי שביססה את עצמה כיוצרת מחוננת: דנה מודן מתרסקת עם הסדרה החדשה

בעוד חשיפות עיתונאיות רגילות להתנהל בקצב איטי ולהיעלם אל מחוזות התגובות הלקוניות וה"ימים יגידו" - במקרה הזה גםחושפת הפרשה, העיתונאית אילה חסון, בוודאי מופתעת של"פרשת אבי חימי" יש בכל רגע התפתחות בעלילה.

כוחה האמיתי של פרשת אבי חימי הוא בהיותה טלוויזיה אינטראקטיבית. למעשה, היא היצירה הישראלית הראשונה שכותבת ומשכתבת את עצמה תוך כדי תנועה, ומשאירה את הצופה במתח לגבי ההתפתחות בפרק הבא. וזה קורה מדי יום, עם חומרים חזקים.

כבר בפרק הפתיחה קיבלנו סיפור מיני-גרפי שלא הכרנו פה, כולל שיחה לא תיאמן שבה תפסה חסון את עו"ד חימי "עם המכנסיים למטה". את פרק מזעור הנזקים ניסו לכתוב התסריטאים מהצד של חימי, בראיון ההתפטרות אצל גיא פלג בערוץ 12. הצופה, שעוד האמין כי גיבור הפרשה מרוסק ומעורר חמלה, קיבל אותו עולה להתקפה: "רודפים אותי פוליטית", ו"הכל היה בהסכמה ובמסגרת רומן".

משם, בשידור חי ממש, עבר הכדור בחזרה אל חושפתהפרשה עם תגובה של הקורבן, שטוענת בקולה שלא היה ולא נברא.

רגעי קליימקס בלתי נשכחים. אילה חסון,


פרט לקצב הרצחני של האירועים, יש ב"חימי" כל מה שאנחנו מצפים לו מסדרה: רציתם דמויות כתובות היטב? קבלו עורך דין מפורסם, דמות לכאורה חזקה ואידיאליסטית, שבחדרי חדרים מתנהל לכאורה כעבריין מין. ה"גיבור" שלנו מגיע לתקן את לשכת עורכי הדין, שהוכתמה בפרשת "מין תמורת מינוי", וכיום מתעלה על קודמו בסדרה "מין תמורת מינוי - עכשיו עם הקובץ שכולם רואים".

רציתם סיפור רקע מרתק? את התפאורה לעלילה מגלמת המחאה המבעבעת "לריסוק מערכת המשפט", שצופה בהלם באחד ממנהיגיה, שאמור היה להוות המגדלור המוסרי, שבתוך כמה שעות נשאר עם המגדלור ביד.

רציתם מסתורין? קיבלתם ספינולוגים מקצועיים, שמנסים לצייר את החזק כחלש תוך כדי התקדמות העלילה. חושפת הפרשה הבינה כי עלילת המשנה הזו היא דרמה מטלטלת בפני עצמה, ואמרה: "יש בשוליים אנשים בזויים, שלדעתי הם בעצמם סוטי מין".

רציתם רגעי קליימקס בלתי נשכחים? מספיק לצפות אמש ברגע הפריצה בבכי של אילה חסון, בפאנל הגברי בתוכניתו של שרון גל, שבו שיתפה איך הסיפור מחזיר אותה לעברה כילדה, קורבן לתקיפה מינית. "תגידו, איבדתם את זה? מה, המחאה תמות אם הגאון הזה, שאתמול היה ימין ופתאום נהיה שמאל, ילך?".

כמו כל סדרה מצוינת, המתח נבנה לקראת פרק הסיום. ולפי ההתפטרות המהירה וכמות השמועות על עוד דמויות נשיות בעלילות חימי - רגע חשיפת התמונה הגדולה יותר, לכאורה, עוד לפנינו.

לסיום, הלוואי ש"פרשת אבי חימי" הייתה סדרת דרמה כתובה, וחבל שהיא ריאליטי מדכא על חוסר האמון במערכת המשפט שלנו, עם הגועל הגרפי שלא ראינו גם ב"מראה שחורה" פוגשת את הפוליטיקה האלימה של "בית הקלפים". והחשש האמיתי? שהסיפור ייפול לידיה של משטרת ישראל של "מנאייכ".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר