הלך לעולמו מאסטר התיאטרון שחולל מהפכה בתרבות העולמית

רוברט וילסון, במאי התיאטרון הנודע ומגדולי יוצרי האוונגרד של ימינו, הלך לעולמו בסוף השבוע בגיל 83. וילסון, אמן רב תחומי שפעל כבמאי, כוריאוגרף, אמן מיצב, צייר, פסל, אמן וידאו, מעצב תאורה וקול, נודע בעיקר בזכות שיתוף הפעולה שלו עם המלחין פיליפ גלאס על האופרה המהפכנית "איינשטיין על החוף" (Einstein on the Beach).

לאורך קריירה של יותר מחמישה עשורים, שיתף וילסון פעולה עם אמנים מובילים, ביניהם היינר מילר, ויליאם ס. בורוז, אלן גינסברג, לו ריד, טום וייטס, דייוויד בירן, לורי אנדרסון, רופוס ויינרייט ומרינה אברמוביץ'.

דבר מותו אושר על ידי מרכז ווטרמיל (Watermill Center), מרכז האמנויות שייסד בווטר מיל, ניו יורק. על פי ההודעה, "הוא נפטר בשלווה לאחר מחלה קצרה אך חריפה. עבודותיו נגעו, נתנו השראה והשפיעו על דורות של אמנים וקהלים מאז שנות השישים".

תחילת דרך מהפכנית

קריירת התיאטרון העניפה והמקורית של וילסון החלה בסוף שנות השישים, כשייסד בניו יורק את קבוצת אמנות המופע הניסיוני "Byrd Hoffman School of Byrds", שנקראה על שם מורה שעזרה לו להתמודד עם גמגום. יחד עם הלהקה יצר את עבודותיו הרציניות הראשונות: ב-1969 "מלך ספרד" ו"חייו וזמנו של זיגמונד פרויד".

בראשית שנות השבעים יצר את "איינשטיין על החוף" יחד עם המלחין פיליפ גלאס, שהביא לשני האמנים פרסום בינלאומי והיה לאבן דרך בתיאטרון המודרני.

סגנון ייחודי ונועז

וילסון התפרסם כבמאי ייחודי שדחק ובחן את גבולות התיאטרון. סגנונו המיוחד התאפיין בתנועות איטיות מאוד המתרחשות בהיקף רחב של חלל וזמן. כך למשל, "חייו וזמנו של יוסיף סטלין" היה מופע בן תריסר שעות, ואילו "הר קא" ו"גארדניה טראסה" הוצגו על פסגת הר באיראן ונמשכו לאורך שבעה ימים.

הוא ביים גם יצירות של יוצרים אחרים, ביניהן "המלך ליר" ו"הסערה" של וויליאם שייקספיר ו"שירת הברבור" של אנטון צ'כוב. לאחרונה ביים את "אובו" (Ubu) בפלמה דה מיורקה ואת "מרי אמרה מה שאמרה" (Mary Said What She Said) בלונדון, בכיכובה של איזבל הופר.

"תיאטרון הוא על דבר אחד", אמר וילסון ב-2019. "ואם הוא לא על דבר אחד - הוא מסובך מדי".

אמן חזותי עטור שבחים

כאמן חזותי, וילסון יצר פסלים, עיצובים לרהיטים ורישומים. ב-1993 זכה בפרס "אריה הזהב" בביאנלה של ונציה על עבודת הפיסול שלו. "אני לא חושב שאני טוב במיוחד בלהסביר את עבודתי", אמר ב-2022 כשחזר לביאנלה ה-57 של ונציה. "אבל זה משהו שאתה חווה".

ביקור בלתי נשכח בישראל

ב-2017 הגיע וילסון לישראל, ביים והופיע בפסטיבל ישראל בירושלים עם המונודרמה "הטייפ האחרון של קראפ" - מחזה המופת מאת סמואל בקט. וילסון ביים, עיצב את התפאורה ואף גילם בעצמו, בביצוע מבריק, את קראפ הזקן המאזין להקלטות שלו כצעיר ומתמודד עם זהותו, זיכרונותיו וקיומו בהווה.

הצגת היחיד שלו העניקה הזדמנות נדירה להציץ מקרוב אל טכניקות העיצוב, הבימוי והמשחק של יוצר עם איכויות עוצרות נשימה - מאסטר קלאס של פרפורמנס שהיה גם כיתת אמן של יוצר נדיר. מתברר כי זו הייתה ההזדמנות האחרונה לקהל הישראלי לפגוש באחד מענקי התיאטרון בעולם.

"רוברט וילסון היה יוצר יוצא דופן שעיצב שפת תיאטרון ייחודית", אומר במאי התיאטרון אילן רונן ל"ישראל היום". "מולטי אמן שכתב, ביים וכוריגרף את כל המחזות שלו, עיצב לצד יצירות קלאסיות כמו 'אופרה הגרוש' ו'וויצק', ועיצב בגאונות את התפאורות, התלבושות והתאורה של כל ההצגות".

"חלקים מהתפאורות, האביזרים והתלבושות שעיצב הוזמנו לתערוכות בגלריות מרכזיות באירופה", מוסיף רונן. "שחקניות כמו ז'ולייט בינוש ואיזבל הופר הרבו לשתף איתו פעולה, ומוזיקאים כמו טום וייטס וליידי גאגא יצרו איתו מופעים משותפים. מדובר בפנומן תיאטרון שכל עבודותיו מעוררות השראה לכל אמני הבמה בעולם".

וילסון הותיר אחריו את אחותו סוזן ואחייניתו לורי. טקסי זיכרון יפורסמו בקרוב.