גיורא חמיצר חושף: "אני עובד על פרויקט חדש שירגש את המעריצים של פעם"

"השמיניה", "החממה", "האי", "שכונה", "סקיי" ו"רוני ותום" הן רק חלק קטן מהסדרות שבנות הנוער ובני הנוער צורכים בשנים האחרונות בהנאה ללא הרף.

מי שאמון על היצירות הללו והפך לאחד השמות החמים בענף הוא גיורא חמיצר. כעת מקבלת אחת הסדרות שלו, "רוני ותום", שהתחילה בכלל כסדרת ספרים מצליחה, חיים חדשים, והפעם על הבמה. זה יקרה בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, שיעלה על הבמה עיבוד בימתי ראשון לסדרת הספרים שהפכה ללהיט ושזכתה במקום הראשון במצעד הספרים וגם לעיבוד לסדרת טלוויזיה ששודרה בערוץ ניקלודיאון ב־yes.

ההצגה (שתעלה לראשונה ב־18 ביולי במוזיאון תל אביב ובקיץ תעלה במסגרת פסטיבל סוף הקיץ המסורתי של התיאטרון בתאריכים 28-22 באוגוסט) היא מעין מסע עוצר נשימה ומלא מתח ומסתורין המציף סוגיות סביב ערכי החברות, העזרה לזולת, אומץ הלב והתושייה. על המחזה אמונה שירילי דשא, על הבימוי עמית אפטה, ובין השחקנים והשחקניות: אוריה יבלונובסקי, חן גרטי, רן מושיוב, יובל כרמל, לידור אדמוני ונועה וטנר.

"זה התחיל לפני שש שנים, בתקופה שבה לא היתה לי סדרה לכתוב. הייתי מאוד מבואס, והילדים שלי היו הרבה יותר קטנים", נזכר חמיצר. "התבאסתי שהם לא קוראים ספרים, ואז הסתכלתי על הספרים שהם ניסו לקרוא ואמרתי להם 'אתם יודעים מה, הם באמת לא משהו, אולי הבעיה היא לא איתכם'" (צוחק). "אמרתי להם 'אכתוב ספר רק לשניכם ובכל יום אקריא לכם פרק לפני השינה. ככה נולד 'רוני ותום', הספר הראשון. בגלל שזה היה עבורם מיקמתי אותו בשכונה שבה אני גר, את כל המקומות שמוזכרים בספר אני והילדים שלי מכירים היטב. כתבתי על שני בלשים צעירים, בן ובת, שונים זה מזה, שמגלים שהם יודעים לפתור יחד תעלומות. הבן מאוד מרובע והישגי, בן בכור קפוץ כזה, והילדה היא מין בילבי מודרנית שגרה באוטובוס ישן עם אבא לא מתפקד ובלי אמא. הניגודים ביניהם בונים את הסדרה ואת התעלומות שהם צריכים לפתור יחד. ראיתי שהילדים שלי מאוד נהנים מהספר, הלכתי להוצאת ספרים, והם אמרו לי 'מעולה, אבל תעשה מזה סדרה' - וככה יצאו שלושה ספרים ראשונים. אחרי שהם התפרסמו והצליחו הגיעה סדרת הטלוויזיה, שאותה עיבדתי די אחד־לאחד מהספרים".

מתי נכנס התיאטרון לתמונה?

"לפני כמה חודשים פנו אלי מתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער והציעו לעבד את זה להצגת ילדים. זה היה בשבילי ניסיון מאוד מעניין, כי זה היה תרגיל בשחרור. אני רגיל להיות אחראי על כל דבר שאני עושה ועל כל דבר שקורה בספרים ובטלוויזיה, ומכיוון שאני לא יודע לכתוב הצגות והם כן - פשוט שחררתי. הם לקחו את העלילות משני הספרים הראשונים ועיבדו אותם להצגה, שירילי דשא כתבה משהו מקסים. בשלב הראשון הייתי מעורב, רציתי לוודא רק שמבינים כל מיני דברים אלמנטריים, אבל מהר מאוד ראיתי שזו שפה אחרת ושהם יודעים הרבה יותר טוב ממני, ובשלב מסוים ממש שחררתי. כשהלכתי לחזרה הגנרלית הלכתי כמו קהל, ומאוד נהניתי".

איך זה מרגיש לראות יצירה שלך במדיום אחר מקבלת חיים חדשים?

"אני חושב שזה כמו זמר שכותב שיר, ואז אחרי כמה שנים מישהו עושה לו קאבר. זו תחושה די כיפית, אני חייב להגיד. זה לא שאני מרגיש שזה לא קשור אלי, אבל כיף שמישהו לקח משהו שלי למקום שלו. ההומור טיפה אחר, הקצב אחר, אבל יש משהו ב'רוני ותום' שאני יודע שעובד מהרגע הראשון. יש בחיבור בין שני הילדים איזה קסם שאתה יודע שזה קורה".

יש למה לחכות

בימים אלה חמיצר שוקד על סדרת ספרים חדשה בשם "מורי שונא נסיכות", אבל למעריציו מהמסך יש למה לחכות. "יש פרויקט שאני מנסה להרים כבר שנתיים, וכשזה יקרה - זה ישמח את המעריצים הוותיקים שלי. זה רעיון לביקור חוזר באחת הסדרות הכי מצליחות שלי, ואני לא יכול להגיד מעבר".

אז אני אגיד - מעריצי "החממה", התכוננו?

"יש מצב. התקופה שאנחנו נמצאים בה משוועת למשהו אופטימי שעוסק במה שקורה פה, ואם זה יקרה זו תהיה באמת סדרה למבוגרים שגדלו על הסדרה הזאת".

הילדים בשש השנים האחרונות חווים מציאות כאוטית. עד כמה זה משפיע על תהליך הכתיבה שלך כשאתה יוצר עבורם?

"בשנה שאחרי 7 באוקטובר ניסיתי להימנע מכל דבר שהוא טריגרי מדי, ואחרי שבסדרות שלי בכל עונה חטפו איזה ילד, התאמצתי למצוא עלילות שהמתח בהן פחות בוטה ופחות מזכיר את החדשות. לילדים בשנים האחרונות נלקח חלק מהילדות, נלקחה התמימות, ובמידה רבה השפיות, הנורמליות והשגרה שהיינו רוצים שיהיו להם. התפקיד שלי הוא לכבד את הדבר הזה - לא לעשות שום דבר שהוא מצמר גפן, אלא לתת ביטוי למורכבות החיים גם במורכבות של החיים שאני מספר".