"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שמעון הולי, אי שם בשנות ה-80| צילום: מתוך הסרט "מחפש את חיפה"
מי ראה את שמעון הולי?

הגיטריסט הישראלי שהפך למיתוס - ונעלם: "התהילה לא הגיעה אליו"

שמעון הולי, בלוזיסט חיפאי מהסצנה של שנות ה־80 וה־90, הפך למיתוס אורבני - והיום איש לא יודע איפה הוא • הבמאי איתן שריד סורוג'ון יצא למסע בעקבותיו: "תמיד עושים סרטים על 'עלייתו ונפילתו של'. פה יש רק נפילתו ונפילתו"

,עודכן
0השמעה

"אומרים שהוא קבצן. מישהו סיפר לי שראה אותו על אוטובוס". ככה זה תמיד מתחיל: שמועה, חצי־זיכרון, אפילו אומרים שראו אותו "מנגן על גיטרה בהדר". אבל מי שגדל בחיפה של שנות ה־80 וה־90 יודע בדיוק מי זה שמעון הולי. אגדה אורבנית, מיתוס מהסוג שכבר לא קיים. גיטריסט בלוז מחוספס, שהופיע במועדונים אפופי עשן, ניגן עם מוזיקאים מקומיים, ותמיד היה שם, עם הגיטרה שלו, כשמשהו קרה. הוא לא זכה בריאליטי בפריים טיים ולא מכר מלא אלבומים. היו לו רק גיטרה, נשמה וסיפור מסתורי שהלך והיטשטש עם השנים.

טריילר לסרט ״מחפש את חיפה״| איתן שריד סורוג׳ון

יום אחד, כך רצה הגורל, שמעון הולי ניגן עם פיטר גרין, מייסד להקת Fleetwood Mac היהודי, שביקר אז בארץ. הייתה הקלטה, חובבנית, אבל קיימת ויש גם תמונת סטילס בודדה. הדיסק הצרוב עם ההקלטה הזאת מסתובב בין חיפאים, כמו חפץ קדוש. זה לא היה סתם קטע נדיר, זה היה רגע שבו האגדה המקומית פגשה את האגדה של הרוק העולמי. ואחר כך? שוב היעלמות.

כשהבמאי איתן שריד סורוג’ון מצא אצל אביו דיסק צרוב עם הכיתוב “שמעון הולי ופיטר גרין”, זה הדליק אותו מיד: "ידעתי מי זה פיטר גרין כי אני חולה על מוזיקה", הוא מספר ל"ישראל היום". "אבל לא הבנתי מי זה לעזאזל שמעון הולי". אביו, חיפאי ותיק, ענה בפשטות: "הוא היה מסתובב כאן פעם. ניגן ברחוב. אנשים עוברים לידו ולא יודעים אפילו מי הוא".

איתן שריד סורג'ון. מחפש גם את עצמו,צילום: אורי טאוב

עבור איתן, הרגע הזה היה נקודת ההתחלה: "כשעושים דוקו אז הסיפור הוא 'עלייתו ונפילתו של', אבל פה מדובר רק על 'נפילתו ונפילתו', על מישהו שהכישרון שלו לא הציל אותו והתהילה לא הגיעה אליו אפילו לרגע". ובכל זאת האגדה על שמעון הולי חרוטה אצל אנשים כמו שריטה על תקליט.

הסרט שיצר איתן, "מחפש את חיפה", הוא ניסיון לאסוף את רסיסי המידע והזיכרונות. זה מסע דוקומנטרי שנע בין אמת, שמועות וקטעי ארכיון, במטרה להבין מי היה שמעון הולי ומה נשאר ממנו. לצד הסיפור האישי של הולי, הסרט חושף גם את סצנת הרוק והבלוז של חיפה באותן שנים - תרבות מחתרתית, עצמאית, שנולדה הרחק מתל אביב והמרכז ולא תועדה כמעט בשום מקום. איתן, שבא מעולם של קליפים ופרסומות, מתמסר כאן לסיפור שלא מצטלם טוב ומבקש תשומת לב - אבל דווקא בגלל זה מצליח לגעת הרבה יותר.

"מחפש את חיפה",צילום: עיצוב: גיא פיטשון

"מחפש את חיפה" כבר צולם, וכעת הוא נמצא בשלבי עריכה מתקדמים. מדובר בהפקה עצמאית לחלוטין - בלי קרנות, בלי גופי שידור ובלי גב כלכלי. כדי להשלים את שלבי הפוסט־פרודקשן, יצא בימים אלה קמפיין מימון המונים ב־Headstart. עד כה גויס כמעט חצי מהסכום, אבל הדרך עוד ארוכה. ניתן לתרום לפרויקט ואף להזמין מראש חולצה, כובע, או אפילו להפוך לאחד מהמפיקים שלו. איתן מקווה שהתמיכה תאפשר להביא את הסיפור של הולי - ושל חיפה שכמעט נשכחה - אל המסך. בסרט משתתפים גם דמויות מפתח מהתרבות המקומית: יואב קוטנר, נתן סלומון, ערן צור, עמיר לב, ניצן זעירא, אילן לוקאץ’ ועופר אקרלינג, כל אחד מהם מביא איתו פיסה קטנה מהפאזל.

זה לא רק סרט על גיטריסט שנעלם, אלא על זיכרון שנשאר. זה סרט על עיר שמתהלכים בה מיתוסים חיים ואיש לא יודע אם הם כאן באמת או רק בדמיון. "כמו שמעון, גם אני מחפש: מחפש את חיפה, מחפש את המקום שממנו באתי, את עצמי, ומנסה להבין איך סיפור כל כך קטן, של מישהו שכמעט לא נשמע - יכול פתאום להדהד חזק כל כך".

כדאילהכיר