מעשה שהיה כך היה

במקצוע עריכת הדין נעזרים לא פעם בעקרונות משפטיים שונים על מנת להביא לדחיית תביעה משפטית בדרך מהירה, ובכך ניתן למנוע עלויות משפטיות גבוהות ללקוח. "שיהוי" ו"מעשה עשוי" הינם עקרונות משפטיים מוכרים פחות בקרב הציבור שאינו נמנה עם אוכלוסיית המשפטנים בישראל, אך מהווים טענות סף שכיחות למדי בפסיקות השונות.

עקרון השיהוי קובע כי כאשר צד כלשהו השתהה בעשיית מעשה, בפרט על ידי פנייה למערכת המשפט לשם קבלת סעד, ייתכן כי פספס את הזדמנותו לביצוע אותו מעשה, מוצדק ככל שיהיה. בצד ההגנה עושים לא פעם שימוש בטענת "מעשה עשוי", לפיה בשל השיהוי בהגשת התביעה/עתירה בזמן, השתנה מצבו של המשיב.

לדוגמה, כבר בוצעה אותה פעולה אשר מבקשים למנוע בתובענה, ומשכך יש במתן הסעד המבוקש לפגוע במשיב או בצד אחר באופן העולה על הפגיעה שהייתה נגרמת אילו הגיש התובע את תביעתו בזמן. במצב זה, סביר כי לא ייפסק הסעד המבוקש על ידי התובע, וזאת בין היתר לאור העובדה כי הפעולה אותה מבקשים למנוע בוצעה, וכי בית המשפט לא יעסוק בסוגייה תיאורטית בלבד, אף אם היא מעלה שאלות משפטיות חשובות.

רוצים להישאר מעודכנים כל הזמן? הירשמו עכשיו לניוזלטר של נדל"ן היום

מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>

יש היתר, אין דיון

לאחרונה דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, עתירה מנהלית אשר הוגשה במטרה למנוע ביצוע של הרחבת מרפסות בבניין דירות ברמת גן, על פי היתר בנייה שניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בעיר, בטענת "מעשה עשוי".

העותרים ביקשו לתקוף את החלטת רשות הרישוי ועמדת הוועדה המקומית להאריך את תוקפה של החלטה למתן ההיתר להרחיב את מרפסות דירות המשיבים.

המשיבים טענו כי יש לסלק את העתירה על הסף מחמת שיהוי ניכר בהגשתה. העותרים הגישו את העתירה בשיהוי משמעותי, כאשר בינתיים כבר הסתמכו על החלטת הוועדה המקומית ופעלו ללא לאות לביצוע עבודות הרחבת מרפסותיהם. זאת ועוד, העותרים טענו כי העתירה הוגשה כנגד הוועדה המקומית בלבד, תוך התעלמות מהפגיעה הצפויה והבלתי נמנעת בהם, ואילו הם צורפו בהמשך רק בשל בקשת הוועדה המקומית לצרפם.

על אף שכל אחד מהצדדים העלה טענות רבות ומגוונות בתמיכה לטענותיו, בית המשפט החליט שלא לדון בטענות ברובן בשל קביעתו כי דין העתירה להידחות: הדיון בעתירה הפך לתיאורטי שכן בפועל היתר בנייה הוצא, העותרים לא תקפו את עצם ההחלטה למתן היתר אלא רק את ההחלטה להארכתו, ובניית 13 מתוך 14 המרפסות הושלמה בהתאם להיתר.

לאור זאת, נקבע כי מדובר ב"מעשה עשוי". בעניין זה, אין חשיבות למועד הפיכת השאלה לתיאורטית. לא ידונו בשאלה תיאורטית גם אם השאלה הפכה לכזו תוך כדי הדיון בתובענה.

אם כך, נראה כי עקרונות שיהוי, תום לב ומעשה עשוי עומדים ותקפים גם בסוגיות קנייניות, לרבות בעת בחינת עתירות בנושאי בנייה, וישנה חשיבות רבה לפנייה מהירה לגורמים המוסמכים על פי החוק, על מנת שלא תידחה עתירתם בשל עקרונות אלו.

על כן, בטרם הגשת עתירה כזו, על כל אחד ואחת האחריות לבחון את התנהלותו לאורך כל הדרך, על מנת שלא ייתקל במבוי סתום, בשל התקיימותם של עקרונות סף אלו, אף אם נדמה שהבקשה לגיטימית, חוקית ונכונה.

בשיתוף משרד עורכי דין גדעון פישר ושות'

עו"ד רם תורן הוא שותף בכיר במשרד ומנהל המחלקה המסחרית

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו