מהי המילה הנפוצה ביותר היום בשוק הדיור הישראלי? עד לא מזמן זו הייתה "לוקיישן" – מיקום, במבטא לועזי כפי שנהוג בכל העולם. מאז השבעה באוקטובר הרוח הישראלית השתנתה, ונדמה כי אין פרויקט נדל"ן רציני שמרשה לעצמו לשווק פרויקט מגורים מבלי להזכיר את המילה "קהילתיות". לפתע הפתגם הישן "כל ישראל ערבים זה לזה" הפך גם לערך נדל"ני.
מאז אותו יום טראומטי, למדנו את ערך הקהילתיות – מהמגדל הבודד, דרך השכונה ועד הרשות המקומית. "עיר שלא יוזמת כיום חדשנות ושיתופיות אין לה זכות קיום", מצהיר ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ'. ואכן, כ-91% מהישראלים חיים במרחב העירוני, והערים הגדולות מעניקות כיום יותר ויותר הזדמנויות לשותפות חברתית. דוגמה בולטת לכך היא "צוותי החוסן השכונתיים", שהפכו לאחר מתקפת השבעה באוקטובר למרכיב חיוני בקהילתיות העירונית. כששירותים ציבוריים קרסו תחת העומס, מי שנשאו את המרחב העירוני על כתפיהם היו דווקא המתנדבים המקומיים. "הרשויות המקומיות משנות אסטרטגיה. הן לא רק מספקות שירותים, אלא מקשיבות לתושבים, מזמינות אותם לקחת חלק ומבינות שהם יצרני העיר החדשים. זו תפיסת עולם אחרת והיא מתחילה להפוך לנורמה", מסביר אורי כרמל, מנכ"ל ארגון "ארץ עיר".
השינוי לא פסח גם על חברות הבנייה. בלי שנשים לב, סטנדרט התכנון עבר התאמות לטובת ה"ביחד" והקהילתיות. אם בעבר המפרט הטכני של הדירה היה לב ההצעה, הרי שכיום רוכשים חכמים מבינים שההשקעה האמיתית אינה מסתיימת בארבעת הקירות, אלא נמדדת גם בקהילה, בסביבה ובאיכות החיים שמחוץ לדלת. "לא קנית דירה. רכשת חברים", מנסח זאת דן מויאל, סמנכ"ל השיווק של שיכון ובינוי, חברת הבנייה הוותיקה בישראל, שחגגה לאחרונה מאה שנה.
גם האדריכלים מתאימים עצמם למציאות החדשה. "דירה, בניין ושכונה – זה כבר לא מספיק", מסביר האדריכל גיל שנהב, מבעלי כנען שנהב אדריכלים ויו"ר המועצה העולמית בישראל לגורדי שחקים. "היום אנחנו מחפשים קהילה תומכת, עוזרת ומכילה. כשהאירועים בישראל כל כך דרמטיים ובלתי צפויים – השכנות הטובה, היד המושטת והערבות ההדדית הן חיוניות. אין בישראל יותר עורף. יש חזית אזרחית".
לא גיאוגרפיה – אנתרופולוגיה
זה אולי נשמע אנתרופולוגי, אבל לנוכח גלי האנטישמיות בעולם וההדדיות הנדרשת בימי מילואים מוגזמים – הקהילתיות הפכה שם המשחק. הישראלים, שבעבר הסתפקו ב"שלום-שלום" במעלית ובמפגשים נדירים בענייני ועד הבית, הופכים לחלוצים של מגורים משותפים. בפרויקטי המגורים החדשים מתווספים יותר ויותר מתחמים קהילתיים: שטחים ציבוריים המשמשים כמועדונים לילדים, חללים לארוחות ערב משותפות, חללי עבודה, מכוני כושר קטנים ואף גינות שיתופיות לגידול ירקות.
כמאה שנה חלפו מאז הקיבוץ הראשון בדגניה, וכעת קמה לו גרסה מחודשת תחת המונח "דיור שיתופי". זוהי צורת מגורים שבמסגרתה דיירים, שאינם חולקים משק בית משותף, משתפים חללים כמו סלון, מטבח, חדרי אוכל וחללי עבודה. לעיתים קרובות הדיור השיתופי כולל גם פעילויות חברתיות במטרה לפתח חיי קהילה. העיקרון פשוט: חממה קהילתית תומכת משפרת את איכות החיים, תורמת לתחושת הביטחון, מפחיתה מתחים ואף עשויה להאריך חיים.
ממשלות ישראל לדורותיהן התחבטו בשאלה כיצד לספק דיור לזוגות צעירים, אבל ההיסטוריה מלמדת שהתשובות כבר היו כאן. לפני כשישים שנה הוקם בתל אביב מתחם "בית הזוגות הצעירים" ברחוב שמעוני 27-29 – פיילוט שתוכנן בידי האדריכל יצחק פרלשטין. הרבה לפני "מלרוז פלייס", נבנה כאן מתחם ברוטליסטי שהיווה חלק משכונת רמת אביב החדשה, כשנתיים לאחר הקמתה. מטרתו: לאפשר מגורים בשכירות מיוחדת לעולים ולזוגות צעירים מחוסרי דיור, במסגרת מפעל "חיסכון לבניין".
הפרויקט, שתואר בספרו של האדריכל צבי אפרת כ"מבצע של בנייה ניסיונית", ביקש לשכלל את יחידת המגורים העממית ולשפר את היחסים בין מרכיבי השכונה. המבנים תוכננו בהתאם למשטר הרוחות המקומי, נבנה גן ילדים כחלק מהחזון הקהילתי, ודירות המגורים כללו טיפוס אחיד של שני חדרים עם מרפסת בשטח של כ-30 מ"ר. חבל שהפיילוט הזה לא תפס אז. לקח לו כשישים שנה להתפתח – עד שהגענו אל הרגע שבו קהילתיות שוב עומדת במרכז.
אזורי מלחמה כדוגמה לקהילתיות
בעקבות מתקפת הטילים האיראנית והפגיעות בבניינים ישנים שיועדו לפרויקטי התחדשות עירונית בבת ים, התגייסו עובדי חברת אאורה למבצע חירום יוצא דופן. הם העניקו לתושבים חבילות סיוע שכללו פריטים חיוניים: גרביים, מוצרי פארם, חטיפים ומוצרים יבשים, במטרה להקל ולו במעט על השגרה בצל האירועים. כחלק משיתוף פעולה בין אאורה להתאחדות לכדורגל צורפו לחבילות גם חליפות כדורגל ובקבוקי שתייה, כדי לחזק את רוח הילדים והמשפחות. באותה רוח, גם בחולון הקהילתיות התגלתה במלוא עוצמתה. גל קסטל, מנכ"ל אורון נדל"ן, מספר: "מיד לאחר פגיעת הטיל במתחם שלנו המיועד לפינוי-בינוי, פעלנו יחד עם עיריית חולון ומס רכוש כדי להעניק סיוע מיידי לדיירים ולוודא ששלום כולם נשמר. היום אנחנו פותחים דף חדש – המתחם שנהרס יהפוך לסמל של תקווה והתחדשות. מבחינתנו, התחדשות עירונית היא לא רק בנייה מחדש, אלא משימה לאומית וחברתית: לשקם את מה שנהרס, לחזק את הקהילות ולהעניק לתושבים סביבת מגורים בטוחה, מודרנית ומכבדת".
דווקא בערי הדרום, שנפגעו ישירות במלחמת חרבות ברזל, נרקמים כיום חזונות קהילתיים חדשים. המגה-שכונות המתוכננות באשקלון, נתיבות, שדרות ואופקים מציעות לא רק דירות חדשות אלא גם ריאות ירוקות, מתחמי בילוי ופנאי, שטחי מסחר, מוסדות חינוך ומבני ציבור. "התשתיות הללו לא רק משנות את פני השכונות אלא גם יוצרות סביבה איכותית וחיי קהילה", אומר אמיר כהן, סמנכ"ל השיווק של י.ח. דמרי. "המלחמה חידדה לכולנו עד כמה ביטחון ותחושת קהילה הם מרכיבים בלתי נפרדים זה מזה".
גם בצפון אפשר לראות כיצד קהילה חזקה מתעוררת לחיים. דוגמה מרגשת מגיעה מקיבוץ מנרה, הממוקם על קו הגבול הצפוני וספג פגיעות משמעותיות בעקבות ירי חיזבאללה. שם כ-150 בני הקיבוץ לשעבר, אשר עזבו עם השנים, התאחדו עם החברים הוותיקים והמשפחות החדשות שהצטרפו בשנים האחרונות. יחד, הם הקימו צוותי שיקום שמתעסקים בכל: מגיוס משאבים ותכנון ליום שאחרי, דרך מיפוי נזקים ועד חיזוק החוסן האישי והקהילתי. אל היוזמה הצטרף האדריכל יובל יסקי, שכבר היה מעורב בשיקום קהילות גוש קטיף ובעבודת שיקום קיבוצי הדרום ובראשם בארי. "יש רצון עז של תושבי ישראל לחזור ביחד ליישובים קהילתיים חזקים ומחזקים", הוא אומר. ולא רק בישראל תחושת הקהילה מחפשת עוגן. כך, הקהילה היהודית יוצאת איראן, שחיה כיום בניו ג'רזי, רכשה יותר מ-40 דירות בפרויקט פינוי-בינוי של חברת כנען בקריית אונו, מתוך רצון להישאר קרובים זה לזה גם בארץ.
חיבור מרגש נוסף בין קהילה לזיכרון בא לידי ביטוי בהחלטה של קבוצת שתית לקרוא לפרויקטי המגורים החדשים שלה לא בשמות שיווקיים נוצצים באנגלית – אלא על שמות חללי צה"ל ממלחמת חרבות ברזל. החברה יוצרת קשר אישי עם כל משפחת חלל, מנציחה את שמו בחוברת הפרויקט, בשלט שיוצב בבניין ובטקס שייערך עם האכלוס. כבר נקבעו שמות לכמה מהפרויקטים: מגדלי אריאל בנהריה על שם אריאל בן משה ז"ל, פסגת גל בפסגת זאב על שם גל איזנקוט ז"ל, רמת דקל בחיפה על שם דקל סויסה ז"ל, פסגת נתי בבאר שבע על שם נתי אלפסי ז"ל, ארז הצפון בנהריה על שם ארז שגיא ז"ל, ומגדלי גיל בחיפה. כל שם כזה הוא לא רק בניין, אלא סיפור של זיכרון וחיבור בין קהילה לאנשים שהקריבו את חייהם למענה.
כך מייצרים קהילה
בפתח תקווה, שכונת אם המושבות הייתה חלוצה בתחום. כבר ב-2003 הקימו חברי ועד השכונה אתר אינטרנט – הראשון מסוגו בארץ. האתר הפך לכלי מרכזי בחיי התושבים, ובהמשך עברה הפעילות לקבוצת פייסבוק שוקקת חיים. לאורך השנים ניהל הוועד יוזמות מגוונות: ממשמר שכונתי ועד מאבק לסגירת המפעלים הסמוכים, והפך לשחקן משמעותי בעיצוב דמותה של הקהילה המקומית.
במזרח נתניה, שכונת קריית השרון מתפקדת כמעט כעיר עצמאית, מנותקת מעט מהעיר הגדולה שממערב. דווקא שם פורחת קהילתיות יוצאת דופן: התושבים מסיעים יחד ילדים לחוגים, מתאגדים מול בעיית הפקקים, ומתחזקים קבוצת פייסבוק עם יותר מ-21 אלף חברים. לשכונה גם אתר פעיל בשם "קריית השרון שלי" שמרכז חדשות ועדכונים.
בירושלים, המושבה הגרמנית מציעה חיי קהילה אחרים לגמרי. ותיקים, משפחות צעירות וסטודנטים נפגשים ב"גינה הקהילתית", שהפכה למוקד של יוזמות משותפות. אחד המיזמים הייחודיים שם הוא "המכשפה הירוקה", שמתמקד בגידול תבלינים ומכירתם למען הקהילה. אין ערוגות פרטיות: הכול שייך לכולם – ירקות, עצי פרי ותבלינים. במקום מתקיימים אירועים קבועים, כמו שעת סיפור, הרצאות שבת, והדלקת נרות בחנוכה, לצד קריאת מגילה בפורים וטקס ביכורים בשבועות. סביב הגינה צמחו יוזמות נוספות כמו ספרייה קהילתית ובנק זמן שבו תושבים מחליפים שעות עבודה לפי תחומי התמחות, מתיקונים בבית ועד שיעורים פרטיים.
גם בצפון תל אביב, שכונת מעוז אביב, שהוקמה בידי אנשי צבא קבע, נבנתה מראש על רעיון הקהילתיות. דיירי 14 הבניינים התאגדו באגודה שיתופית עם כמעט 600 דירות, וניהלו במשותף את השטחים הציבוריים וחיי הקהילה. כל דייר משלם דמי חבר חודשיים, והאגודה יוזמת אירועים קהילתיים: שבוע הספר, חגים, מסיבות וכו', לצד פרויקטים מתמשכים כמו ספרייה וגינה קהילתית.
גם בשוק השכירויות מתחילים לדבר בשפה של קהילה. חברת פרשקובסקי מניבים הקימה שני מגה-פרויקטים של דיור להשכרה, אחד בשער העיר רחובות והשני במתחם האלף בראשון לציון, שכל אחד מהם כולל יותר מ-1,000 יחידות דיור. בכל פרויקט מושם דגש מיוחד על קהילתיות: מרכז Wellness עם בריכה וחדר כושר, מועדוני דיירים, חללי עבודה משותפים, ואפילו מגרשי פאדל. "לכל אחד מהפרויקטים יהיה מנהל קהילה ייעודי", מסביר חיים קראדי, מנכ"ל החברה. "תפקידו יהיה ליזום אירועים ופעילויות שיחברו בין הדיירים, מתוך הבנה שקהילה היא חלק בלתי נפרד מאיכות החיים".
קהילתיות כמקדם מכירות
כאמור, מאז השבעה באוקטובר הפך המונח "שכונה קהילתית" לאחד ממקדמי המכירות המרכזיים של חברות הבנייה. רוכשי הדירות הבינו כי איכות החיים שלהם אינה תלויה רק בגודל הדירה או בכיווני האוויר, אלא ובעיקר באנשים שחיים לצדם בבניין ובשכונה. משפחות צעירות מחפשות כיום שכונות שבהן מתגוררות משפחות נוספות עם ילדים בני גילם, כדי לבנות חיי חברה לילדים וגם לעצמן. אך לא רק צעירים – גם בגיל מבוגר מתברר שהקהילה היא מרכיב מכריע באיכות החיים. בעשור האחרון הפלטפורמות הדיגיטליות נתנו דחיפה נוספת: קבוצות פייסבוק שכונתיות וקהילות וואטסאפ מאפשרות ארגון מהיר של אירועים ויוזמות, ומייצרות קשר ישיר עם כלל תושבי השכונה. יזמים רבים הבינו את הכוח הזה והחלו ליזום בעצמם פעילויות קהילתיות: חנוכת גינות משותפות עם פעילויות שבועיות, הצגות לילדים באמפי-פארק המקומי, פיקניקים משפחתיים, בר שכונתי פתוח בכל שבוע ואף ריקודי עם קבועים. כל אלה לא רק מחזקים את תחושת השייכות, אלא גם הופכים את השכונה לאטרקטיבית יותר לרוכשים פוטנציאליים.
דוגמה בולטת לכך היא שכונת גבעת אלונים בקריית אתא, פרויקט הדגל של חברת שרביב, שאמור לכלול עם סיומו כ-2,100 יחידות דיור. עד כה נבנו 622 יחידות, וכ-800 משפחות כבר מתגוררות בה. כיום משווקת החברה את השלב השני – 558 דירות בתמהיל מגוון: מגדלים בני 19-20 קומות (Tower Plus), בנייני פלקס בני 10 קומות, בנייני בוטיק נמוכים ואף צמודי קרקע דו-משפחתיים. תכנון השכונה שומר על נוף פתוח לכל דירה, והיא סמוכה לחורשה טבעית, שילוב שמחזק את החיבור לקהילה ולסביבה. מורן גפניאל-מרלי, מתושבות גבעת אלונים, מתארת את תחושת הקהילה שנבנתה שם לאורך השנים: "היינו בין המשפחות הראשונות שאכלסו את הבניינים הראשונים בשנת 2014. היום יש לנו שלושה ילדים, הגדול כבר בן 16.5. גבעת אלונים היא ממש סוג של קיבוץ עירוני: הקהילה גדלה, אבל האינטימיות נשמרה. כולם מכירים את כולם, הילדים הולכים ברגל לבית הספר או לגנים, נפגשים אחר הצהריים בגן השעשועים או בחוגים. גם המבוגרים מגובשים מאוד. יש לי כאן את המעגל החברתי והמשפחתי שלי, וכשאני צריכה משהו תמיד יש למי לפנות".
לדבריה, חיי הקהילה מתבטאים גם במפגשים יומיומיים ובאירועים שמחברים בין התושבים: "יש לנו כאן קהילה חיה ובועטת. מתקיימים מפגשי נשים משמעותיים וערכיים, נשים אחרי לידה מכינות זו לזו עוגות ודברי מתיקה, בונים סוכה משותפת לבניינים, וביום העצמאות משפחות ממספר רחובות מתאגדות ומזמינות פעילות מתנפחים. יש ארוחות משותפות, אירועי תרבות והרשימה עוד ארוכה. חברת שרביב עצמה מארגנת אירועים לכל השכונה, כמו הפנינג פתיחת שנת לימודים, עדלאידע בפורים, הפנינג אביב, יום זהירות בדרכים ועוד". שרה אילין, סמנכ"לית השיווק והמכירות בחברת שרביב, מוסיפה: "הרצון לגור בסביבת מגורים קהילתית תמיד היה קיים בקרב משפחות בישראל, והמלחמה רק העצימה את הצורך הזה. הציבור מחפש היום מקום שבו הוא ירגיש חלק מקהילה חמה ותומכת. בגבעת אלונים, הקהילתיות היא גורם מרכזי שמושך רוכשים: החל מהשבילים הבטוחים להולכי רגל, דרך מיקום מוסדות החינוך והגנים במרכז השכונה, ועד לשטחים הירוקים רחבי הידיים שמעודדים פעילויות משותפות. כחברה, אנחנו רואים בבניית קהילה חלק בלתי נפרד מתהליך התכנון והביצוע. כבר בשלב הראשוני דאגנו למגוון רחב של סוגי דירות, כך שכל אחד יוכל למצוא כאן את מקומו".
גם חברות אחרות מאמצות גישה דומה. פרויקט CREATE בקריית אתא, של קבוצת BST ואמריקה ישראל, מוגדר על ידי היזמים כ"מעבר מעסקת נדל"ן להשקעה באורח חיים. מקום שבו הבית הוא נקודת המוצא, אבל הקהילה היא הבית האמיתי". המתחם כולל 29 מבנים: ארבעה מגדלים גבוהים ו-25 בנייני בוטיק, ויוצר פסיפס אנושי עשיר של צעירים, משפחות צעירות ומשפחות מורחבות. התכנון מאפשר רצף דורי: ממשפחה שמתחילה בדירת 3 חדרים ועד כזו שמתרחבת לדירה גדולה יותר או מצמצמת לאחר שהילדים עוזבים, מבלי לאבד את הקשר לשכונה ולחברים. השכונה תוכננה בקפידה כדי לעודד הליכתיות ולצמצם את התלות ברכב".
בקבוצת חי נחמיאס מתארים את הגישה שלהם כך: "כבר בשלב התכנון אנחנו מזהים את קהל היעד, כדי להבין את הצרכים של הדיירים הפוטנציאליים. התוצאה היא פרויקט שמתאים באופן הרמוני לחיי הקהילה ונבנה כיחידה אחת". בכל פרויקט מוקם מועדון דיירים יוקרתי. באשקלון, למשל, בפרויקט HIGH SEA&WINE שבשכונת עיר היין, נבנתה קומת דיירים מפוארת הכוללת ג'קוזי ופינות ישיבה מוצלות. "עם האכלוס אנחנו מארגנים הפנינג מושקע למשפחות – מתחם ילדים, דוכני מזון, גזירת סרט חגיגית. כך נוצרת הזדמנות טבעית לדיירים להכיר זה את זה ולהיכנס ברגל ימין לבית החדש", אומר אדם גנון, סמנכ"ל השיווק של החברה.
גם חברת פרץ בוני הנגב משלבת תפיסה קהילתית בפרויקטים שלה. בפרויקט פרץ בפארק 4 בשכונת הפארק בבאר שבע מתוכננים מועדון דיירים, חדר כושר, חדר עבודה, משחקייה ומתחמים משותפים לבניינים. כולם תוכננו במיוחד כדי לעודד מפגשים, ליצור חיי קהילה פעילים ולחזק את תחושת השייכות. בזכות תכנון מוקפד ומפרט עשיר, המתחם אמור להפוך את המגורים בו לחוויה קהילתית חיה ותוססת.
התחדשות קהילתית
מי שקלע בול הוא רועי גבאי, ראש עיריית יבנה, שאמר: "אנחנו לא רק בונים דירות, אנחנו בונים קהילה. אם היזמים יבינו את הקשר עם התושבים, רק אז נצליח בתהליכי ההתחדשות". ואכן, היזמים כבר הפנימו: העתיד של ההתחדשות העירונית אינו מסתכם בהחלפת בניינים ישנים בחדשים, אלא בבנייה של קהילה חיה, תוססת ומשתפת. מודל ראשון לכך אפשר למצוא בשכונה ג' בבאר שבע, שנבחרה לאחת מארבע שכונות ברחבי הארץ שנכללו במיזם הלאומי "שכונה מתחדשת", בהובלת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. זהו מודל חדשני של התחדשות כוללת: פיזית, חברתית וקהילתית, המבוסס על שותפות בין ממשלה, רשות מקומית וקרנות פילנתרופיות. התוכנית כוללת תוספת של כ-8,000 יחידות דיור, אך לא פחות חשוב – חיזוק המרקם הקהילתי בתחומי חינוך, רווחה, תעסוקה וחוסן קהילתי. לשם כך מוקמת ועדת היגוי מקומית שמגדירה את יעדי ההתחדשות החברתית בהתאם לצרכים המיוחדים של התושבים. בנוסף, הוקצו משאבים ייעודיים להעסקת יועצים מקצועיים ולבניית כלים פרקטיים שיתורגמו לעבודה בשטח.
גם יוזמות פרטיות מתקדמות באותו כיוון. פרויקט "שדרת האמנות" של חברת ענב במזרח יהוד-מונוסון הוא דוגמה בולטת לתכנון מגורים שמבקש מראש לטפח קהילה. המתחם יכלול ארבעה מגדלים בני 14 קומות ובהם כ-271 יחידות דיור, והשיווק עתיד לצאת לדרך בקרוב. בכל אחד מהבניינים תוכננה קומת כניסה ייעודית לפעילות קהילתית: חדר כושר, חדר דיירים, ג’ימבורי לילדים, חדר חוגים וחלל עבודה שיתופי. אחד הבניינים יציע סטודיו לאמנות ויצירה לילדים ולמבוגרים, בניין אחר יכלול חדר מוזיקה והקלטות עם כלי נגינה וציוד מקצועי, והכול נועד ליצור סביבה מעוררת השראה. כדי לחבר בין הבניינים תוכננה שדרת אמנות ירוקה, רחבת ידיים ומוצלת, שתהווה את עמוד השדרה הקהילתי של המתחם. לאורכה תוכננו שבילים, פינות ישיבה שקטות, מרחבים פתוחים לפעילות יומיומית, ואלמנטים של פיסול רחוב ואמנות מקומית שישתלבו בשפה האדריכלית של הפרויקט. כל דייר יקבל צ’יפ אישי שיאפשר גישה לכלל החללים המשותפים, ובחזית הפונה לרחוב מוהליבר תוקם טיילת מסחרית עם בתי קפה, גלידריה וחנויות – חוויית מגורים אורבנית מלאה ממש מתחת לבית. עמרי כץ, האמון על פיתוח הקונספט, מתאר: "פרויקט 'שדרת האמנות' נולד מתוך תפיסה שהבית הוא הרבה יותר מארבעה קירות. יהוד היא עיר עם אופי קהילתי חזק ורצינו להעצים את זה. תכננו חללים ציבוריים ייחודיים, שדרה ירוקה סגורה לילדים, מרחבי עבודה להורים וחוויית מסחר מתחת לבית. יצרנו עולם עשיר למשפחה, בשיתוף מיטב היועצים, כדי לייצר חוויית מגורים הוליסטית. זהו ערך מרכזי שמוביל אותנו".
גם ביהוד-מונסון, אפילו באותו הרחוב (מוהליבר), מוקם פרויקט נוסף של אופק החזקות, הכולל בניית 279 דירות בארבעה בניינים חדשים במקום שישה ישנים. קובי אופק, יו"ר ובעלים החברה, מסביר: "אם בעבר רוכשי דירות הסתפקו במפרט הטכני, הרי שמאז הקורונה והמשברים הביטחוניים האחרונים אנשים מחפשים הרבה יותר: שייכות, ביטחון ומרחבים שמעודדים מפגש ואינטראקציה. הבית הפך להיות גם מקום עבודה, גם מקום מפגש וגם מרכז חיים. בפרויקט שילבנו חדר כושר, חלל עבודה משותף, לאונג' דיירים וחדר לפעילות גופנית, לא כתוספות קוסמטיות, אלא כחלק מהחזון: לייצר מרקם חיים שבו הדיירים יוצרים קהילה אמיתית".
ההתחדשות הקהילתית אינה מבחינה בין מרכז תל אביב ל"שכונות הפריפריה". אחת השכונות המרתקות בהקשר זה היא נווה שרת בצפון-מזרח תל אביב. השכונה, שבעבר נקראה "יד המעביר", עוברת בעשור האחרון תהליך מקיף של התחדשות עירונית וחברתית. נוצר בה שילוב ייחודי בין תושבי "העולם הישן" – ילידי המעברה ועולים מדורות שונים – לבין משפחות צעירות, משקיעים ואנשי הייטק. התוצאה היא דינמיקה חברתית צעירה ותוססת. במרכז השכונה פועל הקאנטרי הקהילתי, הכולל מרכז ספורט, בריכות, ספרייה וחוגים לכל הגילאים – מוקד שמספק פלטפורמה טבעית לחיי קהילה עשירים. קבוצת אשלי-לירן הייתה הראשונה לזהות את הפוטנציאל ויזמה את פרויקט הפינוי-בינוי הראשון בשכונה. כיום היא מתקדמת עם פרויקטים נוספים: ברחוב הצנחנים ייבנה בניין מודרני בן 10 קומות עם כ-80 דירות ושטחי מסחר, ובהמשך יבוצע גם פינוי-בינוי של המרכז המסחרי. הייחוד: לצד ההרס והבנייה מחדש, נשמרים בעלי העסקים הוותיקים שימשיכו לפעול במרכז החדש לצד עסקים חדשים. "אחת המטרות החשובות ביותר שלנו הייתה לעודד את בעלי הדירות והעסקים הוותיקים להישאר בשכונה", אומר אשר אלון, מנכ"ל הקבוצה. "כך, לצד ההתחדשות הפיזית, נבנית גם התחדשות חברתית וכלכלית שמחברת את הישן והחדש לקהילה אחת".
גם ברמת גן משתקפת המגמה. פרויקט שדרות הילד, מגדל בן 32 קומות ובו 112 דירות, ביוזמת רייק נדל"ן מקבוצת אספן גרופ, מציע לא רק דירות חדשות אלא גם חללים קהילתיים מגוונים: מועדון ילדים ייחודי בלובי, חדר כושר ומועדון דיירים. רמי דבש, סמנכ"ל השיווק והמכירות בקבוצה, מסביר: "קהילתיות היא חלק בלתי נפרד מתכנון פרויקט כיום. מאז 2020, עבודה מהבית הפכה לדרך חיים, ואנחנו נדרשים לתת מענה לא רק ברמת הדירה אלא גם ברמת הבניין. אם פעם הסתפקו בלובי מפואר ואולי חדר כושר, הרי שהיום הדיירים מצפים להרבה יותר: מתחמי עבודה משותפים, חללי מפגש ומרחבים ירוקים. אלו הם האלמנטים שמייצרים קשרים חברתיים, שייכות ואיכות חיים. מבחינתנו, בניין מגורים איננו אוסף יחידות דיור, אלא מערכת שלמה שמלווה את המשפחה בכל רגע ביום".
חיים פרטיים, קהילה לגובה
אם בעבר מגדלי תל אביב נחשבו למנוכרים, מקום שבו לכל היותר מחליפים מילות נימוסין עם השכן שמבקש סוכר, הרי שהמגמה משתנה. כשבונים מגדל של עשרות קומות, המשמעות היא שמאות אנשים יחיו תחת קורת גג אחת – וזו כבר קהילה של ממש. תכנון נכון חייב להתייחס לכל אחד מדיירי הבניין כחלק מאותה קהילה, ולספק להם לא רק דירה, אלא סביבה שלמה לחיים משותפים.
בכניסה הדרומית של תל אביב, על מגרש של כ-12 דונם, מקימה חברת ויתניה את אחד ממיזמי עירוב השימושים השאפתניים בעיר: קומפלקס "ויתניה תל אביב". זהו פרויקט בקנה מידה גדול, הכולל שלושה מגדלים בני כ-40 קומות כל אחד, שישלבו משרדים, מגורים, שטחי מסחר, שטחים ציבוריים ואף מוזיאון מתמטיקה ראשון מסוגו בישראל. המגדל השלישי בקומפלקס, שבו נפתחה לאחרונה המכירה המוקדמת, מציע 130 דירות יוקרה החל מהקומה ה-23 ועד הקומה ה-41, כולן עם נוף פתוח לכל כיוון.
אבל מעבר לאיכות החיים בדירות עצמן, הפרויקט שם דגש מפתיע על שמירת קשרים אנושיים ויצירת אינטראקציה בין הדיירים – מרכיב חשוב מתמיד בעידן הנוכחי. לשם כך תוכנן מערך עשיר של חללים משותפים: חדר קולנוע פרטי, חדרי עבודה וישיבות, ספריית יין ייחודית, לאונג' עסקי מעוצב, חדרי משחקים ליצירה ולמשחקים אינטראקטיביים, ומתחמים לפעילות גופנית – מחדר כושר ועד חללי יוגה ופילאטיס. כל אלה נועדו להפוך את המגדל ממקום מגורים בלבד למרחב תוסס של חיי קהילה.
החוויה אינה נעצרת בבניין עצמו. הקומפלקס כולו יציע שדרת הליכה ירוקה ורחבת ידיים, הכוללת פינות ישיבה, בית קפה, מסעדה וחנויות – פתרון מלא לצרכים היומיומיים, במרחק ירידה במעלית. "אנחנו מייצרים בקומפלקס ויתניה תל אביב פורמט של עירוב שימושים הכולל קרבה מיידית למקומות עבודה, צרכנות יומיומית ובילוי", מסבירה שרית סבן שליט, מנהלת חטיבת המגורים בויתניה. "זו גישה הוליסטית למגורים, שרואה בבניין לא רק אוסף דירות, אלא סביבה שלמה שתומכת באורח חיים מגוון, חברתי ומקצועי. בעידן טכנולוגי, שבו גוברת ההכרה בחשיבות הקשר האנושי, אנחנו מבקשים לייצר אינטראקציה ולתת לדיירים תחושה שהם בבית, אבל גם חלק מקהילה חזקה ותומכת".
אמור לי מי שכניך
לא פחות חשוב מהמפרט הטכני או הנוף – הם השכנים. "אמור לי מי שכניך ואומר לך מי אתה". מבצעי עמותת "חבר" של כוחות הביטחון היו מאז ומעולם כרטיס כניסה לפרויקטים הנחשבים לאיכותיים ביותר. אנשים רוצים לגור בסביבה בטוחה, עם קהילה שנבחרה בקפידה. אחד המבצעים המוצלחים ביותר התקיים בפרויקט The Five של חברת מעוז דניאל בבת ים. במסגרת פרויקט פינוי-בינוי ענק הכולל חמישה מגדלי מגורים בני 33 קומות, נמכרו לעמותת "חבר" 416 דירות – 91% מכלל הדירות בפרויקט. הנתון הזה ממחיש היטב עד כמה חברי כוחות הביטחון מבינים את חשיבות המיקום והקהילה. לא בכדי פרויקטים כאלה נחשבים להשבחת נכס בטוחה ולחוויית מגורים איכותית במיוחד.
מעוז דניאל, חברה משפחתית ותיקה שמובילה גם ביזום וגם בביצוע, שמה דגש מיוחד על הקהילתיות בפרויקט. "כל הבניינים חוברו על ידי ציר הליכה ירוק, מוצל ונעים, במטרה ליצור חיבור אמיתי בין הדיירים", מסביר פיני מלכה, מבעלי החברה. גם בנתניה יוצא לדרך אחד ממבצעי "חבר" הגדולים של העשור האחרון: פרויקט "אאורה דה סטריפ" של קבוצת אאורה. מדובר במגה-פרויקט של התחדשות עירונית, בהיקף 1,558 יחידות דיור, שייבנה כולו במקשה אחת על פני כ-32 דונם בלב העיר. השכונה תכלול 11 בנייני מגורים חדשים לצד בית ספר ואשכול גני ילדים – תשתיות קהילתיות כבר מהיסוד.
נציגות מחבקת
ועדי השכונות החדשות הופכים בשנים האחרונות לגורם עוצמתי במיוחד – ולעיתים גם לכוח מניע שמשנה מציאות; בנתניה, ועד שכונת עיר ימים נחשב לאחת מקהילות הנדל"ן השכונתיות החזקות בישראל. הישג יוצא דופן נרשם לאחר מאבק ארוך שניהל הוועד: מתחם המלונות הדרומי שתוכנן בשכונה הועתק לאזור שירת הים, ואילו המתחם הצפוני יוקפא לחלוטין לטובת תכנון מחודש. במקום המתחם הצפוני מוקמת כעת גינה ייחודית לטובת הקהילה המקומית. למעשה, מתוך שלושת מתחמי המלונאות שתוכננו בעיר ימים, אחד הועתק, אחד הוקפא ואילו מתחם נוסף של 400 יחידות דיור, שתוכנן על חוף הים במסגרת התכנית המקורית של השכונה, בוטל כליל. זהו ניצחון קהילתי מובהק, שהשאיר חותם ממשי על עתיד המרחב העירוני. מי שסיפקה רוח גבית משמעותית לתושבים היא ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, שאמרה לאחר הצלחת המאבק: "הצלחנו – הנוף וקו הרקיע בעיר ימים יישמר. בתי המלון שתוכננו במתחמים הצפוניים והדרומיים יעברו שינויים דרמטיים. המתחם הדרומי יועתק לשירת הים, המתחם הצפוני הוקפא ויעבור תכנון מחודש ברשות מקרקעי ישראל".
אבל כוח הקהילה אינו מתמצה בערים הגדולות בלבד. גם ביישובים קהילתיים קטנים יותר ניתן למצוא דוגמאות מעוררות השראה. כך למשל, במהלך המלחמה האחרונה, בתוך שעתיים בלבד, תושבי יישוב קטן גייסו את כוחותיהם, ריהטו ועיצבו עשרות דירות שסיפקה חברת אמפא יובלים לטובת מפונים. מופת נדיר של סולידריות אזרחית. מדובר ביישוב צור יצחק שבשרון, שם מתגוררות כיום אלפי משפחות צעירות שמחפשות את הקשר הקהילתי כחלק בלתי נפרד מחייהן. סביבת המגורים שם מתאפיינת בשטחים ירוקים, רחובות הולנדיים רחבים, אופי כפרי נעים – ולצד כל אלה, שירותים מלאים: מוסדות חינוך לכל גיל, מרכזי קניות, מרכז קהילתי עם שלל חוגים ופעילויות, ואף סניפים של קופות חולים.
בתוך צור יצחק מתפתח פרויקט נוסף בשם "מרום השרון" – דוגמה עכשווית לשכונה חדשה שתוכננה מראש כמרחב מגורים חכם, ירוק וקהילתי. מאחורי המיזם עומדת קבוצת מבנה נדל"ן, מהחברות הוותיקות בענף. "רצינו ליצור מקום שיאפשר לאנשים לנהל חיי משפחה רגועים בלי לוותר על קרבה למרכז", מתארת יעל פרי, סמנכ"לית השיווק בקבוצה. "השכונה נבנתה כך שתהיה נגישה ונוחה, וגם כזו שמזמינה חיי קהילה: להכיר את השכנים, לבלות זמן איכות עם הילדים בפארק, או פשוט ליהנות מהרוגע והמרחב. בסופו של דבר, אלה הדברים שעושים את ההבדל ביומיום ומבססים איכות חיים".
מפרטים סטנדרט וקהילתיות
כבר בשלב התכנון, יותר ויותר פרויקטים מבקשים לייצר מקום שמעניק לא רק קורת גג, אלא גם תשתית אמיתית לקשרים אנושיים. רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה ישראל מגורים, מביאה כדוגמה את שכונת Borneo-Sporenburg באמסטרדם, שנבנתה מראש מתוך תפיסה המשלבת צפיפות עירונית גבוהה עם עידוד חיי קהילה. "גם בישראל יותר פרויקטים מתבצעים כיום תוך שיתוף ציבור אמיתי, התאמה לצרכים מקומיים וליווי מתמשך של התושבים לאורך התהליך כולו", היא אומרת.
באפריקה ישראל מגורים הפנימו מזמן את הקשר שבין קהילתיות לפרויקטים המוכרים שלה מסדרת הסביונים. "אבל דווקא אחרי השבעה באוקטובר כולנו למדנו מחדש עד כמה בית הוא לא רק ארבעה קירות, אלא מרקם חיים שלם – שכנות, קהילה ותמיכה הדדית בזמנים קשים", אומר תמיר לולו, סמנכ"ל השיווק של החברה. כך, למשל, נולד פרויקט "שדרת פרנקפורט" בשכונת הדר יוסף בתל אביב מתוך רצון להעצים את האופי הקהילתי המובהק של השכונה, בשיתוף אפריקה ישראל מגורים, אקרו נדל"ן ואזורים. מיקומו לצד המרכז הקהילתי בית פרנקפורט, מוקד חברתי שמשרת את כל צפון תל אביב, מאפשר לדיירים החדשים להיות חלק ממארג חברתי קיים, וליצור קהילה פנימית תוססת משלהם.
גם בשיכון ובינוי נדל"ן אימצו את המגמה, עם פרויקט הדגל OLAM בנווה איילון שבאור יהודה. במסגרת מהלך אסטרטגי רחב, גויסו לקמפיין קובי אוז והג'ודוקא האולימפית רז הרשקו כסמלים לערכים של שייכות וחיים קהילתיים. הפרויקט כולל 600 יחידות דיור ומציע חוויית מגורים אורבנית מתקדמת. "זהו לא רק מרחב מגורים שמציע איכות חיים גבוהה, אלא גם קהילה תוססת ומשמעות", מסביר אבישי קימלדורף, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן. לדבריו, OLAM נועד לשקף את פני החברה הישראלית בשיאה – חכמה, מחוברת ומתקדמת. הוא כולל תכנון מוקפד של מוסדות חינוך, שטחים ירוקים, מרחבי פנאי, תשתיות מתקדמות ותחבורה ציבורית נוחה.
יורם אביסרור, מבעלי אביסרור משה ובניו, מסביר כי "בנייה של קהילה מתחילה מחיבורים אישיים ומפגשים בקבוצות קטנות על בסיס קרבה גאוגרפית". כך, בפרויקט של החברה – אשירה שדה דב – מבקשים לייצר סביבה עוטפת שמחברת בין הדיירים באמצעות תכנון מותאם אישית ופסיליטיז עשירים במיוחד: מתחם ספא עם בריכה פנימית, חדר מלח ושיזוף קולגן, סאונה, בריכת ילדים, חדר כושר, מתחם קולנוע, ג'ימבורי לילדים ולאונג' עסקים עם בר לפגישות. "בעיניי, בית אמיתי הוא לא רק ארבעה קירות, אלא המקום שבו נרקמות חברויות ונבנית תחושה של שייכות".
גם קרסו נדל"ן, החתומה על עשרות פרויקטים ברחבי הארץ, מקדמת תפיסה מגובשת של מגורים בעלי ערך קהילתי. "מבחינתנו, בית הוא לא רק קירות, אלא גם תחושת שייכות, אינטראקציה עם השכנים ומרחבים משותפים שמזמינים חיבור", נמסר מהחברה. גישה זו מתממשת בפרויקט פלורה שבשכונת פארק החורשות בדרום-מערב תל אביב, שנבנה בסמוך למוסדות חינוך, פארקים, מרכזי תרבות וקהילה. כבר בשלב הייזום חברה קרסו לפלטפורמת Venn לניהול קהילות, כדי לאפשר לדיירים ליזום בעצמם אירועים – סרטים, הרצאות או פיקניק בפארק. התוצאה: חוויית מגורים אורבנית-קהילתית עשירה, שמעבר לדירה עצמה מציעה גם סביבה אנושית תוססת.
ולא רק במרכז: בירושלים, ברובע וינר, מוקם פרויקט VISION של רמי לוי נדל"ן: שני מגדלים בני 30 קומות ומגדל נוסף בן 20 קומות ו-298 יחידות דיור בסך הכול. "המטרה היא ליצור קהילה עם תחושת שייכות", מסביר מוטי חזן, מנכ"ל החברה. במתחם תוכננו גן ילדים, גינה ציבורית, בית כנסת, חנויות, מועדון דיירים, חדר כושר ומרחבים משותפים – כולם נועדו לייצר חיי קהילה פעילים סביב הבית.
דוגמה נוספת היא שכונת נאות אפק בקריית ביאליק, שהחלה להיבנות לפני כעשור והפכה לסמל של מגורים קהילתיים. השכונה מתוכננת מראש למשפחות – הן ברמת הפרויקטים והן ברמת השירותים. לפני כשנה נחנך בליבה פארק ע"ש השחקן יהודה ברקן, המשתרע על פני 12.5 דונם וכולל טיילת, אזורי משחקים, מתקני כושר ושלל פינות נוי. חברת ISA GROUP בונה ומשווקת בשכונה את פרויקט O BIALIK, היחיד הכולל בריכת שחייה משותפת לדיירים כחלק אינטגרלי מחוויית המגורים. הפרויקט מורכב משני מגדלים בני 26 קומות ושלושה בנייני בוטיק בני 6 קומות, 354 יחידות דיור בסך הכול. המחירים מתחילים ב-3.35 מיליון שקלים לדירת גן.
גם אבן יהודה מצטרפת למגמה. "השילוב של פרויקט 'הגלריה', שכבר הפך לקהילה מבוססת, עם המתחם המסחרי והמשרדים החדש – יוצר אקוסיסטם שלם", מסביר ארז שפונדר, מנכ"ל משותף בקבוצת שפונדר פדלון. "תושבי הגלריה יוכלו לעבוד, לקנות ולבלות במרחק הליכה מהבית. זה לא רק חוסך זמן נסיעות, זה יוצר קהילה חיה ותוססת". לדבריו, המגמה של סמיכות בין מגורים ותעסוקה מתחזקת, ואבן יהודה מוכיחה שאפשר לייצר איכות חיים גבוהה גם במחירים נגישים.
קהילתיות במיקוד עירוני
בשוק הדיור המודרני, רוכשי דירות מחפשים הרבה מעבר לארבעה קירות. השאלות המרכזיות כבר אינן רק מה גודל הדירה או כמה ירוק מקיף אותה, אלא מי הם השכנים, איזה חינוך יקבלו הילדים, ומהי תחושת השייכות שתיווצר לאורך השנים.
כך למשל, רמלה – אחת הערים הרב-תרבותיות ביותר בישראל, מציבה את השייכות הקהילתית בלב תהליך ההתחדשות העירונית שלה. בעיר מתגוררים תושבים מ-92 מדינות, בהם בוכרים, אתיופים, הודים, מרוקאים, קראים, מוסלמים, נוצרים ויהודים ותיקים – כולם חלק ממרקם אנושי עשיר שהופך אותה ל"עיר עולם". העירייה משקיעה בעשרות אירועים קהילתיים, מוסדות תרבות ופעילויות משותפות, מתוך הבנה שהקהילה היא מנוע הצמיחה האמיתי. במסגרת המיזם הלאומי "שכונה מתחדשת" של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, בשיתוף קרן יד הנדיב וקרן שח"ף, מפתחת העיר תפיסה רב-ממדית המשלבת בין צרכי הוותיקים לציפיות החדשים. בשכונת בן גוריון, לדוגמה, מקדמת העירייה חזון חינוכי חדש לצד מבני ציבור מודרניים, תוך שיתוף מלא של התושבים והיזמים.
גם לוד משנה כיוון לעיר קהילתית שמושכת אליה אוכלוסיות חדשות בשכונות בן שמן והרובע הבינלאומי. העיר, שממוקמת בלב הארץ, בסמוך לנתב"ג ולצירי תחבורה מרכזיים, נמצאת בעיצומו של פיתוח אינטנסיבי הכולל השקעות נרחבות בתשתיות, חינוך ומרחבים ציבוריים. הרובע הבינלאומי המתוכנן צפוי לאכלס 40-50 אלף תושבים, עם מוסדות ציבור, שטחי מסחר, מערכת פניאומטית לפינוי אשפה ותשתיות מתקדמות. עדית פרידמן, סמנכ"לית השיווק והמכירות של אשטרום מגורים, מספרת: "לוד היא יעד אסטרטגי עבור משפחות צעירות. ככל שהתשתיות והמיתוג העירוני ימשיכו להתפתח, כך גם הביקוש בעיר, ובמיוחד ברובע הבינלאומי, יעלה משמעותית".
בדרום, שכונת כרמי גת בקריית גת נולדה במסגרת הסכם הגג הראשון בישראל (2013), והפכה בתוך שנים ספורות לאחת הקהילות הצעירות והמוצלחות בארץ. כבר בשלב הראשון הוקמו בתי ספר, גני ילדים ומרכזי קניות, מה שאפשר לאוכלוסייה החדשה להיכנס לסביבה מתפקדת ומלאה. כיום השכונה משתרעת על פני אלפי דונמים וכוללת אלפי יחידות דיור, פארקים גדולים, מרכזי קניות, מוסדות חינוך, בתי כנסת, מתנ"סים וקאנטרי קלאב – הכול במרחק הליכה. הנגישות לרכבת ולכביש 6 חיברה אותה למרכז הארץ, והמחירים הנוחים בתחילת הדרך משכו זוגות צעירים מכל רחבי המדינה. כך נוצרה קהילה רב-גונית של צעירים לצד משפחות ותיקות, עם תמהיל דיור שמאפשר שיפור מגורים מבלי לעזוב את השכונה. קבוצת רם אדרת הייתה בין הראשונות לזהות את הפוטנציאל. בשנת 2021 השיקה את פרויקטMY ADERET , הכולל 285 יחידות דיור ב-9 בניינים, כבר כמעט כולן נמכרו. לקראת סוף השנה יאוכלס הפרויקט, ובקרוב תשווק החברה את הפרויקט החדשMY ADERET NORTH בכרמי גת צפון, שיכלול 237 יחידות דיור נוספות. בסך הכול מתוכננות בשכונה כ-6,000 דירות, לצד תחנת רכבת חדשה, מסוף תחבורה ציבורית, שטחי מסחר ותעסוקה ופארק עירוני גדול.
גם פרץ בוני הנגב מאמצת תפיסה קהילתית בפרויקטים שהיא מובילה. בפרויקט "פרץ בפארק 4" שבשכונת הפארק בבאר שבע תוכננו מועדון דיירים, חדר כושר, חדר עבודה, משחקייה ומתחמים משותפים לבניינים – כולם נבנו במטרה מוצהרת לעודד מפגשים יומיומיים, לייצר חיי קהילה פעילים ולחזק את תחושת השייכות. "בזכות תכנון מוקפד ומפרט עשיר, המתחם צפוי להפוך את חוויית המגורים בו לחיים קהילתיים חמים ותוססים", אומר אלי ביתן, סמנכ"ל השיווק של פרץ בוני הנגב.
דרומה עוד יותר, דימונה נכנסת למפה עם שכונת השחר, שמצטיינת בשילוב בין מחירי דיור נגישים, מוסדות חינוך מתקדמים וסביבה קהילתית תוססת. השכונה כוללת בתי ספר חדשניים כמו חמ"ד השחר וביה"ס אמיר, מתנ"ס פעיל ושלל מתקני משחק בעלות של מיליוני שקלים. בין הפרויקטים המובילים בה: "מדורגי השחר" של אסיה סיירוס – 252 יחידות דיור עם נוף מדברי, במחירים החל מ-1.4 מיליון שקל לדירה. "מעבר לכל היתרונות המקומיים, דימונה מציעה הטבת מס ייחודית – זיכוי מס הכנסה של 18%", מזכיר ראש העיר בני ביטון. "זוג ללא ילדים שמרוויח עד 24,500 שקל ברוטו בחודש לא ישלם כלל מס הכנסה – חיסכון של כ-53 אלף שקל בשנה".
ואפילו באילת, עיר הנופש הנצחית, מתפתחת קהילתיות חיה. יזמים מקומיים משתלבים בעשייה החברתית בעיר. כך, חי נחמיאס הפך לספונסר ראשי של בית הספר לכדורסל לילדים, שבו משתתפים כ-200 ילדים בגילי 6-12, רבים מהם בני נוער בסיכון. "נעזרנו בסבסוד טיסה לילד שלא הייתה למשפחתו אפשרות כלכלית להצטרף למשלחת הכדורסל לטורונטו", מספר יוסי מלול, מנהל בעמותת מכבי אילת. זו עוד הוכחה לכך שקהילתיות איננה מילה ריקה – אלא דרך חיים, גם בקצוות הארץ.
קהילתיות לסטודנטים ולמבוגרים
קהילתיות היא ערך על-זמני, והיא מקבלת ביטוי גם בקצוות השונים של מעגלי החיים – בדיור מוגן למבוגרים וגם במעונות לסטודנטים.
יורם בן פורת, מנכ"ל תחום דיור מוגן בישראל-קנדה, מתאר את התפיסה שמנחה את פרויקט נווה אביב בכפר שמריהו: "אנחנו מאמינים שהקהילה היא הלב הפועם של הבית. מעבר לדירות היוקרה והעיצוב המוקפד, השאיפה שלנו היא ליצור חיי תרבות וחברה עשירים שמחברים בין הדיירים לבין סביבתם. לשם כך פתחנו את מועדון נווה אביב עם סדרת הרצאות פתוחות לקהל הרחב, המלוות בקפה ועוגה באווירה ביתית, השקנו בראנץ' שבועי בימי רביעי שמאפשר מפגש בין-דורי עם שכנים מהאזור, ואפילו המטבח שלנו הופך למרחב של חוויות – דיירים יכולים להזמין מנות שמחזירות אותם לטעמי ילדותם, ולעיתים גם להיכנס לבשל עם השף את המאכלים שהם מתגעגעים אליהם". לדבריו, הבית נטמע באופן טבעי בסביבה הפסטורלית של כפר שמריהו, זורם עם הירוק שמקיף אותו ומשתלב במרקם הקיים. "כך אנחנו יוצרים מרחב שמרגיש לא רק מקום מגורים, אלא קהילה חיה ותוססת".
מן הצד השני של קשת הגילאים, בכפר סבא הולך ונבנה מרכז סטודנטיאלי חדש:JOY LIVING של קבוצת ברדוגו. הפרויקט מוקם על שטח של 6.5 דונם ויכלול חמישה בניינים בני תשע קומות, עם 369 דירות קטנות ומעוצבות להשכרה, המיועדות ל-699 סטודנטים וסטודנטיות הלומדים במוסדות האקדמיים הרבים שבאזור. היקף ההשקעה בפרויקט, בשיתוף קבוצת יסודות וחברת מנורה, עומד על 730 מיליון שקל.
עיריית כפר סבא מקדמת את המיזם כחלק מתפיסה רחבה לחיזוק האוכלוסייה הצעירה בעיר, והנגשת פתרונות דיור ברי-השגה לסטודנטים מקומיים. היזם ליאור ברדוגו מתאר את החזון: "בכל קומה יוקצה חדר ייעודי לשימוש פרטי או קבוצתי – מחדר מוזיקה אקוסטי, דרך חללי עבודה משותפים ועד חדר יוגה. רצינו לייצר חוויית מגורים סטודנטיאלית שיש בה לא רק דירה, אלא חיי קהילה, שיתופיות והשראה".
גם הקבלנים מחפשים קהילה
קהילתיות אינה מילה שמיוחדת רק לתושבים וליזמים – גם הקבלנים עצמם מחפשים לחזק את החיבור בינם לבין הציבור. בירושלים מתוכנן לקום בקרוב מודל חדש וראשון מסוגו: "בית הקבלן" – פרויקט קהילתי שיוזם ארגון קבלני ירושלים בהשקעה של כשישה מיליון שקלים. חלק מהמימון יגיע ממכירת משרדי הארגון הנוכחיים במרכז העיר, מימון נוסף יגיע מההתאחדות הארצית של הקבלנים – שגם תעשה שימוש במבנה מעת לעת – והיתרה תושלם באמצעות גיוס הקבלנים הפרטיים עצמם.
המתחם, שיוקם ברחוב חנוך אלבק פינת קדושי סלוניקי על גבול מתחם אלנבי, ישתרע על מגרש של 600 מ"ר, עם שטח בנוי של כ-880 מ"ר בשלוש קומות. בקומה הראשונה תוקצה יחידה לצורכי ציבור בשטח של 300 מ"ר ובה יוקמו שני גני ילדים. הקומה השנייה תשמש למשרדי הנהלת הארגון, והקומה השלישית תכלול חדרי הדרכה ואולם כנסים. צמוד למתחם כבר פועל כיום מגרש חניה עם כ-120 מקומות, כך שלא יידרש חניון חדש. על פי התכנית קיימת גם אפשרות לקומה נוספת, אך בשלב זה היא לא תצא לפועל.
"הארגון הציב לעצמו מטרה לבנות את 'בית הקבלן' ולשלב בו פעילות למען הקהילה – אלו שבונים את העיר ותושביה", אומר אילן גורדו, יו"ר ארגון בוני ירושלים והסביבה וגזבר התאחדות הקבלנים בוני הארץ. "כך נייצר עוד גשר בין מי שבונה את ירושלים לבין מי שזקוקים למרחב ציבורי. בעבר היו ניסיונות שלא צלחו, ואני שמח שהשנה מצאנו קרקע מתאימה. 'בית הקבלן' בירושלים הוא הראשון מסוגו בארץ, ואני בטוח שגם ערים נוספות ילכו בעקבותינו".
רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע: "עיר שלא יוזמת כיום חדשנות ושיתופיות – אין לה זכות קיום"
ראש עיריית דימונה, בני ביטון: "מעבר לכל היתרונות המקומיים, דימונה מציעה הטבת מס ייחודית לתושביה"
גיל שנהב, מבעלי כנען שנהב אדריכלים: "כשהאירועים בישראל כל כך דרמטיים ובלתי צפויים – השכנות הטובה, היד המושטת והערבות ההדדית הן חיוניות"
אמיר כהן, סמנכ"ל שיווק, י.ח. דמרי: "המלחמה חידדה את החשיבות של הקהילה"
גל קסטל, מנכ"ל אורון נדל"ן: "התחדשות עירונית היא לא רק בנייה מחדש, אלא משימה לאומית וחברתית"
אבישי קימלדורף, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן: "זהו לא רק מרחב מגורים שמציע איכות חיים גבוהה, אלא גם קהילה תוססת ומשמעות"
שרית סבן שליט, מנהלת חטיבת המגורים בויתניה: "בניין זה לא רק אוסף דירות, אלא סביבה שלמה שתומכת באורח חיים מגוון, חברתי ומקצועי"
פיני מלכה, מבעלי חברת מעוז דניאל: "כל הבניינים חוברו על ידי ציר הליכה ירוק, מוצל ונעים, במטרה ליצור חיבור אמיתי בין הדיירים"
אשר אלון, מנכ"ל קבוצת אשלי- לירן: "עודדנו בעלי דירות ועסקים ותיקים להישאר בשכונה ולהיות חלק מוביל בקהילה הגדלה"
קובי אופק, יו״ר ובעלים אופק החזקות התחדשות עירונית: "אנשים מחפשים סביבת חיים שמעניקה שייכות, ביטחון ומרחבים עם אינטראקציה חברתית"
רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה ישראל: "יותר פרויקטים מתבצעים כיום תוך שיתוף ציבור אמיתי, התאמה לצרכים מקומיים וליווי מתמשך של התושבים לאורך התהליך כולו"
יעל פרי, סמנכ"לית השיווק של קבוצת מבנה: "רצינו ליצור מקום שיאפשר לאנשים לנהל חיי משפחה רגועים בלי לוותר על קרבה למרכז"
חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי מניבים: "לכל אחד מהפרויקטים יהיה מנהל קהילה ייעודי. תפקידו יהיה ליזום אירועים ופעילויות שיחברו בין הדיירים"
מוטי חזן, מנכ"ל רמי לוי נדל"ן: ״המטרה ליצור קהילה עם תחושת שייכות במרחב הציבורי של הפרויקט"
אילן גורדו, יו"ר ארגון בוני ירושלים והסביבה: "הצבנו מטרה לבנות את 'בית הקבלן' ולשלב בו פעילות למען הקהילה – אלו שבונים את העיר ותושביה"
יורם אביסרור, מבעלי אביסרור משה ובניו: "בית אמיתי הוא המקום שבו נרקמות חברויות ונבנית תחושת שייכות"
דן מויאל, סמנכ״ל השיווק של שיכון ובינוי: "לא קנית דירה, רכשת חברים"
עדית פרידמן, סמנכ"לית שיווק ומכירות של אשטרום מגורים: "לוד היא יעד אסטרטגי עבור משפחות צעירות"
רמי דבש, סמנכ"ל שיווק ומכירות בקבוצת רייק: "אם פעם הסתפקו בלובי מפואר ואולי חדר כושר, הרי שהיום הדיירים מצפים להרבה יותר"
ארז שפונדר, מנכ"ל משותף בקבוצת שפונדר פדלון. "אפשר ליצור איכות חיים גבוהה גם במחירים נגישים יותר"
אדם גנון, סמנכ״ל השיווק של חי נחמיאס: "נוצרת הזדמנות חגיגית לדיירים להכיר אחד את השני ולהיכנס לבית החדש ברגל ימין"
יורם בן פורת, מנכ"ל תחום דיור מוגן בישראל-קנדה: "הקהילה היא הלב הפועם של הבית"
היזם ליאור ברדוגו: "בכל קומה יוקצה חדר ייעודי לשימוש פרטי או קבוצתי"
אדריכל יובל יסקי: "יש רצון עז של תושבי ישראל לחזור ביחד ליישובים קהילתיים חזקים ומחזקים"
אלי ביטן, סמנכ"ל השיווק של פרץ בוני הנגב: "בזכות תכנון מוקפד ומפרט עשיר, המתחם צפוי להפוך את חוויית המגורים בו לחיים קהילתיים חמים ותוססים"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו