בדרך ליוקרה עוצרים בדימונה

פריפריה אימפריה: אם תהיתם היכן עשירי ישראל בוחרים להתגורר בעידן הפוסט קורונה, התשובה כבר אינה חד משמעית.

אם בעבר רובם ככולם התנקזו באזור המרכז, הרי שכיום רבים מהם בוחרים באלטרנטיבה ראויה לא פחות ורוכשים מגרשים או נחלות רחבות ידיים עליהם הם מקימים נכסים יקרים ומושקעים ביותר.

זה גם הזמן מצידנו להפסיק ולכנות את הפריפריה בשמה עם כל ההקשרים מ״ימי הביניים״. כיצד נוכל להשוות בכלל את דימונה היום עם שכונת הווילות מהיפות בארץ לעיירת הפיתוח שזרקו בה במשאיות עולים חדשים ממרוקו, לא לפני שאמרו להם שהם נמצאים ״ליד תל אביב״.
״המדבר בא אלינו הביתה״, אומר ראש עיריית דימונה, בני ביטון, שגם הוא מתגורר בבית מיוחד. באותה נשימה אפשר להזכיר את אחוזת הענק בסגנון פרובנס של עודד שריקי בנתיבות שכוללת בריכה, חדר ביליארד, אולם קולנוע פרטי, מפלי מים ומרתף מכוניות בגודל 600 מ"ר.
אז הכירו את ״מרחבים״ - שמה החדש של הפריפריה, הניצבים כתף אל כתף מול מדינת תל אביב.

דונם בשרון = נחלה בצפון

“בשנים האחרונות אנו מבחינים בתופעה במסגרתה תושבי המרכז, בעלי חברות או עסקים שאינם מוגבלים בשעות הגעה למרכז, עוברים לישובים כפריים פריפריאליים, שם הם נהנים מאיכות חיים שקשה להשיג בישובים אורבניים מצופפים”, מסבירה נירית פרנקל, מבעלות המשרד פרנקל ארכיטקטורה ועיצוב, המתמחה בתכנון בתי יוקרה ונחלות.

“אחד המאפיינים הבולטים בישובים אלה הם מגרשים גדולים משמעותית מאלה במרכז, כך שבמחיר זהה לדונם באחד מיישובי השרון ניתן לקנות נחלה של 30 דונם שכוללת חלקה חקלאית גדולה ומתוכה כ-2 עד 3 דונם מופשרים לבנייה. זכויות הבנייה בישובים פריפריאליים מורחבות ביחס ליישובי המרכז מאחר שהשטחים גדולים יותר וגם אם מדובר בהיקף אחוזים זהה מבחינת זכויות הבנייה, השטח המותר לבנייה בפועל גדול בהרבה”.

תופעה נוספת שצוברת תאוצה ביישובים רבים היא קידום פעילות עסקית שאינה חקלאית. “הרשויות לא ששות לקדם אזורי תעשיה חדשים שמביאים איתם רעש ועומסים, ולכן במקומם מוצעת חלופה, כך ששטח מסוים מוקצה להקמת מבנים לטובת עיסוק במלאכה זעירה או למימוש עסק עצמאי בסמיכות למקום המגורים”, מסבירה פרנקל.

“כך אנו עדים לתנופת בנייה של יקבים, בתי מלאכה, מבני משרדים, צימרים ויחידות נופש שנבנים בשטחי הנחלות עצמן.

יש הבוחרים לנצל את הנחלות לחלופה במסגרתה נבנה בית ראשי גדול אחד, הממצה את מרבית זכויות הבנייה ומסביבו חצר גדולה. חלופה נוספת רווחת לא פחות, היא תכנון קומפלקס מגורים עבור כמה מבני המשפחה; בית מרכזי עבור ההורים ובית נוסף סמוך עבור אחד הילדים. בכל קונסטלציה שהיא, מעטים מבעלי הנכסים מוותרים על פסילטיז משמעותיים לאירוח בחצר הבית, כמו בריכה, מטבח חוץ, פינות ישיבה ואוכל. המרחבים הגדולים בנחלות בפריפריה מאפשרים לבנות פחות לגובה ועדיין ליהנות משטחי אירוח משמעותיים בתוך הבית ומחוצה לו”.
דוגמה לכך הוא בית שתכנן משרדה של פרנקל בישוב כפרי בצפון עבור זוג בשנות ה 50 לחייו ושלושת ילדיהם, בת מתבגרת ושני ילדים המתגוררים מחוץ לבית. הבית בנוי על שטח של כ-1.2 דונם בו ניצב בעבר בית ילדותה של אם המשפחה. לבני הזוג היה חשוב לבנות בית שיענה על צרכי המשפחה כיום, כששני הילדים מגיעים להתארח. המגרש מצוי בצלע גבעה ועל כן המבנה מדורג וכולל שני מפלסים. בקומה התחתונה, ששטחה כ-150 מ”ר, תוכננה "ממלכה" עבור שני הילדים הגדולים ומשפחותיהם. שטח הקומה העליונה הוא כ-300 מ”ר והיא כוללת את החלל הציבורי, מאסטר ההורים, וסוויטה לבת המתבגרת.

לאור מורכבות המגרש הצר והארוך, בו קיים הפרש גובה משמעותי, תוכננו שתי כניסות לפרויקט: כניסה אחת מהרחוב הגבוה המובילה לקומה עליונה, וכניסה נוספת ממפלס הקרקע, הרחוב הנמוך, המובילה ישירות לקומה התחתונה.
עם הכניסה אליו נגלה מעבר תחום משני צדדיו בצמחיה.

מספר צעדים בהמשך נגלה מבנה זכוכית ארכיטקטוני עוצמתי עשוי ברזל וזכוכית שמהווה פטיו, מעין ציר המקשר בין האזור הפרטי לציבורי. חזיתות הבית, לעומת זאת, עשויות אבן, טיח, ברזל ועץ.
גם לגינה ניתן להיכנס משני הרחובות, כשבאחת פינות לאונג’ ובשנייה מטבח חוץ מאובזר ופינת אוכל.

להיראות כמו השרון

“בעבר בתי היוקרה היו מרוכזים באזור המרכז, אך העובדה ששטחי הבנייה שם פשוט נגמרים, מובילה רבים לעלות צפונה. אני גרה בעמק יזרעאל והבנייה כאן צמחה למימדים אדירים”. כך מתארת מעצבת הפנים עדי קליין, בעלת סטודיו דולו את המגורים בישוב יוקנעם.

“יוקנעם המושבה, ישוב ותיק שנחשב צנוע, חווה בעשור האחרון תנופה אדירה ואני צופה שבעוד כעשור הוא ידמה מאוד לאזור השרון של היום. המגמה שהחלה באזור השרון הצפוני ובישובים כמו כפר שמריהו וסביון מתקיימת ממש כאן, וברחבי הצפון נבנים בתים חדשים, מתוכננים בקפידה ומאוד יוקרתיים”.
דוגמה לכך הוא בית שתכנן סטודיו דולו ביישוב טבעון, שבנייתו מתחילה כעת. “הבית, שייך לזוג הורים להם שלושה ילדים ונבנה על מגרש של דונם באחת השכונות הוותיקות בישוב בשטח של כ-400 מ”ר”, מסבירה קליין.

“בני הזוג אוהבים את הסביבה ובפרט את הנוף הנשקף מהמגרש שצופה לכיוון הכרמל. יחד עם האדריכל דור קסם שקדנו לייצר מערכת קשרים כמעט בלתי אמצעית בין פנים לחוץ הבית”.

הבית חולש על פני 3 קומות ולו חזית שלמה שפונה לכרמל. קליין והאדריכל קסם דאגו לכך שהחלל הציבורי וחדרי השינה שבקומה העליונה ייהנו מתצפית מיטבית לאזור מבעד וויטרינות אלומיניום מרצפה עד תקרה שיובאו מחו"ל, על מנת לספק בידוד אפקטיבי בחורפים הקרים השוררים באזור.

מיקום המבנה על גבי המגרש אפשר לייצר גינה הכוללת ג’קוזי ובריכה שמשקיפה גם היא אל הנוף.

“היה לנו חשוב שבני המשפחה יחושו וייחוו את סביבתם גם כשהם בבית לכן בחרנו חומרים שייצרו תחושה מתמשכת כמו אבנים טבעיות, בטון, עץ ונגיעות פלדת קורטן שנוכחת בהיקף החזיתות, בדלת הכניסה ובפרטי הנגרות. ברחבי הבית שיבצנו קירות אבן והתקרה היא תקרת עץ”, מסבירה קליין.

בית תנ”כי בשומרון

השימוש בנוף כמפתח תכנוני בא לידי ביטוי לא רק בצפון הירוק והמלבלב אלא גם באזורים מדבריים בדרום ומזרח הארץ.

דוגמה לכך הוא בית שתכנן הנדסאי האדריכלות ינון בן דוד עבור משפחה בת 6 נפשות ביישוב הקהילתי ‘קידר’ שבשומרון.

בן-דוד, שחי, נושם ועובד דווקא ברמת הגולן אך משרדו אמון על פרויקטים בפריסה ארצית, השכיל לייצר עבור בני המשפחה בית בהוויה תנ”כית שמשתלב בצורה אורגנית להפליא בסביבתו המדברית: "למדתי את שפת האזור ושילבתי במבנה הייחודי חומרים וצבעים שקולעים לתמונת הנוף המקומית”, הוא מסביר.

“המשפחה ביקשה לשלב את המורשת וההיסטוריה התנ”כית בביתה והתוצאה שהתקבלה היא בית חם, משפחתי ואותנטי.

שילבנו ברחביו הרבה אבן מקומית, יצרנו קשתות וחצר פנימית- הומאז’ לבנייה ההיסטורית באזור. החצר מוקפת חומה וקשת מעטרת את הכניסה. לבני הזוג חשוב היה להתייחס לנוף ולייצר הפרדה בין המפלסים על מנת שהפונקציות בבית יעבדו עם הנוף. בתוך כך, אף שהבית גדול יחסית (כ-300 מ”ר ו-7 חדרים) חשוב היה לנו לייצר תחושת אינטימיות”.

משקיפים על החרמון

“המרחבים, הטבע, והשטחים הכפריים הירוקים מאפשרים לנו, המתכננים למקסם את הסביבה והטופוגרפיה ולשלב את המבנה כחלק בלתי נפרד מהם”, מסבירה יהודית שניידר, בעלת משרד לאדריכלות ועיצוב פנים. “לעבוד עם מגרש הנושק לשמורת טבע או שטח חקלאי על ראש גבעה, זו ברכה גדולה והתוואי הייחודי מאפשר להכניס את האופק והמרחב פנימה לבתים”.

כך מתרחש בבית פרטי שתכננה שניידר בקיבוץ הגושרים שבנייתו הסתיימה כעת. מדובר בבית בהיקף של כ-240 מ”ר בנוי היושב על מגרש בשטח של כ-800 מ”ר, הנושק לשמורת טבע ונהנה מתצפית מעולה לעבר החרמון.

המגרש עלה כמיליון שקל ועלות הבנייה הסתכמה בכ-2.5 מיליון שקל.
“אלו מספרים גבוהים במושגים של הצפון, אך הלוקיישן והתוצאה הסופית, הם בהתאם”, מסבירה שניידר. “הפוזיציה המוצלחת של המגרש אפשרה לנו לתת מקום של כבוד וביטוי לטבע: יצרתי מבנה חוליות עם ציר מרכזי שמוביל לכל האגפים. כל המבטים שקופים ופונים לכיוון הירוק. הבית הזה הוא הוכחה לכך שיש מקום גם לסגנון האורבני בסביבה שכזאת.

צורות הנדסיות פשוטות ונקיות שמשתלבות באופן אורגני עם הסביבה. המראה האורבני חודר גם את פנים הבית והעיצוב מזכיר מעט open space”.

וילה בגולן לטיפול בצרכים מיוחדים

רעיון נוסף למשפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, ניתן לקחת מווילה ייחודית שיזמה מיכל גלר, ממשרד בית בגולן קבוצת גלר, המלווה בעלי בתים פרטיים בהגשמת חלומותיהם.
מדובר במשפחה שעברה מדירה רגילה במודיעין לווילה פרטית ענקית במבוא חמה ברמת הגולן, כדי לטפל בילד בן 19 עם שיתוק מוחין המטופל מיום לידתו בידי אימו. בית כמותו במרכז היה עולה מיליוני שקלים.

במקרה זה הבית תוכנן על-ידי גלר שהצליחה ליצור נגישות ייחודית לצרכי הילד באמצעות התקנת מנוף רובוטי הנושא את הילד אל הבריכה הטיפולית הממוקמת בלב הבית.
“מצד אחד הבריכה “טיפולית” אך מצד שני בגלל שזה בית פרטי היא לא הוגדרה כך, מה גם שנדרשנו להקימה בשטח העיקרי של הבית, ביציאה מהסלון.

לשם כך קיבלנו אישורים רבים ובהמשך הפרויקט נתקל במורכבויות תקציביות. זה אחד הפרויקטים שאני מאד מחוברת אליו רגשית ולכן הייתי מעורבת בין היתר בגיוס כספים לאם המתמודדת בכוחות עצמה עם גידול הילד המיוחד הזה. העבודה התנהלה עם צוותי עובדים ערבים מוסלמים, נוצרים, דרוזים ועבודה עברית.  זה היה מורכב אך הסיפוק אדיר”, מספרת גלר.

מגשימים את חלום צמוד הקרקע בבאר שבע

בשנים האחרונות חלה ירידה חדה בפרסום מכרזים המיועדים לבניית צמודי קרקע בשיטת 'בנה ביתך', המבוססת על השתתפות רוכשים פרטיים במכרז של המדינה ובנייה עצמית של צמוד קרקע על פי טעמם.
על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים האחרונות היו פחות מ-10,00 התחלות בנייה של צמודי קרקע בשנה בכל הארץ, לעומת כ-15,000 יח”ד בתחילת העשור.

עם זאת הישראלים עדיין חולמים על מגורים בווילה פרטית עם גינה ולכן כאשר משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) פרסמו לאחרונה מכרז לשיווק של כ-570 מגרשים לבנייה במסגרת 'בנה ביתך' בשכונת רקפות בבאר שבע, הוגשו למכרז למעלה מ-4,000 בקשות, ביקוש שיא שמוכיח את האטרקטיביות של המוצר, השכונה והעיר.

המכרז היה רק שלב ראשון בשיווק הקרקעות בשכונת הרקפות, שכונת הווילות הגדולה ביותר שתוקם בשנים הקרובות בישראל. השכונה ממוקמת בצפון העיר, בהמשך של קריית הספורט ובסמוך לשכונת כלניות והיא תכלול, עם סיום הבנייה, כ-4000 יחידות דיור, 2,600 מהן בתים צמודי קרקע, 750 יחידות בבנייה מדורגת, וכ-800 יחידות בבנייה רוויה בדופן השכונה, על שדרות רגר.

לצד יחידות הדיור, יוקמו בשכונה מוסדות חינוך לילדים מהגיל הרך ועד לתיכון, מרכז קהילתי ויפותחו מרחבים קהילתיים, פארקים וגינות ציבוריות, שייתנו מענה למגוון הגילאים בכל הקשור לחוגים ופעילות העשרה. בדופן הדרומי של השכונה, בסמוך לאצטדיון העירוני, יוקם מתחם נופש ובילוי – קאנטרי קלאב עם בריכות שחיה שייתנו מענה לשכונה ולצפון מערב העיר.

שיווק שכונת וילות בעלת אופי קהילתי כפרי מאפשר לבאר שבע להתחרות על ליבם של תושבי הנגב, משפחות צעירות ומשפרי דיור, המבקשים ליהנות מאיכות החיים של ישוב קהילתי, עם בית צמוד קרקע וגינה פרטית. זאת כאמור לצד יתרונות העיר והשירותים העירוניים שהיא מעניקה לתושביה, כאמור.

במרחק דקות ספורות משכונת הרקפות נמצא מוסדות ציבור חשובים כגון, פארק ההייטק בלב רובע החדשנות, המרכז הרפואי סורוקה, אוניברסיטת בן גוריון, מרכזי מסחר, בילוי ופנאי, תיאטרון ומוסדות תרבות .

במשרד הבינוי והשיכון ובעיריית באר שבע מאמינים כי שכונת הרקפות צפויה להיות מבוקשת ואטרקטיבית לאוכלוסיות חדשות מחוץ לעיר.

במקביל, פעלה העירייה מול רשות מקרקעי ישראל להבטיח כי 50% המגרשים המשווקים יתנו מענה בראש ובראשונה לתושבי העיר.

המכרזים כוללים עוד תנאים משפטיים שנועדו להבטיח שרוכשי הקרקעות יבנו את ביתם, ויגורו בשכונה.