הייטק ראש בראש

ב-2018 בישרו כותרות ענק על פתיחת מרכזי פיתוח של 'אמזון' ו'עליבאבא' בישראל ושזו רק ההתחלה. אלא שהאופוריה מתחילה להיעלם: החברה הסינית הודיעה כי תסגור את מרכז הפיתוח בהרצליה ותפטר את העובדים המקומיים כחלק מהקיצוצים העולמיים. אמזון מעולם לא ממש גדלה פה כמצופה.

הדוט.קום סופג מכה רצינית בימים אלו ומתמודד מול גל פיטורים בחברות סטארטאפ והייטק, אך מהעבר השני, ברשויות מקומיות באזורי פריפריה ממשיכים לבנות על פארקי הייטק עצומים בכל קנה מידה.

מי הן כוכבות ההייטק החדשות בסטארט-אפ ניישן ומי מתכונן להרחבה מאסיבית? האם בכלל יהיה מקום לכל כך הרבה חברות? הנתון המדאיג באמת: רק 9% ממיזמי ההייטק הם בפריפריה. נתון אחר מפתיע מלמד כי ישראל ממוקמת במקום השלישי בין כלכלות ההייטק החזקות, מתחת לבריטניה וארה"ב, וצמיחת ההייטק בישראל הוא דווקא סביב ערי הפריפריה, מאינטל בקריית גת, דרך טאוור במגדל העמק ועד מלאנוקס ביקנעם.

סקר מקיף שערכה קבוצת הייעוץ והמחקר 'תפן' (Tefen) בקרב 2,300 עובדות ועובדים בחברות הייטק לקראת כנס בכירי התעשייה של SE, מעלה כי 74% מהעובדים מודים שבארגון שלהם חלה האטה או עצירה בגיוסי עובדים. 31% אמרו שהם חוששים ששכרם ייפגע בתקופה הקרובה או שיפוטרו.

האם תעשיית ההייטק המקומית נזקקת לעוד עשרות אלפי משרות? שאלה גדולה היום. הממשלה קבעה יעד לאומי להעלאת שיעור המועסקים בענף ב־50% עד 2026 — קרי תוספת של 150 אלף עובדים, לפחות. פי 7 מהיום. שר הביטחון וסגן ראש הממשלה, בני גנץ, הזהיר לאחרונה בכנס השנתי לחברה ולכלכלה על שם אלי הורוביץ, שאם ההייטק והאקו-סיסטם שסביבו לא יתעוררו והאדישות תמשך, חזון דוד בן גוריון לפיו "בנגב ייבחן העם בישראל" – ימות, והחוסן החברתי-לאומי של ישראל יתרסק.

בחרנו ערים שכנות המתחרות למי יש מגנט משיכה ״גדול יותר״. השאלה מי ינצח מיותרת כי לפי תחזית הממשלה - לכולם יש מקום לתעסוקה טכנולוגית, ובגדול. האם המציאות תדביק את התחזיות? רק ימים יגידו, ובינתיים הבחירה הגיאוגרפית לפניכם.

באר שבע Vs עומר

בירת הנגב היא בירת הסייבר

ה״פייננשל טיימס" כבר בישר שבירת הנגב היא בירת הסייבר של ישראל. "באמצעות הצבת אנשי הסייבר המוכשרים של הצבא בשכנות קרובה לחברות עסקיות ולחוקרים באוניברסיטת בן-גוריון, מקווה הממשלה ליצור אינטראקציה בין כמה מהמוחות הטובים במדינה", נכתב לפני כחמש שנים.

הפרסומים הבינלאומיים נוגעים להחלטה שהתקבלה ב-2014, אז כבר הודיע ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו ש"באר שבע תהיה בירת הסייבר של חצי הכדור המזרחי". את הדברים אמר סביב ירידתן של יחידות הטכנולוגיה העיליות של הצבא.

יחידת 8200, יחידות העילית העוסקות בסייבר ויחידות טכנולוגיות מובחרות אחרות עוזבות את המרכז לקריית הטכנולוגיה בנגב וגם לא מעט חברות הייטק בינלאומיות גדולות, כבר ירדו לנגב והקימו פעילות בפארק ההייטק 'גב-ים נגב' שצמוד לאוניברסיטת בן-גוריון ולאזור המיועד לבסיסים הטכנולוגיים של צה"ל.

כדי לשכנע חברות ואנשי טכנולוגיה לרדת לנגב מתכננת הממשלה הנחת מסילת רכבת עד לפאתי הבסיס, מענקים מיוחדים בדיור, הטבות מס והקמת ישובים איכותיים שיקלטו את הבאים. גם במגזר האזרחי, במטרה לעודד את המעבר דרומה, מציעה הממשלה מענקים לעידוד תעשיית הסייבר בבאר שבע – מענק של בין 13 ל-20 מיליון שקל בשנה שמטרתם לתמרץ תעסוקת עובדי סייבר בבאר שבע.

עוד בבירת הסייבר, לצד אוניברסיטת בן גוריון שמכשירה סטודנטים וסטודנטיות במקצועות הסייבר, מערך הסייבר מימן הקמה של מרכז מחקר CBG בו יושבים חוקרים ועוזרי מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון. מוקמת גם חממה בהגנת סייבר בתחום מדיסק, הקמת זירות חדשנות עם אגף התקשוב בצה"ל, הקמת קהילת סייבר והקמת מרכז מבקרים שיארח משלחות, משקיעים וקבוצות. לבני הנוער מבאר שבע העומדים לקראת שירות צבאי, סוכם כי הם יוכשרו במסגרת תוכנית ייחודית של משרד המודיעין לשירות משמעותי ביחידות הסייבר והטכנולוגיה בקהיליית המודיעין. לטובת הפרויקט הוקצה תקציב ייחודי לשנה הראשונה בסך 9 מיליון שקלים.

דוגמה לפרויקט ענק והייטקיסטי בבאר שבע לדוגמה הוא של חברת ICL היוצאת במהלך נרחב לריכוז מטות חברות המעוניינות לבנות קמפוס חדש ומתקדם בבאר שבע, שישתרע על שטח של כ-5 דונם בהסכם שכירות ארוך טווח לתקופה של 15 שנים. הקמת הפרויקט מוערכת בהיקף של כ-330 מיליון שקל.

"הגעתי מסצנת הסטארטאפ של המרכז. עבדתי בתל אביב ואז הגעתי לכאן, לבאר שבע, והופתעתי לפגוש קהילה תוססת וחזקה", סיפרה יפעת בר־אלי, סמנכ"לית פיתוח עסקי באקסלרטור הבאר שבעי FinSec Innovation Lab, בפאנל שערך אתר CTech בבאר שבע בתחילת פברואר.

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ': "למערכת החינוך תפקיד חשוב בקידום המהלך ולחיזוקה של באר שבע בתחום הסייבר והטכנולוגיה. באר שבע הופכת למרכז ידע וחדשנות בינלאומי לחיזוקה כמטרופולין של איכות במדינת ישראל. אנחנו לא חיקוי של תל אביב, אלא בונים משהו אחר וטוב יותר".

צמוד לקריית המודיעין

ב-1993, כשהחל ראש מועצת עומר, פיני בדש להגשים את חזונו להקמת מתחם התעסוקה בישוב, תושבי המקום השמיעו קול צעקה מחשש שיבואו לשם מפעלים מזהמים. בדש גייס את איש העסקים והתעשיין הישראלי, סטף ורטהיימר והתושבים נלכדו בחלום המשותף. ב-1995 נחנך פארק התעשייה החכם בנגב עם נשיא המדינה דאז, עזר ויצמן, לצד היזם החלוץ הראשון, ורטהיימר. כיום מאכלס הפארק כ-100 חברות הייטק וכ-4,000 עובדים.

פארק התעשייה והתיירות עומר, משתרע על שטח של כ-3,000 דונם ומכיל בעיקר חברות הייטק, סייבר, סטראטאפים, משרדים וחברות הנדסה מהגדולות בארץ בהיקף כולל של כ-100,000 מ"ר בנוי. הפארק ממוקם 5 דקות מפארק התקשוב, המוקם בימים אלה בבאר שבע, וצמוד כמעט לקריית המודיעין המתוכננת. בפארק התעשייה מתאפשרת בנייה נוספת בהיקף של כ-70,000 מ"ר בנוי המיועדים להמשך פיתוח תעשיית הייטק מתקדמת ונקייה בשילוב תרבות, תיירות ופנאי. כמו-כן כולל הפארק תוכנית להקמת מגרש גולף אולימפי בעל 18 גומות על שטח אדמה של כ-800 דונם ובית מלון שיוקם בסגנון כפרי ויוקף בכ-4,000 דונם של ייעור סביב.

במתחם כבר הוקם אגם נופי המשתרע על-פני 18 דונם, המיועד לפנאי, נופש ושיט ומסביבו מתוכננים 12 מסעדות ובתי קפה, שדרת דוכני אומנויות, מרכז מסחרי תיירותי יוקרתי, מרכז קונגרסים, טיילת, מתחמי קמפינג ומסלולי רכיבת אופניים. האגם כבר עומד על כנו. עומר מסווגת כאזור פיתוח א' לתעשייה כך שהמשקיעים במקום זכאים למירב ההטבות המוענקות מכוח החוק לעידוד השקעות הון. רבים מהם מגיעים מהמרכז על בסיס יומי אודות לכך שהפארק ממוקם בקצהו של כביש 6. ״להגיע מהבית במודיעין לאזור הבורסה ברמת גן לוקח הרבה יותר זמן מלהגיע לעומר״, אומר אחד העובדים במקום שעבד בשני המקומות.

דימונה Vs ערד

״מרכז חדשנות אזורי״

כ-40 ק"מ משם, מומלץ לבחון את פיתוח העיר דימונה. השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל עודד פורר ומנכ"ל משרדו אילן שוחט, הניחו בימים אלו אבן הפינה להקמת מרכז החדשנות האזורי בדימונה.

"כבר עכשיו, עוד לפני שהתחלנו בתהליך בניית המרכז, אני יכול לומר שמספר חברות הייטק מעוניינות לגייס אנשי מקצוע מדימונה, כמו למשל חברת VEE שמגייסת כעת 12 מתכנתים לתפקידי פיתוח", אמר ראש עיריית דימונה ויו"ר הרשות לפיתוח הנגב, בני ביטון.

האם הנגב המזרחי ימשוך מפעלי הייטק? המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ואשכול נגב מזרחי השיקו את מיזם שנקרא code;negev שיעניק לתושבי הנגב המזרחי הכשרה מקצועית ותעסוקה בתחום ההייטק. המיזם יאפשר לתושבי הנגב המזרחי מהישובים אל קסום, דימונה, חבל אילות, חורה, ירוחם, כסיפה, מיתר, מצפה רמון, נווה מדבר, ערבה תיכונה, ערד, ערערה, רמת הנגב ושגב שלום - לקבל הכשרה מקצועית ולעבוד כמפתחי תוכנה בתעשיית ההייטק בנגב. הקורס יסובסד במסגרת המיזם הכלכלי ועלותו למשתתף עומדת על 500 שקל בלבד (במקום כ-40,000 שקל). המטרה היא שבתום ההכשרה המקצועית, עשרות תושבי הנגב המזרחי יחלו לעבוד כמפתחי תוכנה בתחום ההייטק בחברות מובילות במשק.

לדברי ביטון: ״כשחתמתי על הסכם הגג, אמרו לי שאני מטורף, זה לשלש את דימונה בעשור הקרוב, אבל יש לזה סיבות. כשנכנסתי לתפקיד ראש העיר ב-2013 חלוקת הארנונה היתה 70% ממגורים ו-30% מתעשייה. היום 65% מהארנונה היא מתעשייה. אז הסכמתי להסכם הגג, ובמקביל הבאנו חמישה מפעלים ויצרנו 1,500 מקומות עבודה. ירדנו מ-16% אבטלה ל-6.5%. נמאס לי מלואו-טק. היי-טק לא חייבים לעשות ברעננה, אפשר גם אצלנו, בירוחם או בקריית שמונה".

מרכז הכשרת מהנדסים להייטק

מייסד קבוצת רד–בינת, יהודה זיסאפל הקים מרכז הכשרת מהנדסים להייטק בערד. צעירים תושבי העיר, בוגרי צבא, ללא ידע רב במתמטיקה ובאנגלית, זכו למכינה שהביאה אותם לרמה של 5 יחידות, כולל שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה ללימוד מדעי מחשב וסייבר. במרכז הפיתוח נקלטו 30 איש לעבודה. יומיים בשבוע הם למדו, ושלושה ימים עבדו.

גם העיר החרדית כסיף שליד ערד בונה על הייטק. עד כמה זה יעבוד שם זו שאלה גדולה. בינתיים הממשלה שממשיכה לגלגל את "שיני" התכנון מדגישה כי מדובר בישוב שיהיה בעל "צביון חרדי", עם תכנון שטחי תעסוקה ומסחר נרחבים בהיקף של כ-520,000 מ"ר, שיתנו מענה לכלל תושבי העיר. כמ-כן יוקם מרכז רפואי שיספק הכשרה מקצועית בתחומי הרפואה והביו רפואה, לצד אזור הייטק.

על אף התוכניות הנועזות הזהות לכל עיר ששואפת לחוזקות כלכליות, קיים חשש שהעיר החרדית לא תתפתח כמתוכנן והתכנון יצור דווקא "כיס עוני מועט תעסוקה, בעל השלכות שליליות לחברה החרדית, לנגב ולמשק כולו", כפי שהיטיבה לנסח תאיר איפרגן, מנכ"לית זרוע העבודה במשרד הכלכלה. ימים יגידו.

אשקלון Vs אשדוד

המטרופולין החדש בישראל

עיניהם של אשקלונים רבים נשואות לעבר מתחם העסקים החדש TERA PARK, המתיימר להפוך לפארק ההייטק הגדול בישראל שיפתח משרות רבות לתושבי העיר בתחומי ההייטק, ביוטק וביומד. הפארק ממוקם לצד שכונת עיר היין באשקלון שעתידה לכלול כ-11,000 יחידות דיור, ושכונת אבן עזרא, הכוללת כ-5,000 יחידות דיור - שתיהן במרחק הליכה קצר מהפארק.

אחת החברות שתסייע בנושא היא talent01 העולמית והיחידה ללימודי חוץ, היוזמת בעיר הכשרות לעולמות הייטק. במסגרת זו יקודם שת״פ עם המרכז הרפואי האוניברסיטאי ׳ברזילי׳ והמכללה האקדמית אשקלון. עבודות התשתית והפיתוח בפארק צפויות להסתיים בתוך כ-3 שנים.
לא הרחק משם מקודם פיתוח נוסף שעתיד לכלול 21 מרכזים לוגיסטיים תומכי תעשיה מתקדמת.

במסגרת ההכרזה הממשלתית על אשקלון כאזור עדיפות לאומית א׳ לתעשיה, תעסוקה ומסחר ייהנו היזמים והמשקיעים בפארק משורה של הטבות, בהן תמריצים ממשלתיים, מענק הקמה, תמריצי מס, תוכנית להעלאת הפריון, מענקים לטכנולוגיות ייצור מתקדמות והטבות ליזמים. לדברי ראש העיר, תומר גלאם: "בעזרת הפארק, נוכל למצב את העיר אשקלון כמטרופולין החדש של ישראל וכאחת הערים האטרקטיביות ביותר. אנחנו כבר בדרך לשם".

פארק ל-18 אלף הייטקיסטים

פארק ההייטק באשדוד מתוכנן לקום בדרום העיר, סמוך לבית החולים אסותא. שטח הפארק המתוכנן הוא 148 דונם והוא יוקם על חלק מדיונת החול הגדולה. לפי העירייה, באשדוד מתגוררים כ־18 אלף הייטקיסטים. לאחרונה זכתה חברת BUILD במכרז של עיריית אשדוד לקידום תוכניות פארק ההייטק באשדוד, על מנת להאיץ בנייתו של הפארק המתוכנן ולהופכו לאזור תעסוקה המרכזי של כל האזור. חברת 'סלע בינוי' עתידה להקים במקום קמפוס ענק לחברת 'אלבטק'. הקמפוס יתפרס על פני שטח של כ-40 אלף מ"ר בנוי ויכלול 7 קומות, מרכז לוגיסטי ואולמות ייצור.

קריית גת Vs קריית מלאכי

40 מיליארד שקלים להשקעה

במאי האחרון ביקר מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, בישראל והודיע כי אינטל תשקיע בשנים הקרובות 10 מיליארד דולר בהרחבת פעילות מפעליה בקריית גת, תרחיב את המרכז בירושלים ותבנה קמפוס חומרה ל-6,000 מהנדסות ומהנדסים בחיפה.

פארק התעשייה הענק של קריית גת מאכלס ענקיות בינלאומיות, בהן אינטל HP, חטיבת האינדיגו, STRATASYS מדפסות תלת מימד, תאגיד נסטלה-אסם וטטנגרופ.

בימים אלה התחילה עיריית קריית גת לפתח עוד כ-2,000 דונמים להרחבת הפארק מכיוון דרום-מזרח. אחת החברות שחנכה את המפעל שהקימה זו 'אסם נסטלה'. חברות אחרות, דוגמת 'קורנית דיגיטל', 'אורדע' ו'מפעלי נשק לישראל' החלו לבנות בפארק התעשייה את משכנן החדש. חברות רבות אחרות מתעניינות בהעתקת פעילותן לפארק התעשייה המתרחב, המציע תשתיות איכותיות, מיקום גאוגרפי מצוין ונגישות מקסימלית לכל אזורי הארץ. את המקום פוקדים מדי יום למעלה מ-14,000 עובדים.

רק מפעלי הייטק במכרז

קריית מלאכי רוצה לעשות את האקזיט שעשתה שכנתה הגדולה, קריית גת. במהלך החודש האחרון יצאו לשיווק מגרשים באזור התעשייה 'מלאכי-טק' בהיקף של 214 דונם המיועדים להייטק בלבד. בשלב ראשון ישווקו 78 דונם ובשלב השני 136 דונם נוספים. כדי להבטיח הגעת מפעלים בתחום ההייטק בלבד, הקים ראש העיר, אליהו זהר, צוות היגוי שפעל מול משרד הכלכלה והגה תנאי סף להגשת המכרזים. משרד הכלכלה נענה ואכן, כל הקרקעות של אזור התעשייה שישווקו מיועדות עבור הייטק על כל גווניו. קריית מלאכי מוגדרת כאזור בעל עדיפות לאומית א' וע"כ מאפשרת ליזמים לזכות במענקי השקעה וסבסוד שכר, הנחות במס חברות והטבות מיוחדות באישור משרד הכלכלה.

מנהל אזור התעשייה מלאכי-טק, אלירן פטיטו מסביר על יתרונות נוספים: "כחלק מהאסטרטגיה העירונית לקידום תעסוקה איכותית, מקדמת העירייה הליך הקצאת קרקעות בפטור ממכרז ובהנחה משמעותית עבור חברות תעשייה עתירת ידע. המתחם ממוקם 20 דקות מנמל אשדוד, 25 דקות מרחובות ו-45 דקות מתל אביב".

לדברי ראש העיר זהר: "קריית מלאכי עוברת תהליכי פיתוח בתחומים שונים הכוללים השקעה בתשתיות, השכלה, חינוך ותרבות. אזור התעשייה מלאכי-טק ישווק להייטק בלבד, בזכות עבודת מטה מוצלחת של עיריית קריית מלאכי מול משרד הכלכלה. הצפי הוא שרמת התעסוקה תעלה, תושבי העיר יעבדו קרוב לבית ותושבים חדשים מהתחום יעברו אלינו".

נוף גליל Vs מגדל העמק

עסקה של 5.4 מיליארד דולר

תואר ״עמק הסיליקון של הגליל״ התקבל במגדל העמק בשנות ה-80 בזכות חברת 'טאואר' המעסיקה אלפי עובדים במפעליה בעיר. הכל התחיל במודעת דרושים ב-1983 למהנדסי מכונות, אלקטרוניקה ומחשבים בהצעה להצטרף לצוות הקמת מערך תחזוקה וקווי פיתוח וייצור של מעגלים משולבים בחברה אמריקנית שהחזיקה מרכז פיתוח ותכנון רכיבי מיקרו-מחשבים במגדל העמק.

האמריקנים לא הבינו איך שטח של 60 דונם, עליו הוקם המפעל, עלה 50 אלף דולר, בעוד שבקריית טבעון, מרחק קצר משם, דונם אחד עולה כמעט מאה אלף דולר. לאחרונה ביצעה 'אינטל' את עסקת הרכישה השלישית בגודלה בהייטק הישראלי - רכישת יצרנית השבבים 'טאואר' היושבת במגדל העמק תמורת 5.4 מיליארד דולר.

ממל״טים ועד חלליות

נוף הגליל מתחרה גם היא על תואר ״עמק הסיליקון של ישראל״. סולאראדג', סימס, אלפא אומגה, תיקון עולם, קנביט, כנפית, אפולק, סימטל, ישראף ו-H2Pro (שאחד מהמשקיעים בה הוא לא אחר מאשר ביל גייטס) - הם רשימה חלקית מתוך 27 חברות ההייטק והמפעלים עתירי ידע שהצטרפו בשנים האחרונות לפארק התעשייה של נוף הגליל. סוללת המפעלים החדשים מציגה עלייה חסרת תקדים בהיצע התעסוקה והביקוש לעובדים, בעיקר במקצועות עתירי ידע והייטק.

״נוק-אאוט״ קטן נרשם לאחרונה כשנחנך בעיר מפעל ״כנפית״, בבעלות משותפת של חברת רפאל ובני הזוג שי ושולה פיין המחזיקים בכ-50% מהמניות. מפעל כנפית הוא אחד הספקים הגדולים ביותר לחלקי מבנה למל"טים, מטוסים ולחללית הישראלית "בראשית", ומיוצרים בו רוב החלקים המורכבים של תעשיית התעופה הביטחונית בישראל ובמדינות בעולם. לפני כשנתיים הועתק המפעל לפארק התעשייה "ציפורית" של נוף הגליל ושילש את שטחו מ-4,000 מ"ר ל-11,000 מ"ר.

ראש העיר רונן פלוט: "נוף הגליל הופכת ל'תל אביב של הצפון', עיר מודרנית שמציעה לתושביה תעסוקה עתירת ידע, חינוך מצוין ושירותים ברמה גבוהה״.

ירושלים מזרח Vs מערב

מיליון וחצי מ״ר בהליכי בנייה

עיר הבירה ירושלים חווה בשנים האחרונות מהפכה של ממש, לא רק בתחום פיתוח התשתיות, אלא גם פריחה של חברות הייטק, הבוחרות לפתוח משרדים ומרכזי פיתוח בעיר. אם לפני כעשור, פעלו בעיר כ-200 חברות הייטק שהעסיקו כ-11 אלף עובדים, היום פועלות בעיר כ-660 חברות המעסיקות למעלה מ- 20 אלף עובדים. במקביל, נמצאים כיום בתהליכי בנייה כ-1.5 מיליון מ"ר של משרדים ותעסוקה. זאת, תוך יישום המדיניות העירונית, אותה התווה ראש העיר, משה ליאון, עם כניסתו לתפקיד, הרואה חשיבות רבה ביצירת מקומות תעסוקה איכותיים כמקור עבודה לתושבי העיר והסביבה וכאבן שואבת לאוכלוסיות איכותיות מחוץ לעיר.

לצד פיתוח התשתיות הפיזיות המותאמות לתעשיית ההייטק, נהנות החברות המגיעות לירושלים משיעור מס חברות מופחת, מענקים שונים וסיוע בתשתיות, הניתנים על-ידי משרדי הממשלה, כחלק מתפיסה לפיתוח כלכלת עיר הבירה.

פארק הר חוצבים הוא פארק ההייטק המרכזי של ירושלים ואחד הגדולים במדינה. הפארק משתרע על שטח של מעל ל- 350,000 מ"ר והוא מאכלס את כ-200 חברות ההייטק של העיר. הפארק מנוהל באמצעות מינהלת משותפת לעיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים ונציגי החברות פועלות במתחם. בין החברות הפועלות במקום, ניתן למצוא את אינטל, מובילאיי, אלביט, מדינול ואלפא טאו. בימים אלו מקימות בירושלים חברות רפאל ומובילאיי את מרכזי הפיתוח החדשים שלהן, שישתרעו על שטח של כ-80 אלף מ"ר. בנוסף, מתעתדת הממשלה לבנות במקום את מרכז ההייטק הממשלתי על שטח של כ-115 אלף מ"ר. מרכזים אלו יגדילו את היצע המשרות הקיים באלפי משרות נוספות.

אזור נוסף בבירה שיעבור מתיחת פנים נרחבת, הוא מתחם אזור התעשייה בתלפיות. מתחם זה ישתנה ללא היכר הודות לתוכנית האב החדשה שאושרה בשנת 2021. התוכנית תהפוך את אזור התעשייה הוותיק לאזור של תעשיית עתירת ידע ומקור משיכה לחברות הייטק רבות, שחלקן כבר פועלות במתחם.

בשכונת קדמת גונן בעיר, בקרבה לגן הטכנולוגי במלחה, מקימה חברת אפריקה ישראל בשיתוף חברת קדמת היובל, פרויקט שיכלול 5 מגדלים בני כ-34 קומות ויכלול כ-1,000 יחידות דיור.

"נגישות הפרויקט למוקדי התעסוקה של עובדי ההייטק בבירה, בשילוב תמהיל הדירות המגוון ממצב אותו כמתאים לקהל איכותי, בדגש על עובדי הייטק שיוכלו ליהנות מתמהיל דירות מגוון החל מדירת 2 חדרים יוקרתית ועד דירות המותאמות למשפחות", אומר תמיר לולו, מנהל השיווק והמכירות של 'אפריקה ישראל מגורים'.

בימים אלו, מוקם גם פארק הייטק בצידו המערבי של קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים. לצד חברת מלאנוקס, שכבר שוכנת במתחם, הודיעו חברות נוספות כגון חברת ליטריקס ומרק (Merck) על עסקאות שכירות בשטח כולל של 20,000 מ"ר.

ואדי סיליקון במזרח

ממערב למזרח. ההייטק מגיע גם למזרח העיר. תוכניות הבינוי והפיתוח כוללת את 'תוכנית סיליקון ואדי', שתכלול כ-100 אלף מ"ר בנוי לייעודי תעסוקה, 8000 מ"ר למסחר ו-16 אלף מ"ר למגורים. תוכניות פיתוח נוספות במזרח העיר כוללות שטחי תעסוקה נרחבים בעיסאוויה (90 אלף מ"ר), אום טובא (75 אלף מ"ר) ובא-טור (100 אלף מ"ר).

במסגרת הפעילות במזרח העיר, יוקם מרכז חדשנות טכנולוגי שמטרתו לעודד את האוכלוסייה המתגוררת באזור להצטרף לקטר המוביל של הכלכלה הישראלי. לצורך הקמת המרכז הושכר שטח של כ-1,500 מ"ר ברחוב סאלח אל-דין. לצד הכשרות מקצועיות טכנולוגיות לתושבי מזרח העיר, יפעלו במקביל חברות טכנולוגיות ישראליות שצפויות להעסיק את הכישרונות מקרב תושבי האזור.

פארק עסקים קיסריה Vs פארק עסקים עתידים

קמפוס חדש ב-400 מיליון שקל

פארק העסקים החכם של קיסריה הוא אחד הגדולים בישראל. הפארק מתפרש על-פני שטח של כ-3,500 דונם ופועלות בו היום כ-230 חברות. לצד תעשיות מתקדמות ומרכזים לוגיסטיים משוכללים, בפארק כ-9 מרכזי מו"פ וכ-150 חברות מובילות מתחומי ההייטק, הביוטכנולוגיה, המכשור הרפואי, טכנולוגיית מים ואיכות סביבה. מדובר באחד הריכוזים הגדולים בישראל מחוץ לתל אביב.

החברה לנכסי קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד צפויה להקים קמפוס חדשני נוסף של משרדים להייטק, צמוד לתחנת הרכבת בהשקעה של כ-400 מיליון שקל. מתחם ההייטק החדש תוכנן בקפידה על-ידי משרד 'קנפו כלימור אדריכלים', ישתרע על פני שטח של 45,600 מ"ר וייבנו בו 3 מבנים משוכללים בני 6 קומות. בנוסף יבנו שטחי תת קרקע בהיקף של כ-10,000 מ"ר שישמשו לצרכי חוות שרתים וחניה מקורה. שלושת המבנים ובהם משרדים, מעבדות וחדרים נקיים, אודיטוריום וחדרי ישיבות יוקמו סביב כיכר ירוקה ואגם מים הפונה לכיוון תחנת הרכבת שתהווה את ליבת הקמפוס.

לדברי מיקי קליגר, יו"ר קבוצת אדמונד דה רוטשילד ישראל: "בתוך 4 שנים יגיע היקף הבנייה בפארק העסקים של קיסריה אל מעבר לרף מיליון מ"ר בנוי. ההתפתחות המואצת של הפארק ואיכותן של החברות הפועלות בו, הן ביטוי מוחשי להמשך מימוש החזון של משפחת רוטשילד והנחישות של הברונית אריאן דה רוטשילד להמשיך ולקדם את קיסריה בפרט ואת מדינת ישראל בכלל".

מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח והחברה לנכסי קיסריה אדמונד דה רוטשילד, מציין: "מיקום הפארק הוא תמיד הפוך לפקקים וללא בעיות חניה. שיעור האכלוס הגבוה של כל המבנים בפארק מתאר את הבעת האמון של לקוחותינו ביכולת הביצוע ההנדסי שלנו ובאטרקטיביות הפארק כסביבת עבודה, איכותית, שירותית ובת קיימא עבור חברות רבות. אנו בטוחים שגם הקמפוס החדש יהיה בחירה חכמה עבור חברות הייטק רבות שיקבעו בו את ביתן".

ממקלחות ועד גני ילדים

פארק עתידים תל אביב, הממוקם ברחוב דבורה הנביאה, הינו מתחם עסקים בבעלות עיריית תל אביב-יפו ואוניברסיטת תל אביב ומשתרע על כ-80 דונמים. בפארק 11 בניינים בשטח כולל של כ-250,000 מ"ר למשרדים, שני מרכזי מסחר ומגוון עשיר של שירותים לרווחת העובדים.
הפארק מאכלס כ-100 חברות מקדמת הטכנולוגיה, הפיתוח, הרפואה, מדעי החיים, הביטוח, הפיננסיים והשירותים הישראלית והבינלאומית ביניהן מעבדת החדשנות של 'רנו ניסאן', 'מיצובישי', חברת ניהול ציי הרכב הבינלאומית 'רוזמן הנדסה', 'כלל ביטוח', 'מדינול', 'סיטי, F5', בית חולים רפאל ועוד.

לאחרונה השיק הפארק מתחם חללי עבודה ומשרדים משותפים להשכרה בצמידות למעבדת החדשנות Cityzone, שהוקמה בשיתוף עם עיריית תל אביב-יפו ואוניברסיטת תל אביב. מעבדת Cityzone מאכלסת למעלה מ-20 סטרטאפים המפתחים פתרונות בעולמות העיר חכמה.

שגיא ניב, מנכ"ל פארק עתידים תל אביב: "אנחנו גם מקדמים עבור הסטרטאפים קשרים עסקיים עם החברות המובילות בפארק. כתמיכה במיקרומוביליטי (אופניים וקורקינטים), ניתן למצוא בפארק מלתחות ומקלחות לנוחיותם של העובדים שמגיעים בבוקר על אופניים, קורקינטים ואפילו בריצה״.

נתניה Vs הוד השרון

זכויות בנייה של כ-8.4 מיליון מ"ר

אזורי התעסוקה של נתניה מעוניינים גם הם למשוך אליהם את חברות ההייטק, ועל-כן במרבית שטחי התעסוקה בעיר קודמו תוכניות בניין עיר שמכפילות את זכויות הבנייה. מתחם פולג הוותיק החל לשנות את פניו. בסוף 2019 הופקדה בוועדה המחוזית תוכנית כוללנית לאזור התעסוקה המטרופוליני של נתניה - נת/1000 (אתמ"מ). הערכת גורמי המקצוע היא, שהתוכנית צפויה להתאשר עוד השנה. מדובר ביצירת ודאות תכנונית (התוכניות המפורטות יהיו בסמכות מקומית) והגדלה ניכרת של זכויות בנייה באזורי התעסוקה הקיימים והמתוכננים של נתניה בהיקף זכויות בנייה של כ- 8.4 מיליון מ"ר (למעלה מפי שניים בהשוואה לזכויות היום).

האדריכל ארז טל, מהנדס העיר נתניה, מתאר את המתחמים החדשים והמחודשים ממתחם קריית אליעזר בו מושלמת בנייתם של מספר מרכזים חדשים, בסמיכות לתחנת הרכבת נתניה, דרומה משם לקריית יהלום - בה נבנים כיום חמישה מבני משרדים חדשים ועוד ארבעה שנמצאים בשלבי תכנון מתקדמים. דרומית לקריית יהלום, ממוקמת רצועת לנטוס, הגובלת בקריית השרון ובה נמצאים שני מבני משרדים בשלבי הקמה מתקדמים ומבנה נוסף בשלבי תכנון. מדרום נמצא מתחם 'ברכת חנון' בו ממוקמים אלביט, סלקום ודקטלון.

בסמיכות למחלף השלום מצפון ומחלף פולג מדרום ממוקמת קריית ספיר, בה נמצאים 3 פרויקטים גדולים בבנייה לאורך רחוב המלאכה. לא פחות מ-20 אחרים בשלבי תכנון. למתחמים אלו צפויים להצטרף מתחמים חדשים נוספים כגון מתחם פארק המדע שגובל גם הוא בתחנת ספיר, ומתחם רצועת האמצע, הממוקמת מזרחית לרצועת לנטוס.

ה״פארם ואלי״ של ישראל

אזור נוסף שמתפתח בשרון באורח חסר תקדים הוא אזור התעסוקה של הוד השרון - נווה נאמן, שם מוחזקים חלקים גדולים מהקרקעות על-ידי משפחת סאנילביץ שבימים אלה בודקת היתכנות להקמת בניין משרדים חדש בהיקף של 15,000 מ"ר עבור לקוח עוגן.

קבוצת 'סופרין' כבר בונה בימים אלה באזור את פרויקט 'מיילסטון' ביחד עם קבוצת וייס, ומקדמת את פרויקט "נקסט מילסטון" שיבנה בסמוך בהיקף של כ-12,000 מ"ר ב-10 קומות. מבנה זה צפוי להיות היחיד באזור שייתן מענה לחברות המחפשות שטחים גדולים להשכרה. שני הפרויקטים יחדיו יכללו שטח עצום בהיקף של כ-42,000 מ"ר בנוי.

אזור התעסוקה נווה נאמן בהוד השרון הוא אחד מאזורי התעסוקה הגדולים בשרון הממתג עצמו כ"פארם ואלי" החדש של ישראל בשל שפע החברות מתחום מדעי החיים והביוטק הנמצאות בו. האזור משתרע על פני כ-296 דונם ונמצא בסמוך לחיבור של העיר עם כביש 5 (צומת ירקון) ובקרבת הכבישים 6,4 ו-531.

גם חברת אשטרום נכסים מחזיקה ב-3 בנייני משרדים במתחם ובהם כ-72 אלף מ"ר המושכרים במלואם לחברות הייטק וביוטק. בין החברות המובילות המאכלסות את אזור התעסוקה ניתן למצוא את אלוט תקשורת, AMY TECHNOLOGIES Qualcomm,Matrix ,MSD ,Baye ועוד.

צחי סופרין, בעל השליטה וסגן יו"ר דירקטוריון בקבוצת סופרין מציין: "אזורי תעסוקה הנמצאים בקרבת שכונות מגורים שהאוכלוסייה שם מתאפיינת בעיקר בעובדי ועובדות הייטק, הופכים היום ליותר מבוקשים עבור החברות המעסיקות אותם".

אור יהודה Vs קריית אונו

מיליון מ"ר עם זיקה לנתב״ג

קרוב לנתב"ג, על קרקעות בשטח של כ-1,670, שהן כרבע משטחה של העיר, עתיד לקום מתחם העסקים והבילויים O PARK. המתחם יכלול כמיליון מ"ר של תעסוקה, מסחר, בילוי ופנאי ויאכלס חברות הייטק וביוטק מובילות, חברות עם זיקה לנתב"ג, חברות ממשלתיות ופיננסיות.

בנוסף, יוקמו בו מתחמי עסקים שיתופיים, אזורי גרין טק, מרכזי בילוי ופנאי. המתחם עתיד לכלול עוד שתי שכונות מגורים בהיקף של למעלה מ- 5,000 יחידות דיור: שכונת "בית בפארק", שאכלוסה החל השנה ושכונת "נווה איילון". בנוסף יוקם במתחם פארק בשטח של 600 דונם, השני בגודלו בגוש דן, אחרי פארק גני יהושע בתל אביב.

ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט: "כל חברת הייטק שתעבור לפארק, מעבר למיקום המעולה והפתרונות התחבורתיים, תאפשר לעובדים שלה מגוון אפשרויות בילוי. המרכז הזה יהפוך למרכז מטרופוליני חלופי, ירוק ומתקדם לכל גוש דן".

1,200 דירות קטנות להייטקיסטים

רובע My Ono שבקריית אונו הוא מתחם תעסוקה חדש הממוקם צמוד לצומת סביון בכביש 461, בו יעבור בעתיד הקו הסגול של הרכבת הקלה. הקמפוס החדש של הקרייה האקדמית 'אונו' מוקם בימים אלה בצפון המתחם. בעתיד יהיה הרובע החדש חלק מרצף בינוי חדש שיתחיל בכביש 4 במערב וימשיך עד ליהוד במזרח.

שטחי המסחר והתעסוקה מתפרסים על פני כ-128 דונם בהיקף בנייה של כ-750,000 מ"ר, אשר עתידים למשוך למקום כ-30 אלף איש, רבים מהם תושבי העיר. חברות ענק שהבינו את הפוטנציאל הטמון בפארק ולמדו על התוכניות להקמת מתחם תעסוקה במודל של 'פארק עתידים', החלו להגיע למקום. כך עשו חברות שיכון ובינוי שיעבירו לכאן את המטה שלהם, חברת אקרו נדל"ן וחברות סופרין ו'אושר עד' שרכשו ב-2020 שטח של כ-8 דונם במתחם בייעוד של משרדים ומסחר.

לפני כחצי שנה קיבלו כל החברות בוננזה קטנה – אפשרות להקמת יחידות דיור מעל שטחי התעסוקה והמשרדים. ראש העיר ישראל גל מתכנן במתחם כ-1,200 דירות קטנות להייטקיסטים הצעירים. אחד המתחמים המוקמים כעת במטרה למשוך את צעירי ההייטק מחוץ לתל אביב וממוקם על הקו הסגול של הרכבת הקלה, הוא פארק העסקים LIBERTY של קבוצת 'שיכון ובינוי' ההולך ונבנה ברובע העסקים והבילוי החדש. המתחם מוקם על שטח של 14 דונם בו ייבנו כ-240 אלף מ"ר שטחי משרדים - 9 בנייני משרדים, כ-15 אלף מ"ר שטחי מסחר ופנאי וכ-700 יחידות דיור קטנות לצעירים המועסקים במקום.

מ'שיכון ובינוי' נמסר כי, ״בזכות העובדה שחלק מגגות הפארק מתוכננים כגגות ירוקים - ייהנו דייריו מ-5 כיווני אוויר לפי תקן LEED SILVER לבנייה ירוקה״.

נס ציונה Vs רחובות

מלרוז פלייס הייטקיסטי

פארק המדע בנס ציונה נהנה מנגישות נוחה לכל חלקי גוש דן, ומשמש אלטרנטיבה נוחה למי שמחפש לצאת מתל-אביב הסואנת ועדיין להישאר קרוב למרכז. קבוצת יובלים, מקימה בפארק קמפוס משרדים ומסחר על שטח של 12.5 דונם. הפרויקט יכלול משרדים בשטח של כ-32 אלף מ"ר ב-4 בניינים בני 6 קומות מעל לקומת מסחר וכ-20 אלף מ"ר מרתפי חניה, שיבנו סביב פארק פנימי. המשרדים במתחם מוצעים למכירה ביחידות של החל מ-50 מ"ר.

את הפרויקט מתכננים האדריכלים מוטי כסיף ואורי ברעלי ממשרד האדריכלים ברעלי - לויצקי - כסיף. פארק המדע בנס ציונה גובל בחלקו הצפוני של פארק המדע רחובות. האזור נמצא היום בתנופת פיתוח ושינויים תחבורתיים, שיחברו אותו לכביש 431. המתחם ממוקם בקרבה לתחנת הרכבת של רחובות ועתיד ליהנות מנגישות נוחה לכל חלקי גוש דן.

איציק ברוך, בעלי קבוצת יובלים: "אנו רואים היום יותר ויותר חברות מבוססות שבוחרות לרכוש את שטחי המשרד במקום להמשיך לשלם שכירות, מאחר שמדובר לא רק ביציבות לטווח הארוך לצרכי החברה, אלא גם באפיק השקעה שיכול לשמש אותה בעתיד. זוהי השקעה סולידית יחסית, עם תשואות של 6%-7%".

תב"ע מגורים לצד תעסוקה

רחובות מאידך בולטת בתחום התעסוקה בזכות פארק ת.מ.ר א', המוכר יותר כפארק קריית המדע, אולם אזור תעסוקה נוסף מגלם בימים אלה פוטנציאל גדול ומכונה פארק תמר ב'. הפארק ממוקם ממזרח לכניסה הצפונית לעיר, המשך ישיר לפארק התעסוקה של נס ציונה. פארק תמר ב' יכלול עוד כ-600 אלף מ"ר של מבני תעסוקה, מסחר ומשרדים ונמצא כיום בשלב אישור טבלאות הקצאה.

לדברי גל קסטל, מנהל ההתחדשות בחברת 'אורון נדל״ן', מקבוצת 'אורון אחזקות והשקעות': ״במקום מתוכננת תב"ע ענקית שכוללת בתוכה מגורים לצד תעסוקה. היתרון הגדול הוא שנרשמה כבר הצלחה לאחר ששלב א' של פארק המדע משך לאזור הרבה חברות גדולות, דוגמת אלביט ונוספות והפך לאחד מאזורי התעסוקה הפופולאריים שנהנים מנגישות גבוהה. כיום אין כמעט שטחים להשכרה בפארק תמר א', ואני משער שכך יהיה גם בפארק תמר ב'". בשטח, המשתרע על פני 616 דונם, מתוכננים יותר מחצי מיליון מ"ר עיקריים של שטחי תעסוקה, מסחר ומכוני מחקר.

"אין ספק שפארק תמר ב' יהווה נקודת מפנה חשובה להמשך מיתוגה של רחובות כעיר מדע ותרבות", אומר מומחה הנדל״ן אוהד דנוס, לשעבר יו״ר לשכת שמאי המקרקעין. גלי אפל-קסטל, מנכ״לית סוכנות הנדלן ׳דיור פלוס׳ ברחובות מוסיפה: ״פארק תמר ב׳ נמצא כבר תקופה ארוכה בתהליך של התנגדויות, אבל אין ספק שכשתצא התוכנית לפועל היא תגדיל ותאיץ בצורה משמעותית את כניסתן של חברות מחוץ לרחובות, שמאז משבר הקורונה מנסות לעזוב את אזור המרכז ומחפשות נדל"ן ברחובות, שיסייע להם לצמצם בעלויות״.

טירת הכרמל Vs נשר

המשך טבעי למת״ם

פארק התעסוקה מת"מ, בחיפה דרום, הוכיח כבר את האטרקטיביות שלו עם מרכזי פיתוח של אפל, אינטל, מייקרוסופט, גוגל וחברות ענק בינלאומיות נוספות. המשכו הטבעי יגלוש לטירת הכרמל ולעתלית. מתחם העסקים והמגורים החדש בטירת הכרמל ממוקם כקילומטר אחד בלבד ממת"מ חיפה.

לאחרונה אושרה תוכנית לבניית מתחם תעסוקה חדש בטירת הכרמל בשטח של 120 אלף מ"ר בשטחי משרדים ומסחר, במרחק של כ-1.5 ק"מ ממת"ם ואצטדיון סמי עופר, במיקום אסטרטגי על כביש 2 ו-4 על קו ראשון לים.

חברת "שתית" מקימה את קומפלקס העסקים והמסחר הגדול ביותר בכניסה הצפונית של טירת הכרמל בהשקעה כוללת של כ-290 מיליון שקל. הקומפלקס ישתרע על שטח של כ-12 דונם ויכלול שלושה מבנים, כ-50,000 מ"ר של משרדים ומסחר ברמת קלאס A בתמהיל מוקפד, במטרה ליצור חווית שהייה של ONE STOP SHOP עבור עובדי המתחם והתושבים. בנוסף, יבנו 180 דירות במגדל מגורים בן 33 קומות.

שלום שטרית מנכ"ל ובעלי חברת שתית: "אני בטוח שזהו אחד הפרויקטים שישנה את פני האזור. הגידול המהיר של האוכלוסייה בארץ בכלל ובאזור זה בפרט, השכונות שצמחו בטירת הכרמל, במערב חיפה וסביב אצטדיון 'סמי עופר' - הביאו אותנו להכרה שהאזור זקוק לתעסוקה איכותית".

האחות הצעירה של חיפה

התחלת הישוב נשר היתה בצריפים שבנו פועלי בית החרושת "נשר", כדי לא להגיע לעיר הגדולה חיפה דרך הישוב הערבי העוין בלד א-שייח. היום על שטח התעשיה הישן מתוכננת שכונת ענק עם קריית הייטק עצומה. ממש לאחרונה אושרה תוכנית המתאר לעיר נשר עם תוספת של כ-10,500 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של 67,400 תושבים. בנוסף תוספת של כ-1,308,000 מ"ר עבור שטחי תעסוקה ומסחר.

בחלק המערבי של העיר, התוכנית מקצה שטח לטובת הקמת אזור תעסוקה חדש, במקום אתר מחצבה שכבר לא נמצא בשימוש. בשל התנאים הטופוגרפיים של היישוב, התכנון כולל הפעלת דרגנועים שיחברו בין שכונות העיר ושטחי התעסוקה והקמת גשרים בין מתחם התעסוקה באתר המחצבה, לרכבל חיפה ולטכניון.

"אגמי הכרמל" הינו רובע המגורים החדש המתהווה בצידה המזרחי של העיר נשר. הפרויקט מוקם בהובלת 'כלל תעשיות', קבוצת 'שיכון ובינוי' ו'אפריקה ישראל מגורים' ומשתרע על קרקע פרטית בשטח של כ-2,500 דונם. הפרויקט צפוי לכלול בשלב ראשון כ-2,000 יח"ד וכ-100,000 מ"ר מסחר ותעסוקה. בשלב השני של הפרויקט ייבנו כ-3,000 יח"ד ו-200,000 מ"ר מסחר ותעסוקה עם ייעוד להייטק ותעשייה נקייה.

צריפין באר יעקב Vs האלף ראשל״צ

הבסיס המיתולוגי מסופח

לפני כ-15 שנה, באר יעקב, אז מועצה מקומית קטנה ומנומנמת, מנתה כ-7,000 תושבים. כיום, באר יעקב, עיר בישראל (דד ואילו כיום גדלה לכ-30,000 תושבים והיעד הוא לשלש את עצמה תוך עשור. כחלק מרכזי בתוכנית ההתרחבות הוא סיפוח של מחנה צריפין הוותיק כ-70% משטחו של הבסיס הצבאי, יסופחו לבאר יעקב.

העבודות בשטח להקמת מתחם העסקים כבר החלו במקביל לקידום שכונת המגורים. במסגרת הפרויקט, נבנים ע"י חברת אילה אגם שני מגדלי משרדים בני 17 קומות כ"א במתחם התעסוקה והמסחר החדש. המגדלים הוקמו על מגרש בשטח של 5.8 דונם וכוללים כ-38 אלף מ"ר למשרדים וכ-2,000 מ"ר עבור מסחר במפלס הרחוב. שטח כל קומה כ-1,100 מ"ר.

איתן לוי, מבעלי חברת היזמות "אילה אגם": "הרצון של חברות להפחית באופן משמעותי את עלויות השכירות הגבוהות, הצורך לחסוך בשעות נסיעה ועמידה בפקקים משתלבים היטב עם הקמת מרכז תעסוקה חדשני ובמקום נגיש. אנו רואים זאת בגידול המשמעותי בביקושים ובמגוון חברות ההייטק המתעניינות בפרוייקט״.

פוטנציאל לתאגידי היי טק

בעיר ראשון לציון נבנה כיום מתחם ה-1000 - פארק עסקים והייטק ענק המשלב גם שכונת מגורים, מוסדות חינוך, שטחי מסחר ושטחים ירוקים – והכל במקום אחד. מתחם ה-1000 ממוקם ממערב לנתיבי איילון, עם גישה לכביש 20 וכביש 431, כמו גם לתחנת הרכבת משה דיין.

בנוסף, נמצא המתחם במפגש של שלושה קווי הרכבת הקלה העתידית שמפותחת בימים אלה בגוש דן. במתחם מתוכננים 1.75 מיליון מ"ר לתעסוקה ומסחר, 5,500 דירות ו-120 דונם של פארקים. חברת פרשקובסקי בונה במתחם את פרויקט MILLENNIA - מגדל משרדים בעיצוב מונומנט של שער ניצחון בגובה של 22 קומות עם רחבת מסחר וחניון תת-קרקעי. המגדל יוקם על קרקע בשטח של כ-9 דונם בהיקף של כ-53.4 אלף מ"ר משרדים שיוצעו להשכרה ושטחי מסחר בהיקף של 1,400 מ"ר.

חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי מניבים מציין: "מרכז העסקים של מתחם ה-1000 מציב סטנדרטים חדשים בפתרונות תחבורה ובתכנון המרחב הציבורי, ומושך אליו כבר כיום חברות הייטק גדולות ותאגידים מתחומים אחרים שזיהו את הפוטנציאל והעתיקו אליו את פעילותן מת"א״

במתחם החדש מתוכננים לגור כ-22 אלף תושבים ויעבדו כ-100 אלף בני אדם.