כ-24.3 מיליארד שקלים בשנה מתבזבזים על אובדן מזון, בזמן שהמלחמה הגדילה את היקף אובדן המזון בישראל ב-1.6 מיליארד שקלים נוספים שמתגלגלים לכיסו של הציבור. כך עולה מהדו״ח השנתי של לקט ישראל ו-BDO לשנת 2023 ומחצית 2024, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. דו״ח זה חושף את היקף אובדן המזון וההשלכות של מלחמת חרבות ברזל על הביטחון התזונתי.
במהלך שנת 2023, אבדו 2.6 מיליון טונות מזון. מדובר בעלייה אפקטיבית של 3% לעומת השנה הקודמת, כאשר אובדן המזון מהווה כיום 1.3% מהתוצר הלאומי ומגיע ל-38% מכלל המזון המיוצר בישראל.
הדו"ח מתבסס על נתוני הלמ"ס, ומציג ניתוח של השפעות מלחמת חרבות ברזל על אובדן מזון והביטחון התזונתי בישראל. המלחמה הוסיפה נזק כלכלי של 1.6 מיליארד שקלים ב-9 חודשי המלחמה הראשונים, עד סוף יוני 2024, מתוכם כמיליארד שקלים בשל אובדן מזון ישיר, 200 מיליון שקלים מנזקים סביבתיים, ו-370 מיליון שקלים מעלויות בריאותיות בשל הגידול באי-הביטחון התזונתי.
הפגיעה בחקלאות הישראלית הייתה משמעותית במיוחד, כאשר 32% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי העימות בדרום ובצפון. הירידה החדה במספר העובדים הזרים, שהגיעה עד ל-59% בחודשים הראשונים למלחמה, גרמה לאובדן של 228 אלף טון תוצרת חקלאית. מדובר במזון שיכול היה להזין מאות אלפי משפחות בתקופה קריטית זו.
מהדו״ח עולה כי 1.5 מיליון ישראלים חיים כיום באי-ביטחון תזונתי, גידול מ-1.4 מיליון בשנת 2022. מספר זה צפוי לעלות בחדות בשל המצב הביטחוני והכלכלי המתמשך. ההשלכות ניכרות גם בהיבט הכלכלי, כאשר המשק משלם 5.5 מיליארד שקלים בשנה על הוצאות בריאות עודפות הקשורות לתזונה לקויה, עלייה מ-5.2 מיליארד שקלים בשנה הקודמת.
הנתונים מלמדים כי כמחצית מהמזון האבוד - 1.2 מיליון טונות בשווי 8.6 מיליארד שקלים - הוא מזון ראוי למאכל ובר הצלה. פוטנציאל ההצלה העיקרי נמצא בשלב הקמעונאות וההפצה עם 4.5 מיליארד שקלים, ובשלב החקלאי עם סכום של 2.1 מיליארד שקלים. הצלת מזון זה יכולה לתת מענה מלא ולסייע לביטחון התזונתי של כלל אזרחי המדינה והאוכלוסיות הנזקקות בפרט, וכך גם לצמצם את הפערים החברתיים שהולכים ומעמיקים.
מעבר לפן החברתי, אובדן המזון מהווה גם נזק סביבתי בהיקף של 4.1 מיליארד שקלים בשנה. סכום זה כולל 1.6 מיליארד שקלים באובדן משאבי טבע, 1.6 מיליארד שקלים בפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר, ו-0.9 מיליארד שקלים בעלויות טיפול בפסולת מיותרת.
לאור הממצאים, הדו"ח מציע שני צעדים מרכזיים לפתרון: קביעת יעד לאומי לצמצום אובדן המזון, והקמת צוות בין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להצלת מזון. התוכנית המוצעת תכלול מנגנונים להצלת מזון לטובת משפחות הנזקקות, תוך ליווי והכוונה תזונתית מקצועית.
גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: "המלחמה חשפה את השבריריות של מערכת המזון בישראל. 228 אלף טון של תוצרת חקלאית הלכו לאבדון במהלך בחודשי הלחימה, בזמן שמשפחות רבות הצטרפו למעגל העוני. המשבר הנוכחי מדגיש בצורה ברורה את הצורך בשינוי מערכתי – איננו יכולים להמשיך ולהסתמך על גורמים חיצוניים כדוגמת ייבוא על מנת למזער את תופעת הרעב שהולך ומעמיק בישראל.
"מלחמת חרבות ברזל מספקת הזדמנות ברורה לבצע שינוי תפיסתי - שילוב הצלת מזון כחלק אינטגרלי מהחוסן הלאומי. הדו"ח מוכיח במספרים: השקעה של שקל בהצלת מזון מחזירה למשק פי עשרה ומטיבה עם עשרות אלפים מאזרחי המדינה. בעלות של 1.2 מיליארד שקלים נוכל להציל מזון בשווי 4.3 מיליארד שקלים, ולחסל את אי הביטחון התזונתי בישראל. זוהי לא רק החלטה כלכלית נכונה, אלא גם מוסרית.
"לאחר שנים של המלצות ושותפות יחד עם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה בדו"ח אובדן המזון, הצעד המשמעותי שהמשרד להגנת הסביבה מקדם לגיבוש תוכנית לאומית יחסוך כסף רב לקופת המדינה לצד פעילויות אקטיביות שימנעו אובדן ובזבוז מזון ובאמצעותם יבטיחו את הביטחון התזונתי של אזרחי המדינה".
כרוך אומר ביחס לדוח אובדן המזון כי "כעמותה, אנו מצילים כל שנה 30 אלף טון של מזון חקלאי, אבל זו טיפה בים. אובדן המזון החקלאי בארץ עומד על 600 אלף טון ואם נוסיף לכך את אובדן הפירות שנגרם, אז אנו מגיעים למציאות של 800 אלף טון מזון חקלאי שהולך לאיבוד".
לדבריו של מנכ"ל לקט ישראל, מדובר במציאות בלתי נסבלת "כיוון שבישראל יש מיליון וחצי איש שסובלים מחוסר ביטחון תזונתי, דבר שפוגע בהם מאוד. מעבר לכך, לזריקת מזון יש גם היבטים סביבתיים רבים והיא מעצימה את הפגיעה בסביבה בדרכים רבות ושונות".
המצב הנוכחי ניתן לשינוי, כל לדברי כרוך, ורק צריך התגייסות של הממשלה והפיכת התחום לרווחי מבחינה כלכלית. "כעמותה, אנו מצילים רק טיפה בים מהאוכל החקלאי שנזרק. אם יהיה מנוף כלכלי שיכניס חברות לתחום אז תחום הצלת המזון ייהפך לכדאי ואף לרווחי. חברות שונות ייכנסו לתחום או יוקמו במיוחד עבורו, ויהיה בתחום הזה רווח לחברות וגם הצלה של מזון עבור נזקקים. אלא שמעבר להכנסת חברות על ידי נתינת מנופים כלכליים, גם הממשלה צריכה להיכנס לתחום"
הוא הוסיף כי "בארץ יש 2.6 מיליון טון מזון שנזרקים והאוכל הזה ממש יכול להציל משפחות ולהוציא אותן ממעגל העוני. אבל לשם כך צריך לבנות תשתיות שלמות שכוללות הוספת משאיות, בניית מרכזי קירור לוגיסטיים ועוד דברים. מהלך כזה אמנם לא ימנע לחלוטין את העוני, כי בעולם קפיטליסטי תמיד יהיה עוני, אבל זה יקטין אותו, יתן לאנשים אוכל בריא יותר שימנע מהם לחלות. הרווח המצטבר ממהלך כזה יהיה כדאי למדינה. בטווח הארוך - המהלך של הצלת מזון וחלוקתו ישפר את מצבו של ציבור רחב ויסייע לחברה כולה".
מעבר לנקודה הזו מציין כרוך כי הממשלה צריכה להילחם גם בתופעה של כשל שוק שנגרמת עקב היכולת של ייבואנים לייבא תוצרת חקלאית זולה מחו"ל ולמכור אותה בארץ במחיר שוק. לדבריו, "לישראל יש את היכולת לייצר את כל צרכיה מבחינת ירקות ופירות. החקלאים בארץ יכולים לענות על הצורך המקומי כולו. אלא שמה שקורה בפועל זה שייבואנים מייבאים תוצרת זולה יותר ואז הם מוכרים אותה במחיר של תוצרת מקומית ומשלשלים רווח גדול לשוק".
"הייבוא לא מייצר הוזלה של התוצרת כלל", מסביר כרוך. "לכן, הממשלה צריכה להיכנס לעניין ולתעדף את החקלאות הישראלית במקום לאפשר את הייבוא המטורף הזה, שלא מוזיל את הירקות והפירות כלל. הגיע הזמן שישראל תתמוך בחקלאים שלה שיכולים לספק את כל התוצרת הנדרשת לציבור וזאת במקום סתם לפתוח את השוק לייבוא פראי".
חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO ועורך הדו"ח: "אובדן מזון של 24.3 מיליארד שקלים מהווה כחמישית מתקציב הביטחון המוגדל של ישראל. עלות אובדן המזון מתגלגלת לכיסו של הציבור ומגדילה את הנטל הכלכלי שגדל בעקבות המלחמה. הדו"ח מצביע על החשיבות של ביטחון תזונתי בשגרה ובחירום. המלחמה מגדילה עלויות אלה, כאשר גורמת לגידול באובדן תוצרת חקלאית במקביל לפגיעה בכוח הקניה של מזון, בעיקר של אוכלוסיות מוחלשות. במסגרת מדיניות השיקום שלאחריה, יש לחזק את החוסן הכלכלי של החקלאות בישראל, להבטיח הקטנת היקף אובדן מזון בשגרה ובחירום, ולגבש מדיניות לאומית להצלת מזון".
משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות: "בשגרה ובחירום, הנגשה של תזונה בריאה ואיכות התזונה משפיעים באופן משמעותי על בריאות הציבור. לאירועי מלחמת חרבות ברזל יש השפעות בתחומים רבים על בריאות הגוף והנפש. על פי הדו"ח הנוכחי, למלחמה השפעה גם על אי-ביטחון תזונתי. ההערכה היא שכ-1.5 מיליון ישראלים חיים כיום באי-ביטחון תזונתי, ושעלויות הבריאות המתלוות לכך עומדות על כ-370 מיליון שקלים. אנו נדרשים לשתף פעולה לצורך הצלה והנגשה של מזון בריא ברוח המלצות התזונה הלאומית של משרד הבריאות, על מנת להבטיח שמזון בריא יהיה נגיש וזמין לכל משק בית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו