בנק ישראל הודיע היום (שני) כי הריבית תישאר על כנה, ברמה של 4.5 אחוזים. לאחרונה שוב גברו הקולות להורדת ריבית אך בשוק מעריכים: ירידה - רק כשהמלחמה תיפסק.
מוקדם יותר, הערכות במשק סברו כי על אף הירידה באינפלציה נגיד בנק ישראל ישאיר את הריבית על כנה וימשיך במדיניות הזהירה שנקט בשל הימשכות המלחמה בעזה ועל רקע המצב הביטחוני.עוד העריכו כי בנק ישראל יעדיף על רקע הדברים לקחת את העמדה השמרנית ולהמתין לנובמבר, לראות לאן הדברים הולכים. אז יכולה להיות אפשרות שהריבית בנובמבר, תרד ל 4.25 אחוזים.
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בוועדת הכספים (ארכיון) // ערוץ הכנסת
יש לציין כי הפעם האחרונה בה הוחלט על ירידת הריבית בישראל היתה ב 1 בינואר 2024. נציין כי לאחרונה החליט הבנק המרכזי של ארה"ב , הפדרל ריזרב, להוריד את הריבית מ 4.5% ל 4.25%. החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל, שהתקבלה באוגוסט, היתה הפעם ה-13 ברצף שבה הריבית נשארה ללא שינוי. זו הפעם ה 14 ברצף שהריבית נשארת בעינה.
בבנק ישראל הסבירו כי הצעד מביע ברקע "אי הוודאות הגיאו-פוליטית, תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית". חטיבת המחקר מעריכה כי תחת ההנחה שהלחימה בעזה תמשך בעצימות משתנה ותסתיים במהלך הרבעון הראשון של 2026.
התוצר צפוי לצמוח ב-2.5% וב-4.7% בשנים 2025 ו-2026 בהתאמה. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2025 צפוי לעמוד על 3%, ובמהלך 2026 על 2.2%. מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם ייסוף בשיעור של 1% בערכו של השקל מול הדולר ו-0.8% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-1.2%.
קצב האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד מעט ועמד על 2.9%, בחלקו העליון של תחום היעד. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להמשיך לשהות בסביבת הגבול העליון של היעד, ואף לחצות אותו ותחל להתמתן בתחילת 2026. הפעילות הכלכלית במשק התאוששה לאחר מבצע "עם כלביא".
שוק העבודה עודנו הדוק בעיקר בשל ממגבלת היצע העבודה בעקבות גיוס המילואים ומחסור בעובדים לא ישראלים.
היקף הפעילות בענף הבנייה ממשיך להיות משמעותי, מספר התחלות הבנייה והיתרי הבניה הוסיף לעלות ונותר גבוה במונחים שנתיים. נמשכה מגמת ירידה במספר העסקאות לרכישת דירה, וקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות התמתן.
על רקע אי הודאות הגיאופוליטית, תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.
"ההשלכות הכלכליות רחבות היקף"
נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר היום (שני) במסיבת עיתונאים: "הכלכלה הישראלית מתבססת על יסודות איתנים. לאורך כל תקופת המלחמה היא הפגינה עמידות ויציבות מרשימות. יחד עם זאת, השלכותיה הכלכליות של המלחמה רחבות היקף והן ממשיכות להותיר חותם משמעותי על הפעילות במשק.
"בפתחה של השנה החדשה, ניצבים בפנינו אתגרים כלכליים לא מבוטלים. בכדי להתמודד איתם נדרשת מדיניות כלכלית אחראית אשר תבטיח את המשך ההיתכנות הפיננסית ואף תתמוך בצמיחת המשק בשנים הבאות. ההחלטה שהתקבלה היום להותיר את הריבית על כנה, עקבית עם המדיניות המוניטרית שבה אנו נוקטים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, במטרה לבסס את האינפלציה בתוך טווח היעד.
"בנתוני הקצה ניכרת ירידה מסוימת באינפלציה השנתית. שירדה במעט אל מתחת לגבול העליון של היעד ועומדת על 2.9%. עם זאת, מדד אוגוסט היה גבוה. מדובר בחלק מהרכיבים בהם סעיף הדיור ושירותים נוספים. לפי הערכות החזאים, האינפלציה תוסיף לשהות בקרבת הגבול העליון של היעד בחודשים הקרובים ואף תחצה את הגבול כלפי מעלה, ואת החל להתמתן בתחילת שנת 2026. אינפלציה גבוהה פוגעת בפעילות הכלכלית ובייחוד בשכבות החלשות".
עוד הוסיף הנגיד כי "המשק הישראלי ממשיך לפעול בסביבה של אי ודאות גיאופוליטית גבוהה. בתקופה הנסקרת פרמיית הסיכון של ישראל נותרה יציבה באופן יחסי ברמה הגבוהה מרמתה ערב מלחמת חרבות ברזל, לאחר ההתמתנות הניכרת שחלה בעקבות מבצע עם כלביא.
"האינדיקטורים השוטפים לפעילות הכלכלית מצביעים על המשך התאוששות מתונה בפעילות המשק. המאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמס לחודש אוגוסט עלה, אך רמתו עדיין לא חזרה לרמה שקדמה למבצע עם כלביא. גיוסי ההון לענף ההייטק ברבעון השלישי של השנה שומרים על רמה גבוהה. על פי נתוני סחר חוץ, העודף בחשבון הסחורות והשירותים ירד בחדות ברבעון השני של השנה עקב ירידה ביצוא ועלייה ביבוא.
"ביולי אוגוסט חלה התאוששות גם ביצוא. שוק העבודה עודנו הדוק. זאת, בעיקר בשל מגבלת היצע העבודה בעקבות גיוס המילואים ומחסור בעובדים לא ישראלים. מספר העובדים הלא ישראלים מתאושש בהדרגה, אך הרמה עדיין נמוכה מרמת טרם המלחמה".
"ההשפעה על האינפלציה"
הנגיד התייחס לשיחות על הפסקת האש ואמר "בימים האחרונים התקיימו שיחות עשויות להבשיל לכדי הסכם הפסקת אש ואף לסיום המלחמה, שיקל על מגבלות ההיצע במשק. ההשפעה על האינפלציה תהיה תלויה גם בהתפתחויות הביקושים. מטבע הדברים במקרה הצורך יש לבחון את ההנחות התחזית בהתאם להתפתחויות החדשות. מסגרות התקציב שאושרו בשנים 2024 וב-2025 הם בצעדי ההתאמה הפיסקאלית שהיו משמעותיים.
"תרמו לה אמון השווקים במשק הישראלי והתמתנות פרמיית הסיכון. בהמשך לכך, יש לקדם את תהליך תקציב 2026 גם נוכח אי הוודאות, התרחישים השונים. זאת לצד מתן מענה לצורכי הביטחון ובאופן שיתבסס על מסגרת אחראית.
עוד התייחס למצב בעולם ואמר "הסנטימנט כלפי ישראל בשיח הבינלאומי הפך לאחרונה לשלילי יותר. ישראל תלויה במידה רבה בקשרים עם הכלכלה העולמית , הסחר הבינלאומי, השקעות זרות במשק ושיתופי הפעולה. לכן על ישראל לעשות ככל שביכולתה בכדי לחזק את מעמדה הבינלאומי ובכך להבטיח את המשך היותה משק פתוח יזמי וחזק".
לדברי מודי שפריר, האסטרטג הראשי של השווקים הפיננסים של בנק הפועלים ״בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5% - בהתאם להערכתנו, ולהערכת מרבית התחזיות בשוק. השוק תמחר הורדה בהסתברות של כ- 10%. התבטאויות הנגיד במסיבת העיתונאים היו יחסית 'ניציות' .
פרופ' ירון הדגיש כי "תנאי המשק אינם מצדיקים עדיין הורדת ריבית", וכי "על רקע מגבלות ההיצע, בנק ישראל לא רוצה להוריד את הריבית מוקדם מדי כדי לא לתדלק את האינפלציה". בנוסף, הנגיד הדגיש בסיכום דבריו כי "אי הוודאות הגיאופוליטית והכלכלית בישראל עודנה ברמה גבוהה מאד. בסביבה שכזו יש צורך בתמונה בהירה יותר של המגמות הכלכליות ושל ההתכנסות של האינפלציה בתוך תחום היעד.
עם זאת במענה לשאלות, הנגיד לא פסל הורדת ריבית בסוף חודש נובמבר ואמר כי ההחלטה תתקבל על סמך הנתונים שיתפרסמו עד ההחלטה הבאה״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו