בשוק ההון חלוקים: "יש את הגמישות להוריד ריבית, אבל המצב הביטחוני יכריע"

בנק ישראל יפרסם את החלטת הריבית ביום שני הבא. הוא צפוי להשאיר את הריבית על כנה, כך שהיא צפויה להישאר ברמה של 4.5%, כך עולה מהערכות של כלכלנים בכירים במשק.

נציין כי לאחרונה החליט הבנק המרכזי של ארה"ב , הפדרל ריזרב, להוריד את הריבית מ 4.5% ל 4.25%. החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל, שהתקבלה באוגוסט, היתה הפעם ה-13 ברצף שבה הריבית נשארה ללא שינוי. אם לא יהיה שינוי בריבית שבוע הבא, זו תהיה הפעם ה-14 ברצף שהריבית תישאר על כנה.

יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב אמר ל"ישראל היום": "אני חושב שיש רצוי ויש מצוי. לדעתי המצוי הוא שבנק ישראל לא יוריד את הריבית. מצד אחד האינפלציה באמת פעם ראשונה מזה 13 חודש התכנסה לתוך מה שנקרא טווח היעד של השלושה אחוזים וירדה ל-2.9%. בהחלט בעולם רגיל, היה אפשר לדבר פה על הורדת ריבית גם כי יפה להוריד את הריבית וזה בעצם מייצר עוד איזשהו מרחב גמישות לבנק המרכזי. בנוסף, יחס השקל דולר, הוא במקום נמוך יחסית.

"לקחת את העמדה השמרנית"

"כלומר, יש פה את הגמישות, אבל בסוף מה שיכריע פה זה המצב הביטחוני ובעצם חוסר הודאות לגבי משך הלחימה וההשלכות הפיסקליות. בנק ישראל בסיטואציה הזו יעדיף כככל הנראה לקחת את העמדה השמרנית ולהמתין לנובמבר.

"זה לא אומר שהוא לא יכול להפתיע אבל זה לא נראה לי הדפוס של ההתנהלות של הבנק ולכן הוא ילך למה שנקרא המקום הבטוח שהוא להשאיר את הריבית כפי שהיא ויחכה לנובמבר לראות לאיפה הדברים הולכים. אני חושב שבראייה יותר קדימה, אין שום סיבה להחזיק ריבית ריאלית של מעל 2 אחוזים. יש הרבה מקום לאיפה להפחית את הריבית הריאלית למקום ניטרלי, אבל זו נגזרת של הדברים האחרים שכרגע מעסיקים אותנו".

על ההשפעות אומר פגוט "כשאני מסתכל כאילו על ציפיות האינפלציה גם משוק ההון וגם של החזאים יש קונצנזוס שהאינפלציה גם בשנה הקרובה וגם בשנים הקרובות מעוגנת היטב בתוך היעד, כלומר באזור ה-2 אחוזים. מבחינת אינפלציה אין פה איזושהי ציפייה לזה שהאינפלציה תחזור ותתפרץ למעלה. ברור שיש פה סיכונים בלהחזיק ריבית גבוהה במקומות שהמשק פגיע בהם כמו הנושא של שוק הנדלן. בתחום הנדלן שבו לאורך תקופה כל כך ארוכה, אתה מחזיק ריבית גבוהה, אתה בעצם מכניס חברות רבות לסיכון וכמובן את הלווים שלהם. יש פה מחיר משקי על נוטלי המשכנתאות ועל חברות הנדלן שממונפות.

"שקל חזק פוגע בפוטנציאל ייצוא"

"אפילו יש השפעה על היצוא כי בסופו של דבר שקל חזק פוגע גם בפוטנציאל של היצוא. אז יש פה תופעות לוואי לא בריאות במיוחד כאשר בכל העולם מורידים את הריבית. עם זאת, התסריט המרכזי של בנק ישראל היה שביולי המלחמה הזאת תיגמר. כרגע אין לה סוף ואין לה אופק בקטע הזה ולכן אין מה לתמחר לתוך האירוע הזה. אם היו למשל יודעים שהמלחמה תסתיים בדצמבר אפשר היה להעריך כמה היא תעלה. הזירה החלשה היא חוסר הוודאות.

"המקום הזה הוא בעיקר הוא הצד גם הביטחוני וההשלכות של הצד הביטחוני על הצד הפיסקלי וכמובן התקציב שגם הוא פה הופך להיות משימה אמורפית בהיבט הזה".

יוני פנינג, אסטרטג עסקאות ראשי, חדר המסחר בבנק מזרחי טפחות מציין כי ההערכה של הבנק היא שלא תהיה הורדת ריבית הפעם ושהריבית תרד בסוף חודש נובמבר לרמה של-4.25%. לדברי פנינג "ההסתברויות בשוק היו מאוד נמוכות לפני החג. הסיכוי להורדה היה מאוד נמוך, אפילו עוד לפני פרסום מדד אוגוסט. וגם ההערכה שלנו היא שלא נראה הורדה הפעם.

"מבחינת הדינימיקה של הימים האחרונים, היינו אמורים לראות איזו שהיא תגובה לפתיחת הפער מול ארה"ב, לפחות בדולר-שקל. אבל הואיל והמבצע בעזה עדיין מתפתח, אפשר לראות שפער הריביות לא מביא לתיסוף בשקל. אם יהיה פה שינוי מהכיוון הזה, זה ישפיע גם על עקום הריבית. אבל לא סביר שנראה משהו לפני ההחלטה בשבוע הבא.

"ההחלטה לאחר מכן תתקיים ב 24/11, כאשר השווקים מתמחרים הסתברות של קרוב ל-90% להורדה נוספת על ידי הפד עד אז, ובהסתברות גבוהה עוד אחת בתחילת דצמבר. מבחינה מקומית, מעבר לארה"ב, הדינמיקה האינפלציונית המקומית יכולה להיות מאוד מעניינת בדרך לשם, עם שני מדדים עד השלב הזה, כאשר הראשון מביניהם בספטמבר, עשוי להראות תיקון חד מאוד באינפלציה לכיוון אמצע טווח היעד של בנק ישראל, ובזה שאחריו באוקטובר, צפויה עלייה לפחות ברמה החודשית (עליות מחירים של החגים).

"על הרקע הזה השוק המקומי תימחר הסתברות של קרוב ל-75% להורדה בהחלטה ההיא. אנחנו מעריכים שנראה שם הורדה על ידי בנק ישראל".

לפי סקירת המאקרו של יונתן כץ וכלכלני לידר שוק הון, הורדת הריבית תידחה עד לרגיעה ביטחונית. מחירי השירותים במדד, ממשיכים לעלות, סיבה נוספת לאי הורדת ריבית כעת. בנוסף, שוק העבודה מתהדק עם יותר ביקוש לעובדים ופחות מחפשי עבודה. מספר סיומי הבנייה ממשיך לפגר אחרי הביקוש השוטף על רקע מחסור בעובדי בנייה. מחסור בדיור ימשיך ללחוץ על מחירי השכירות.