מתמקדות בהסברה ובחינוך: המדינות שהטילו מס על משקאות ממותקים מבטלות אותו

הסיבה: המס שנולד מתוך כוונה להילחם בהשמנה הפך לכלי בעייתי המעלה את יוקר המחיה, שפוגע בצרכנים, אך אינו מביא לשינוי אמיתי בהרגלי הצריכה

מדף של משקאות ממותקים (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

הסיבה: המס שנולד מתוך כוונה להילחם בהשמנה הפך לכלי בעייתי המעלה את יוקר המחיה, שפוגע בצרכנים, אך אינו מביא לשינוי אמיתי בהרגלי הצריכה.

בישראל הממשלה ביטלה את המס על המשקאות הממותקים בינואר האחרון. הסיבה הרשמית היא עליית המחירים שנובעת מהמיסוי ומלבה את האינפלציה, בעוד ההשפעה הבריאותית מצומצמת עד בלתי קיימת. משרד האוצר ומומחי מדיניות ציבורית קבעו כי מדובר במהלך כלכלי נטול תועלת ממשית, שמכביד בעיקר על השכבות החלשות.

ברור לכולם כי צריכת סוכר מופרזת מזיקה לבריאות, אך הפתרון אינו מונח בקצהו של סל הקניות, אלא בתשתית החינוכית. המומחים סבורים שדרך המלך להפחתת צריכת סוכר היא הסברה, חינוך ותמיכה קהילתית. במקום מס ממוקד על משקאות גוברת הדרישה להיטל רחב על סוכר במוצרי מזון שונים: ממתקים, מאפים ואף לחמים. כך ניתן לממן תוכניות חינוך ותזונה בריאה בלי להעניש את הצרכן בקופה.

בקבוקי משקאות ממותקים, צילום: Getty Images

מחוז ניופאונדלנד ולברדור בקנדה, שהיה בין היחידים במדינה שהטילו מס על משקאות ממותקים (20 סנט קנדי לליטר), הודיע כי יבטל את המיסוי ביולי 2025. מדינות רבות החברות ב־OECD נוקטות אף הן גישה דומה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר