העץ הנדיב

אני אמרתי לאבי וצחי שסבתא שלי הביאה מאמריקה בכי מתוק של עצים אז הם קראו לי שקרנית. אמרתי להם שבארה"ב יש סירופ כזה עם שם שאני לא זוכרת ושכולם שמים אותו על פנקייק ואם הם לא מאמינים לי אני אביא להם לטעום. אבל צחי אמר שהכל בדמיון שלי ושפנקייק אוכלים עם סוכר או דבש. יותר משנעלבתי בשבילי נעלבתי בשביל אבא שלי שהוא זה שהסביר לי איך חותכים את קליפת העץ, והוא מתחיל לבכות את כל הסוכר שלו שממנו מכינים סירופ. הרגשתי איך אני עומדת להתפוצץ מבכי מלוח של ילדים והתחלתי לצעוק בשביל שלא ירגישו איך רועדות לי המילים ואמרתי להם שהם סתם מקנאים כי אין להם סבתא מאמריקה ושאם לא אכפת להם אז סבא של אבא שלי הוא זה שהמציא את הפנקייק אז בטח שאני יודעת עם מה צריך לאכול אותו.

מסובכת בשקר היסטורי רצתי לבית של ההורים לחפש את מה שנשאר בבקבוק המייפל שסבתא הביאה במתנה. הוא עמד ריק במדף שמעל הגז, הודיע לי שאסתדר לבד. בקיץ ההוא טעמתי שרף אורנים וברושים, מנסה למצוא סביב מיץ עצים בטעם מתאים, והתחננתי בפני אבא שאם פעם מישהו שואל אותו שיגיד שזה נכון, ושהמשפחה שלו המציאה את הפנקייק. "אבל זה נכון", הוא אמר. "את נצר לאדם הראשון שחשב לערבב ביצים עם קמח וחלב", והצית את המקטרת שלו, כמו שתמיד היה עושה כשרצה לנוח בין מילים ואני התמלאתי גאווה גדולה ורק לא הבנתי שאם זה ככה אז איך זה שהפנקייקים שאבא מכין הם כאלה איומים. 

הוא כמובן צדק. אני נצר לממציא הפנקייק ממש כמו צחי ואבי. כמו כולנו. רעיון המחבת הגיע לעולם הרבה לפני התנור הראשון ולפי השערות ההיסטוריונים ופלים, מאפינס, לביבות, סופגניות, עוגות ופנקייק, כמובן, התחילו כולם מאותה יד המקרה שבה גרגר קדום נטחן, נרטב והפך למין לביבה על גבי סלע שטוח ולוהט. משם הלך והתפתח ואלפי שנים שהעולם מטגן חביתיות מכוסמת, מגריסים, מתפוחי אדמה או מקמח. כל מטבח ומה שהיה סביבו. בני משפחת הפנקייק עשו קריירה בעולם כולו בזכות העובדה שמדובר במרכיבים זמינים ובטכניקה פשוטה שלא מצריכה כישורים מיוחדים, ומיני חביתיות מופיעים בספרי בישול לאורך המאות עד למתכוני רומי העתיקה, שם מתוארות מין לביבות מתובלות מקמח וביצים שהוגשו, בדרך כלל, עם פירות ודבש. 

לסבא וסבתא לא היתה שום יד בהבאת הפנקייק לאמריקה. ספרי הבישול של ארה"ב חייבים הרבה להגירת יהודי מזרח אירופה אבל לא בעניין הזה. במאה ה־17 היה אפשר למצוא ביבשת מין פנקייק מתירס שהחלוצים הלבנים קראו לו פנקייק אינדיאני, וגם את הפנקוקן (panekoeken) שהביאו המהגרים ההולנדים, חביתיות קטנות ושמנמנות עשויות קמח לבן וכוסמת. ספרי הבישול של אותה התקופה יודעים לספר על פנקייקס שהוכנו על להב המעדר, ועל לביבות חמאה רכות שהכינו ילידי המקום, אבל היו אלה האנגלים שעיצבו את דמותו של הפנקייק האמריקני כמו שאנחנו מכירים, כשהביאו איתם מתכון ומסורת ימי פנקייק חגיגית שראשיתה בימי הביניים. 

ימי הביניים היו ימים שסבלו מהפרעת אכילה קשה. הנוצרים באירופה נעו כל השנה בין תענית ליום חג, בין אכילה תאוותנית לצום כשהמכובד מכולם היה צום בן 40 ימים, ימי "לנט", התענית שבין יום רביעי של האפר לבין יום שבת הקדוש שלפני חג הפסחא. נוצרים אדוקים נמנעו מכל דבר מאכל אבל הרוב הסתפקו בצום שנמשך כל שעות היום והסתיים בלילה, בארוחה שבה נאסר על אכילת כל חי או כל הבא ממנו. ביום שלישי שקדם לצום, ועל מנת לנצל את כל הביצים והחלב בחנויות ובבתים, היו מכינים ערימת חביתיות לברכה, לשלום בית ולמזל. הפנקייקים שהגיעו עם המהגרים לארץ החדשה היו לאחד מהסמלים המובהקים של המטבח שלה.

לכבוד עצים בוכים וילדים מאמינים, לכבוד אלמה, מיכאל, עמליה ורות, ארבעה ילדים שמכינים את הפנקייק הכי טעים בעולם, ולכבוד אבות שיודעים להגיד דברים ככה שהבנות שלהם ירגישו טוב אני מביאה בפניכם שלוש עוגות מחבת. לברכה ומזל. 

פנקייק ארבעת הילדים

בסוף הם הסכימו על פנקייק משלהם. ארבעה ילדים שחיפשו אוכל מחבר אז הם מצאו משהו באינטרנט, הוסיפו לו כל מיני שיפורים, הצמידו למקרר, ובשבת הם שהיו מכינים אותו לכולנו. הנה הוא לפניכם, מתכון שנשאר צמוד למקרר הרבה אחרי שכל הבית התברבר. 

החומרים (ל־24 פנקייקים קטנים):

• 1/4 1 כוסות קמח

• כף אבקת אפייה

• 1/2 כפית מחוקה מלח

• שקית סוכר וניל

• 50 גרם חמאה

• 2 ביצים

• 1/2 כוס חלב

• גביע שמנת חמוצה

להגשה - גירסת הבננות:

• 4 כפות סוכר לבן

• 2 כפות סוכר חום

• מיץ מתפוז אחד

• קמצוץ גרידת קליפת תפוז

• 2 בננות בשלות אך מוצקות חתוכות לקוביות בגודל של כחצי ס"מ

להגשה - גירסת השוקולד:

• 100 גרם שוקולד חלב שבור לקוביות

• 40 גרם שוקולד מריר שבור לקוביות

• כפית תמצית וניל

• רוטב מייפל

מערבבים את הקמח, אבקת האפייה, המלח והסוכר. במיקרוגל ממיסים את החמאה. בעזרת מיקסר טורפים את הביצים לתוך החמאה ואחריהן מוסיפים בהדרגה את החלב והשמנת. יוצקים את הנוזלים לתערובת היבשה וממשיכים לערבב. מחממים מחבת טפלון גדולה מעל להבה בינונית־גבוהה. אם הולכים על מחבת חפה מציפוי יש להמיס חמאה, לטבול בתוכה נייר סופג ואיתו לשמן את המחבת. יוצקים חצי מצקת מהבלילה למחבת החמה, ולצידה חצאי מצקות נוספות ככל שמאפשר המקום. לאחר כדקה או כשהפנקייק השחים קלות הופכים בעזרת מרית מתכת דקה. מוציאים לאחר חצי דקה נוספת.

לגירסת הבננות: ממיסים את שני סוגי הסוכר עם המיץ והגרידה ומבשלים על אש בינונית עד לקבלת קרמל זהוב. יש להיזהר שהסוכר לא יישרף כי אז הוא הופך למר. מסירים מהאש, מוסיפים במהירות את הבננות, מערבבים בעדינות ויוצקים מעל הפנקייק. מגישים מייד.

לרוטב השוקולד: מכניסים למיקרוגל את שני סוגי השוקולד עם תמצית הווניל, ובחום בינוני ממיסים לקרם. יוצקים מעל הפנקייק או פשוט מגישים עם רוטב מייפל.

פנקייק בהשראה יפנית

ליפנים יש את האוקונומיאקי - פנקייק הכולל בתוכו אטריות סובה, אלה הירקרקות העשויות 

מכוסמת, שנדרשת מיומנות גדולה להכנתן. הרהורים בנפלאות הפנקייק ההוא הוציאו את הפנקייק הזה אל הדרך. מוכרחים לאהוב כוסמת ואז פשוט אי אפשר להפסיק לאכול אותו. הוא באמת יצא מוצלח באופן מיוחד. מיונז יפני תמצאו בחנויות המתמחות. אני אוהבת את הריכוז שהוא מציע. אם אין, גם מיונז מעדות אחרות יתאים לפה. 

החומרים (ל־24 לביבות):

• כוס קמח 

• 1/3 כוס כוסמת מבושלת 

• תפוח אדמה מגורד דק

• 3 ביצים

• 1/3 כוס מים 

• 2 כפות רוטב סויה

• 1/4 ראש כרוב לבן קצוץ דק דק 

• 1 גזר מגורד דק 

• כף אבקת דאשי (שקיק)

• שמן לטיגון

להגשה:

• מיונז יפני

• 4 כפות בצל ירוק קצוץ

במעבד מזון טוחנים את הקמח, הכוסמת, הביצים ושליש כוס מים. מעבירים לקערה ומוסיפים פנימה את תפוחי האדמה, הכרוב, הגזר, הסויה והדאשי. מערבבים, טועמים ומתקנים תיבול. מחממים מחבת גדולה עם מעט שמן על אש גדולה. כשהמחבת חמה מאוד משמנים במעט שמן. מודדים כף ומשטחים לעיגול בעובי שניים־שלושה מ"מ. את השיטוח עצמו מומלץ לעשות בעזרת גב המזלג, כך זה משתטח יותר טוב. מטגנים עד שהפנקייק משחים, כדקה וחצי מכל צד. מזלפים מעט מיונז, מפזרים מעט בצל ירוק ומגישים מייד.

פנקייק מתוק חריף

במשחק שלי, "מי הכי טעים במדור", איתיאל חשב שזה הפנקייק הזה. ליבי כאמור שייך לזה עם הכוסמת. 

החומרים (ל־24 פנקייקים קטנים):

• 1.5 כוסות קמח

• שקית אבקת אפייה (כף)

• 1/2 כפית מחוקה מלח

• כפית פפריקה חריפה

• כף סוכר

• 50 גרם חמאה

• 2 ביצים

• 1/4 כוס חלב

• גביע שמנת חמוצה

• 2 פלפלים אדומים חריפים פרוסים דק

• שן שום קצוצה דק

• קליפת לימון מגורדת דק

• חופן עלי כוסברה קצוצים דק

• כף בצל ירוק קצוץ דק

להגשה:

• רוטב מייפל 

מערבבים את הקמח עם אבקת האפייה, המלח, הפפריקה והסוכר. במיקרוגל ממיסים את החמאה. בעזרת מיקסר טורפים את הביצים לתוך החמאה ואחריהן מוסיפים בהדרגה את החלב והשמנת החמוצה. יוצקים את הנוזלים לתערובת היבשה ומאחדים. 

מוסיפים את הפלפל, השום, הכוסברה, הבצל הירוק וקליפת הלימון. מחממים מחבת טפלון גדולה מעל להבה בינונית־גבוהה. אם הולכים על מחבת חפה מציפוי יש להמיס חמאה, לטבול בתוכה נייר סופג ואיתו לשמן את המחבת. 

יוצקים חצי מצקת מהבלילה למחבת החמה, ולצידה חצאי מצקות נוספות ככל שמאפשר המקום. לאחר כדקה הופכים בעזרת מרית מתכת דקה, ומוציאים לאחר חצי דקה נוספת. מגישים עם רוטב מייפל.  

hillaal1@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו