"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחפשים כיוון

מה הסיכוי שהממשלה החדשה שתקום, לא משנה מי יעמוד בראשה, תצליח להתמודד עם אתגרי הנדל"ן?

, עודכן
צילום: Envato Elements // שוק הנדל"ן לא נמדד בקדנציה אחת

עברנו שבוע פוליטי מטלטל. פחות חשוב עכשיו אם זו תהיה ממשלת נתניהו, או ממשלת גוש שמאל בלעדיו. התוצאה זהה: הפוליטיקאים מכל קצות הקשת למדו שבשוק הנדל״ן לא מסתבכים.

הסיבה פשוטה, כמו שלמד על בשרו שר האוצר הקודם, משה כחלון - בלתי אפשרי להבטיח הבטחת בחירות בתחום הנדל״ן ולקיים, כי זה שוק שלא מתנהל מהיום למחר. התהליכים בו מתרחשים אחת ל-5 או 6 שנים.

היעדים של המדיניות אותה הוביל כחלון נוסחו בהסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעות הליכוד וכולנו באפריל 2015: "הממשלה תראה בהוזלת מחירי הדיור והגדלת היצע הדירות יעד לאומי, שתחילת ביצועו יהיה עם הקמת הממשלה", נכתב.

כחלון היה רציני בנושא, אבל הוא עשה מספר לא מבוטל של טעויות קריטיות. בהסכם הוא ניסח את הדרכים להוזלה. להסכם הקואליציוני התלווה נספח ובו תמצית תוכנית העבודה להורדת מחירי הדירות. תוכנית הדגל היא כמובן מחיר למשתכן, וגם הגברת התחרותיות בשוק על ידי הפיכת גופים ממשלתיים וסמי ממשלתיים כמשרד הבינוי, עמידר, דירה להשכיר, חברת ערים ורשויות מקומיות לבעלי יכולת לתכנן ולשווק.

גם מינהל התכנון, שחזר בינתיים למשרד הפנים, עבר לרשותו של כחלון יחד עם רשות מקרקעי ישראל. הוקם קבינט דיור בראשות הבולדוזר אביגדור יצחקי, שהתחלף אחר כך עם ראש עיריית רעננה הנמרץ זאב בילסקי.

היה שם טיפול בקרקעות פרטיות, הגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי ומלאי הדירות להשכרה, שיחרור בירוקרטיה וחסמים בפינוי-בינוי והבאת חברות זרות סיניות לבנייה מהירה.

ממשיכים לעלות

בראיון שקיימתי עם שר הבינוי והשיכון יואב גלנט עם כניסתו לתפקיד, הוא הצהיר במפגש עם יזמים שאירגנתי כי מחירי הדירות לא יירדו. זה תפס את הכותרת הראשית בידיעות אחרונות למחרת בבוקר.

ב-6:00 בבוקר התקשר אל גלנט יו״ר המפלגה משה כחלון כעוס ופגוע, בעוד אחת מהשיחות שכנראה הובילה מאוחר יותר לקרע ביניהם.

איך שלא תסתכלו על זה, גלנט צדק. מחירי הדיור לא ירדו. אפילו בתקופת כחלון, השר היחיד שלקח את תחום הדיור כאג׳נדה, המחירים המשיכו לעלות. וכך עד היום, למעשה.

כהונתו של כחלון, שהבטיח הורדת מחיר של 20%, הסתיימה בתוצאות עגומות. בתקופתו עלו המחירים בכ-17%. בשנת הקורונה עלו מחירי הדירות בעוד 4%.

כחלון הלך ואת מקומו תפס השר החרדי יעקב ליצמן, היישר ממשרד הבריאות. תוכנית מחיר למשתכן נזרקה לפח, למרות המיליארדים שהושקעו בה, ובאה לעולם תוכנית מחיר מופחת. עכשיו יבוא שר אחר, ואיתו תוכנית אחרת.

זו בדיוק הבעיה. שוק הנדל"ן לא נמדד בקדנציה או בשר. הוא נמדד לאורך עשור, ואצלנו הפוליטיקאים, כידוע, חושבים רק עד קצה אפם.

רוצים להישאר מעודכנים כל הזמן? הירשמו עכשיו לניוזלטר של נדל"ן היום

מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>

הדורות הבאים

זכורה לי בגעגועים מורשתו של נציב הדורות הבאים, שופט לשעבר בדימוס. מתוך ויקיפדיה: נציב הדורות הבאים היה יועץ מיוחד לכנסת, שתפקידו על פי חוק לפקח שהחקיקה בישראל לא תפגע בדורות הבאים. תפקיד זה נוצר בשנת 2001, באמצעות תיקון לחוק הכנסת שיזם טומי לפיד. תפקידו, סמכויותיו והליך בחירתו של נציב הדורות הבאים לכנסת נקבעו בחוק הכנסת. בסוף 2006 הסתיימה כהונתו של נציב הדורות הבאים הראשון, התפקיד נותר לא מאויש, עובדי הנציבות הועברו לתפקידים אחרים בכנסת או פוטרו, ונציבות הדורות הבאים חדלה, למעשה, להתקיים. בדצמבר 2010 ביטלה הכנסת גם את הוראות חוק הכנסת שהסדירו את פעולותיו.

משבר הקורונה הוכיח עד כמה היה דרוש מישהו שיידע לחזות את העתיד. לא כל כך מסובך לאור החשש בישראל מהתפשטות שפעת התרנגולות כמה שנים אחורה, או עיין ערך נגיף הסארס בסין ובמזרח.

ולתחום הדיור? אני לא אופטימי, לצערי. אולי מחאת אוהלים של הדור החדש תחזור, עשור מאז החלה והצמיחה כמה פוליטיקאים, שגם הם לא ממש הועילו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר