הוגשה עתירה לבג״צ לביטול היטל של 15% על שכר עובדים זרים בענף הבנייה. לטענת העותרים, תכלית ההיטל אינה מתקיימת וגורמת לאפליה אסורה אל מול העובדים הזרים המועסקים בחקלאות.
בשנת 2003 החליטה המדינה להטיל מס על העסקת עובדים זרים בענפי הבנייה, החקלאות, התעשייה והמסעדנות, במטרה לייקר את העסקת העובדים הזרים ובכך לעודד כניסת עובדים ישראלים לענפים אלה. אלא שבפועל עובדים ישראלים אינם מעוניינים בעבודות אלו, כך שהמס אינו משיג את מטרתו והפך עם השנים לנטל כספי כבד על המעסיקים.
רוצים להישאר מעודכנים כל הזמן? הירשמו עכשיו לניוזלטר של נדל"ן היום
מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>
אלדד ניצן, יו״ר עמותת תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה, שהגישה את העתירה: "המדינה גובה היטל של כ- 350 מיליון שקל בשנה על העסקת כ-16,500 עובדים זרים בענף הבנייה, ובמקביל מגדילה את מכסות העובדים הזרים. ביטול ההיטל יאפשר להוזיל את מחירי הדירות".
מעבר לשכר העובדים (שעל פי חוק אינו נמוך משכר המינימום בענף), המעסיקים נדרשים לשלם גם אגרה שנתית, אגרת בקשה, ביטוח רפואי פרטי, מגורים ראויים, תשלום לחברה מחו״ל, תשלום למשרד השיכון עבור בדיקות ובחינות לעובדים ופיקדון המורכב מעלות הפיצויים לעובד. הסכום מצטבר לכ-50,000 שקל לשנה לעובד, לפני ההיטל של 15%.
בשנת 2016 החליטה המדינה לפטור מתשלום ההיטל את ענף החקלאות, ובימים האחרונים הוארך פטור זה עד תום שנת 2022. נראה כי מתגבשת גם הוראה שמטרתה לפטור עובדים זרים בענף הסיעוד המוסדי מתשלום מההיטל. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד חגית בלייברג ועו"ד ליאת גרבר ממשרד גולדפרב זליגמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
