על רצועת החוף המרהיבה ביופיה של גבעת אולגה משתרגות גבעות חול הצופות על הכחול הגדול הנפרש תחתן. בזכות ליקוט החופים של יתיר שדה גיליתי אוצר טעמים ומרקמים שמאפיין את גידולי הבר האזוריים.
צילום: משה בן שמחון
לאורך החוף, במה שמכונה "רצועת הרסס של החוף", מספר רב של מיני צמחי בר הראויים למאכל. בין המינים הללו ניתן למנות את המינים חומעה מגויידת, מלוח קיפח, צלקנית נאכלת, דו-פרק חופי, בן טיון בשרני ואהל הגבישים.
אהל הגבישים משתייך למשפחת החייעדים, משפחה שכוללת סוגים רבים של צמחים סקולנטיים - שאברי הנוף שלהם מכילים רקמה האוגרת מים בקרבה, מה שמעניק להם מרקם בשרני, עמידות גבוהה ליובש (הצמח שומר על מראה טרי גם יום-יומיים לאחר שנותק משורשיו), פריכות, רעננות ועסיסיות.
הקריתמון הימי משמש כצמח מאכל ותבלין וכן כצמח מרפא מימים ימימה. באנגליה מוסיפים אותו כתבלין לג'ין המסורתי. בקרואטיה הוא משולב תדירות במאכלי ים ומוגש שם במסעדות רבות הממוקמות שלאורך חוף הים.
מסתבר שהטבע מעניק לנו אינספור מתנות בדמות חומרי גלם שלא נגעה בהם יד אדם או ריסוס והם אותנטיים ומופלאים. וכך בפעם הראשונה בחיי נותרתי על הגבעות החוליות, תרה בעיני אחרי שפעת הגידולים מהם אפשר להפליא במטעמים.
יתיר קורא להם ״לא פחות מנס קולינרי״ ואני ממהרת להסכים. לשלושה טעם יחיד במינו, מרקם בשרני ופריך ויחד עם זאת עסיסיות ורעננות מפתיעות, והם ישתלבו בכל סלט, תבשיל או מנה - בייחוד כשהם מלווים מאכלי ים טריים. המשחק "ים-יבשה" הוא המשחק שאני אוהב לשחק עם צמחי חוף, ובפרט עם השניים האלה. קחו דג טרי מאוד, כבשו אותו מספר שניות במרינדה לימונית, שדכו לו את אחד משני אלה ואתם זוכים במנה חלומית.
השימוש בכמה ליקוטי חופים לצד הדגה, מתבקש. כך חברו עמוס שיאון, שף מסעדת הלנה בנמל קיסריה ויתיר ויצרו מנות המשלבות את כל הטוב הזה.
מאוצרות הליקוט יצר שף שיאון מנות הספיישל כמו: סיזר חסת קרח עם שריפס חלוט וקרוטוני בריוש, טרטר דג ים עם שקדים ירוקים כבושים, אבטיח וציפס עלי מלוח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
