מתלונני שווא על הטרדות מיניות יועמדו לדין

פרקליטות המדינה ביצעה אמש שינויים בהנחיית פרקליט המדינה 2.5, המגדירה את מדיניות התביעה בהעמדה לדין של מתלונן או עד מדינה שחזר בו מהודעתו במשטרה או במשפט נושא עבירות מין ואלימות. עד כה כמעט לא היה ניתן להעמיד לדין, מתלונני שווא על הטרדות מיניות או עבירות מין ואלימות אחרות. 

ההנחיה נכתבה לראשונה ב-1993 על ידי פרקליטת המדינה דאז דורית ביניש, הנחיה ששונתה על ידי פרקליטת המדינה עדנה ארבל שהוסיפה לה שתי פסקאות בעייתיות שהופכות את העמדה לדין של מתלונני ומתלוננת שווא בעבירות מין לכמעט בלתי אפשרית. 

ביניש למעשה הוסיפה הסברים לעדויות סותרות. היא כתבה כי יש להן גורמים רבים כמו למשל תלות באדם שנגדו התלוננו, רגשות אשם, קושי נפשי וכו' לכן קשה לקבוע איזה חלק מהעדות אמיתי והאם מדובר בעדות שקרית "ויש לנקוט גישה זהירה ולהימנע ככלל מהעמדת הקורבן לדין בגין מתן עדותו הסותרת". עוד נקבע כי רק במקרים נדירים ביותר יש מקום לניהול הליכים פליליים נגד אותו עד.

לאחר דיונים שנערכו בפרקליטות הוחלט אתמול בערב להסיר את המשפטים האלו מהנחיית הפרקליט ובכך לאפשר, באופן קל יותר, להעמיד לדין מתלונני כזב על עבירות מין ואלימות.

בשבוע שעבר פורסם פסק הדין של העליון בנושא עלילת האונס שתפרו שלוש נשים כנגד עורך הדין אורי דניאל. בפסק הדין קבע העליון כי שלוש נשים קשרו קשר על מנת להעליל על עו"ד דניאל עלילת מין ואונס, על לא עוול בכפו וכן פסק לו פיצויים בסך מאות אלפי שקלים. יחד עם זאת, גם במקרה קיצון זה שהוגדר על ידי תלונות שהוגשו לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין כ"ניסיון זדוני להרס חיי אדם", לא הועמדו המתלוננות שווא לדין פלילי.