כל בעלי הכלבים מכירים וחרדים מהרגע שבוא החבר על ארבע מתחיל להראות סימני זקנה. המרץ שלו אינו כתמול שלשום, הפרווה מלבינה, העיניים מצטעפות וההליכה הופכת איטית וכבדה. וכך, מי שלרוב נאסף למשפחה כשהיה גור צעיר וקופצני מתבגר עם הזמן, התבגרות שנלווית אליה כאב לב עם סוף ידוע מראש.
לרגל יום הקשיש הבינלאומי שחל היום (ראשון), ד"ר פול סלון, וטרינר מוסמך ומנהל הקשרים המדעיים של רויאל קנין בישראל, מספר על מחקר פורץ דרך בתחום, ומציע דרכים לטיפול בחיות מחמד בגיל השלישי וגם מסביר מדוע כדאי לקשישים לאמץ חיות מחמד מבוגרות.
לשמחתנו, ממש כמו עולם הרפואה של בני האדם, הרפואה הווטרינרית מתקדמת יותר ויותר מדי שנה. כפי שהכלבים שלנו עושים כל שביכולתם כדי לשמח אותנו, כך חוקרים מובילים מכל העולם מנסים למצוא פתרונות לשפר ולהגדיל את איכות חייהם של בני המשפחה הפרוותיים שלנו.
אחת מפריצות הדרך המדעיות הגדולות בנושא הגיעה ממש לאחרונה, הודות לפרסום תוצאות מחקר ארוך טווח ורחב היקף של צוות בריטי מקבוצת מרס (Mars Petcare) וממרכז בריאות ותזונה של חיות מחמד בארה"ב, שעקב אחר הבריאות הביוכימית של כלבים במשך תקופה של 10 שנים, בדגש על חלבונים ספציפיים בדם ובמערכת החיסון, הידועים כסממני הזדקנות בבני אדם. הדגימות נלקחו פעמיים בשנה משלב שהיו בוגרים צעירים ועד סוף חייהם.
התוצאות הדרמטיות ביותר היו עבור חלבונים הקשורים ללחץ חמצוני. למעשה, ככל שאנו מתבגרים, התאים נעשים מועדים יותר לנזק. הגוף מפתח מנגנונים כדי לנטרל זאת, אך עם ההזדקנות, החלבונים שמבצעים את חובות ההגנה הללו פוחתים, ולכן הירידה בחלבונים אלה יכולה לשמש כסמן להזדקנות. במחקר זה, ריכוז של חלבון מסוים (HSP70), המשמש להגנה על תאים מפני פגיעה, ירד בקרב הכלבים שנבדקו ב-86% מגיל 6 עד שנת החיים הלפני אחרונה. ממצאים אחרים כללו עלייה ברמה נמוכה או כרונית של דלקת ושינויים במערכת החיסון.
המפתח להאטת ההזדקנות?
מהמחקר עולה כי ככל שכלבים מתבגרים, הם סובלים מדלקת ברמה נמוכה ומנזק תאי כתוצאה מלחץ חמצוני. המחקר גם זיהה מספר יעדים אפשריים להתערבות טיפולית כדי להגן מפני או לעכב את השפעת ההזדקנות, תובנות שעוזרות לנו לספק להם תמיכה יעילה יותר בשלב זה של החיים.
על ידי הבנת הגיל של חיות המחמד שלנו, נוכל לספק את התמיכה הווטרינרית והתזונתית המתאימה ביותר עבור חיות המחמד שלנו. בשילוב עם בדיקות וטרינריות רגילות, דיאטות משופרות לקשישים עשויות להביא לעוד הרבה שנים פעילות בריאות לכלבים מבוגרים. עם זאת, יהיה צורך במחקר ארוך טווח יותר לפני שניתן יהיה להבין במלואו את התזונה האופטימלית לכל שלב בחיים.
כאשר אנחנו דואגים לבריאותו של הכלב לאורך זמן, חשוב לספק לו מזון שמתאים לגילו ולמצבו הפיזי. ישנם נתונים רבים שחשוב לקחת בחשבון כאשר אנחנו מתכננים את תזונת הכלב בגיל השלישי שלו, וחשוב שהתזונה תהיה מותאמת עבור הכלב בצורה הטובה ביותר לצרכיו הספציפיים. עם השנים, הצרכים התזונתיים של הכלב משתנים גם הם: על פי רוב, הכלבים הקשישים פחות פעילים מהצעירים, ולכן הם זקוקים למזון שמספק פחות אנרגיה. נוסף על כך, רבים מהם סובלים מבעיות במפרקים, ולכן מזון המיועד לכלבים קשישים צריך לכלול רכיבים שמסייעים לתמיכה בבריאות המפרקים, בפרט אם מדובר בכלב גדול.
כאשר נדע לאבחן טוב יותר ומדויק יותר את גילו של הכלב (ולא בשיטה הידועה לנו מילדות של הכפלת גילו ב-7), נוכל להתאים טוב יותר את המזון, הטיפולים וגם את שיטת הגידול שלו. כפי שלא היינו לוקחים את סבא לריצה על החוף בגיל מופלג וללא כושר, כך לא ניקח גם את הכלב בגיל מתקדם, חרף רצונו לרצות אותנו.
אהבה ללא תנאים
ואם כבר אנחנו עוסקים במחקרים ובכלבים בגיל השלישי, דעו כי מחקרים רבים מראים שאימוץ וטיפול בכלבים יכולים לשפר את הבריאות הנפשית והפיזית של קשישים. הכלבים מגבירים את הפעילות הגופנית בשל הצורך להוציא אותם לטיול, וגם מפיגים את הבדידות של הקשישים בכך שהם תמיד מחכים להם בבית, מביעים חיבה ונותנים אהבה ללא תנאים, כשכל שהם מבקשים בתמורה הוא ליטוף.
מחקר חדש מאוניברסיטת מרילנד האמריקנית מצביע על כך שאינטראקציה מבוקרת עם כלבים יכולה להיות יעילה לשימור ואף לשיפור הבריאות הנפשית והתפקוד הפיזי של אנשים עם דמנציה. במחקר המדובר השתתפו 40 קשישים עם דמנציה המתגוררים במתקני דיור מוגן, שערכו בכל שבוע במשך שלושה חודשים שני מפגשים בני 90-60 דקות עם כלבים, תוך שעודדו אותם לקיים איתם אינטראקציה. התוצאה הייתה ברורה: אותם מפגשים הביאו להפחתה בדיכאון בעקבות תוכנית לחיות מחמד הכוללת אינטראקציה קבועה עם כלב
אחד מאותם סיפורים הוא של ססנה וירחמיאל. פעם בשבוע, אורית נבו, המתנדבת בעמותת "מטב" המחברת בין בעלי כלבים וקשישים, מגיע לבקר את ירחמיאל בבית חב"ד יחד עם ססנה הכלבה. בזמן הזה, השניים יושבים אחד ליד השנייה ומתפנקים, מה שיוצר בין השניים אינטראקציה חוצת מגזרים ותרבויות. "ההשפעה של הביקור פשוט מדהימה", מספרת אורית. "ירחמיאל היה סופר סת"ם (עוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות), שבצעירותו היו לו כלבים, דבר אליו מאוד התגעגע לעת זקנה. משפחתו סיפרה כי באותם ביקורים הוא נעשה יותר פעיל, מתיישב זקוף מהרגיל – נעשה יותר חד וצלול, דבר חשוב מאוד, מכיוון שירחמיאל התחיל תהליך איטי של דמנציה. "דוגמה לקשר ביניהם היא כאשר באשפוז שבו היה ירחמיאל, אושפזה גם ססנה. שניהם היו באותו הזמן בבתי חולים עם סיבוכים, ושתי המשפחות דאגו זו לזו. לצערנו, ירחמיאל אמנם לא יצא מהאשפוז, אבל לפחות ססנה העניקה לו ולמשפחתו רגעים רבים של אושר".
