בצבעי הדגל: הכירו את המנצח בתחרות "הפרפר של ישראל"

לרגל חגיגות יום ההולדת ה-75 למדינת ישראל, כחליל השברק הוכרז הבוקר (ראשון) כפרפר של ישראל, לאחר שנבחר בידי עשרות אלפי בני אדם – ובכך הוכרז כסמל טבע נוסף של המדינה, לאחר שבשנים קודמות הדוכיפת, הכלנית והזית נבחרו בעצמם כסמלי טבע.

תחרות בחירת "הפרפר של ישראל" התקיימה ביוזמת אגודת חובבי הפרפרים ובשותפות עם קרן קיימת לישראל, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט וגופי טבע נוספים, מתוך כוונה ליישר קו עם רבות ממדינות העולם, להן כבר יש "פרפר" כסמל לאומי, ומתוך רצון לעורר את המודעות לשמירה על שטחים פתוחים ובתי גידול ייחודיים.

כחליל השברק שנבחר למקום הראשון, לא נחשב תחילת לאחד המובילים במרוץ, אך מסתבר שצבעו הכחול-מתכתי, המזכיר במידה את הצבע הכחול שבדגל ישראל, של הזכר כבש את לב הבוחרים. זהו פרפר  קטן שנפוץ כמעט בכל רחבי הארץ, ובדרום הוא מגיע עד עין גדי ,שדה בוקר, מצפה רמון, דרום רצועת עזה ואפילו לגבול עם מצרים. למעט חודש ינואר, ניתן לראותו מעופף לאורך כל השנה, וקל לזהות את הזכר באמצעות צבעו המיוחד ושולי כנפיו הלבנות.

אל המקום השני הגיע אצילית היערה, פרפר ייחודי ביופיו ובניגודיות של שני צדי כנפיו, שזכה לשמו הודות למעוף האצילי שלו. ניתן לראותו בצפון הארץ ובאזורים ההרריים בהם גדל הפונדקאי העיקרי שלו. הוא בינוני בגודל ונפוץ רק במזרח אירופה ובדרום-מערב אסיה. הזכרים מפטרלים בטריטוריות שלהם ומגרשים כל זכר אחר המתקרב אליהם.

אצילית היערה // צילום: עוז בן-יהודה

את המקום השלישי והמכובד כבש הדנאית ההדורה, פרפר נודד המגיע מאפריקה שבשש השנים האחרונות הצליח לעבור את החורף הישראלי ואף להקים פה מספר דורות. אפשר לראותו בדרום הארץ, בעיקר במקומות שבהן גדל תפוח סדום והחנק המחודד, הצמח הפונדקאי המועדף עליו. המצפינים יראו אותו כל השנה בפארק הפרפרים במפעל קליל שבכרמיאל. באגמון החולה אפשר לראות אותו בהמוניו בצמוד לצמח הפונדקאי שלו, ובאזורים דרומיים אפשר לראותו רוב השנה בצמוד לצמח הפונדקאי. מעופו איטי, קל לראותו והאופן שבו הוא משייט מעיד במידה רבה על רעילותו וביטחונו מפני אויביו.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שהשתתפה בטקס ההכרזה על המנצח, אמרה: "הפרפרים מראים לנו ומביאים לנו תמונת ראי של המערכת האקולוגית במדינת ישראל. הם דבר יפה מאוד ומרשים למדי, ומהווים שגריר של ממש בשמירת הטבע בארץ".

הדנאית הדורה // צילום: משה לאודון

איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע: "פרפרים, כמו גם שאר חיות הבר של ישראל, זקוקים לשטחים פתוחים נרחבים על מנת להתקיים. ללא שטחים פתוחים רציפים וגדולים, לא יהיו לנו פרפרים ולא יהיו לנו חיות בר אחרות. מקום שיש בו פרפרים, זה מקום שאנחנו, כבני אדם, נרצה להיות בו. פרפרים הם לא רק חיה צבעונית ויפה למראה, אלא גם סמן למערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת. רק מגוון רחב של איומים מסכנים בימים אלה את השטחים הפתוחים בישראל, ואנחנו, כמו גם ארגונים נוספים, נמשיך לעמוד על המשמר מול כל יוזמה הרסנית לטבע ולפעול לטובת שמירה והגנה על השטחים הפתוחים, שכה חשובים לחיות הבר".

ד"ר דותן רותם, אקולוג רשות הטבע והגנים: "כחליל השברק מטיל את ביציו על מגוון צמחי בר הגדלים בעיקר בשטחים טבעיים שאינם מכוסים בחורש או ביער צפוף, וכמובן כמעט ואינם נמצאים בערים הצפופות. על מנת לשמר פרפר נפלא זה, שבכנפיו משתלבים בעדינות צבעי כחול ולבן, עלינו לשמור על שטחים פתוחים נרחבים ללא פיתוח. שטחים אלו הם שמורות טבע של חורש ויער דליל, וכן בתות. אם נשכיל לשמור על שטחים גדולים ורציפים ונצמצם ריסוס בשטחים חקלאיים, נוכל ליהנות מפרפר יפה זה ומעוד מינים רבים גם שנים רבות קדימה".

ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל: "אנחנו רואים חשיבות רבה בקיומם של הפרפרים, גם כמאביקים וגם כמרכיב חשוב במערכת האקולוגית וביערות, כחלק משמירת היער וכמערכת אקולוגית בריאה, במסגרת המאבק שלנו במשבר האקלים ובשמירה על המגוון הביולוגי".