שומעים? הפתרונות הטובים והמדויקים ביותר לבעיות שמיעה

בשיתוף זאפ דוקטורס

החושים שלנו משמשים אותנו למגוון מטרות בחיי היומיום. בזכות הראייה אנחנו יודעים כיצד להתנהל במרחב, אנחנו מריחים סכנה כשעשן מגיע לאפינו בעזרת חוש הריח, בעזרת הדיבור אנחנו מתקשרים ונזהרים כשאנחנו שומעים רעש מטריד.  

קליטה חושית תקינה משפיעה על תקינות המסלולים המוחיים. כאשר חוש מסוים נפגע, האזור המוחי האחראי עליו אינו מגורה ונוצרת התנוונות. חוש השמיעה הוא אחד החושים החשובים ביותר, ופגיעה בו מובילה לשורה של בעיות, החל מבעיות תפקודיות ועד למחלות או לקשיים נפשיים.

גורמים לליקויי שמיעה

"לקות שמיעה ממקור עצבי היא אחת הלקויות המולדות והנפוצות ביותר", מציין דב שטרן, קלינאי תקשורת, שותף מ"המרכז הישראלי לרפואת האוזן". לדבריו, חלק מהסיבות ללקות הן גנטיות וחלקן אידיופתיות – כלומר כאלו שמקורן אינו ברור לחלוטין.

"לקות שמיעה בקרב ילדים יכולה לנבוע גם מנוזלים באוזניים, מדלקות חוזרות או ממגוון מחלות אוזן הנפוצות בילדים. חשוב מאוד לאבחן לקות שמיעה אצל ילדים בזמן, כיוון שהתפתחות שפתית ויכולות לימודיות רבות תלויות בתקינות השמיעה. אבחון וטיפול מהירים יאפשרו התפתחות מיטבית עבור הילד", אומר שטרן.

שטרן מסביר כי לקות שמיעה נפוצה מאוד גם בקרב מבוגרים, ולמעשה כ-48% מבני ה-75 ומעלה סובלים מלקות שמיעה המקשה על חייהם. הגורמים ללקות שמיעה בקרב מבוגרים מגוונים מאוד וביניהם: הזדקנות, מחלות אוזניים, כמו למשל "מנייר" או "אוטוסקלרוזיס", גידולים שונים ועוד.

כדי לסבר את האוזן, בישראל ישנם כ-690 אלף איש בני 20 ומעלה המתקשים בשמיעה. "הוכח כי לקות שמיעה היא גורם הפוגע באיכות החיים באופן משמעותי. ידוע למשל כי יש קשר ישיר בין לקות שמיעה לבין תופעות כמו דמנציה. בין היתר, אנשים שסובלים מהבעיה נוטים להתכנסות עצמית גדולה יותר ואף נאלצים לנתק קשרים חברתיים", מציין שטרן.

האבחון ותהליך השיקום

שטרן מסביר כי כיום ישנם מגוון פתרונות נוחים ואסתטיים, ולכן אין סיבה לסבול מבעיות שמיעה. לדבריו, ככל שהשיקום נעשה מוקדם יותר, כך עולה הסיכוי להצלחת הטיפול .

מתי צריך לגשת לבדיקה? 

"ההחלטה לגשת לבדיקה צריכה להתבסס על אחד מהפרמטרים הבאים:

• כאשר המטופל חש בסימפטומים שעלולים להעיד על בעיה - ירידה פתאומית בשמיעה, אטימות או צפצוף באוזן, או ירידה כללית באיכות השמיעה, כמו למשל חוסר הבנת הדיבור על רקע רעש. במקרים כאלה, חשוב לפנות באופן מיידי למומחה אא"ג על מנת שיעריך האם אכן קיימת בעיית שמיעה ומהו מקורה.

• כאשר המטופל מקבל פידבק רלוונטי מהסביבה - בחלק מהמקרים, מי שסובל מלקות שמיעה אינו מרגיש בה בעצמו. במקרים רבים, מי שיפנה את תשומת ליבו לכך הם קרובים השוהים במחיצתו. גם מבוגרים שמרבים לשאול "מה" כאשר פונים אליהם, או אלה הנוטים להגביר את הווליום במכשיר הטלוויזיה יכולים לעורר חשד כזה.

• אצל ילדים, חשוב להיות מודעים לפרמטרים, כגון: עיכוב בשפה ובדיבור, או בעיות לימודיות וחברתיות שעלולות להצביע על בעיה בשמיעה.

ניגשתי לבדיקה, מה הלאה?

לאחר שהמטופל או המטופלת ניגשים לביקורת ראשונית אצל רופא אא"ג, הוא בדרך כלל יפנה אותם לבדיקת שמיעה אצל אודיולוג - קלינאי תקשורת המתמחה בתחום. האחרון יבצע את הבדיקה ויפרט לגבי מצב השמיעה. בשלב זה, לרופא יש מידע על מצב השמיעה, ומכאן אפשר להתקדם.

בשלב הבא, המטופל יופנה על ידי הרופא לטיפול המותאם לבעיה שממנה הוא סובל. "למשל, כאשר מדובר בילד שסובל מבעיית שמיעה בשל נוזלים באוזניים, ייתכן שיינתן טיפול מקומי ובמקרים חמורים יותר יהיה צורך בניתוח כפתורים", מסביר שטרן. "אם מדובר במבוגר הסובל מבעית שמיעה על רקע גיל, ייתכן כי יומלץ לו על מכשיר שמיעה".

לדבריו, "אצלנו במרכז יש שיתוף פעולה בין הקלינאי לבין הרופא, ובאופן זה נעשית חשיבה משותפת לגבי הטיפול המתאים ביותר לכל מקרה. כך למעשה תהליך הטיפול מהיר ואפקטיבי יותר, והמטופל אינו נדרש לנדוד בין מרפאות משום שהוא זוכה למענה שלם ולכל הטיפולים תחת קורת גג אחת".

שטרן מציין כי שיטה זו יעילה בייחוד לסובלים מבעיות מורכבות שהפתרון לבעיית השמיעה שלהם הוא אינו חד משמעי. "ניקח לדוגמה מקרה של אדם מבוגר הסובל מירידה בשמיעה בגלל פגיעה בעצב השמיעה, אך גם סובל מדלקות אוזניים חוזרות. במקרה כזה מכשיר עשוי לסייע בעניין השמיעה אך ייתכן כי הוא דווקא יגביר את תופעת הדלקת. צוות רב תחומי המורכב ממספר מומחים יכול לחשב את הסיכויים מול הסיכונים ולהחליט יחדיו על הטיפול האולטימטיבי עבורו", מסביר שטרן.

כיצד מתאימים מכשיר שמיעה?

כיום קיים מגוון רחב של מכשירי שמיעה ונדרשת מיומנות על מנת לבחור את המכשיר הנכון שיתאים לבעיה הספציפית שממנה סובל המטופל.

"גם אם שני אנשים סובלים בדיוק מאותה בעיה", מדגיש שטרן, "הם ישמעו שונה בעזרת שימוש במכשיר, משום שלכל אחד יש מבנה אוזן שונה שיוצר הדהוד צליל באופן שונה. לכן, בעזרת מערכת מכשור מיוחדת המכונה REM משתמשים במיקרופונים מיוחדים המוחדרים לאוזן ומקליטים את המבנה האקוסטי שבה. כך אפשר לכוון ולהתאים את המכשיר באופן מדויק לכל מטופל".

"חשוב", מוסיף שטרן, "להתייחס גם לאיכות השמע וגם לנוחות המטופל ולמצא את עמק השווה שיאפשר לו ליהנות מהאיזון האולטימטיבי".

לסיכום, אם אתם חושדים שאתם סובלים מבעיית שמיעה או שאחד מקרוביכם סובל ממנה, חשוב שתדעו שכיום יש פתרונות טובים מאוד שיכולים לסייע. אבחון נכון וטיפול המותאם לבעיה הספציפית יכולים לשפר באופן משמעותי את השמיעה וגם את איכות חייו של המטופל.

דב שטרן הוא קלינאי תקשורת העוסק בשמיעה. לשטרן תואר ראשון ושני בקלינאות תקשורת, עם התמחות באודיולוגיה. כיום הוא מרכז את תחום התאמת מכשירי השמיעה ב"מרכז הישראלי לרפואת האוזן", אותו הקים יחד עם מר אחמד בדיר, קלינאי תקשורת מומחה לאלקטרופיזיולוגיה של השמיעה וד"ר מארוסיו כהן-וייזר, מנתח אוזניים בכיר בבית החולים רמב"ם 

לפרטים נוספים וליצירת קשר ניתן לפנות בטלפון – 077-3629525 או במייל - office@ehi.org.il

בשיתוף זאפ דוקטורס