יואב לימור

הכתבות של יואב לימור

ממשלת ישראל מציגה: סיפור על הסתאבות וחושך

קריסת העסקה גוזרת את מותם של לפחות חלק מהחטופים. זאת לא הערכה, זאת עובדה • אם הממשלה לא תתפנה לטפל בצפון, היא תשבור גם את הציונים האחרונים שעוד נותרו בו, כי מדיניותה הכושלת מגדילה את הסיכוי שרבים מהם לא ישובו הביתה • אחרי המשטרה, גם הצבא, שב"כ ושאר גופי הביטחון עומדים בסכנת פוליטיזציה • ומכתב אחד שקיבל אביו של החטוף תמיר נמרודי מסמל את האטימות האינסופית של המדינה

ההישג והכישלון: חילוץ גופות החטופים מדגיש את הטיפול הלקוי בסוגיה הבוערת

על-פי כל ההערכות, הששה היו בחיים לפחות עד שלהי חודש פברואר וחלקם נהרגו כתוצאה מתקיפות צה"ל • נתניהו, מתעקש על קטנות, בעוד שמערכת הביטחון רואה תמונה רחבה בהרבה • אחרי 320 ימים ניתן לקבוע בוודאות שללא הסכם, תתקשה ישראל להשיב יותר מקומץ חטופים חיים הביתה, וגם זה במועד לא ידוע

הקרע התחיל ברפורמה המשפטית, ומאז רק התרחב. ועדיין, נתניהו וגלנט תלויים זה בזה

נתניהו רואה בגלנט גיס זר שלא ניתן לסמוך עליו, גלנט סבור שנתניהו חסר אחריות שמפקיר את ביטחון המדינה למען האינטרסים הפוליטיים והאישיים שלו - אבל הם תלויים זה בזה הרבה יותר מכפי שנדמה • הלינץ' בגבעת רונן, העלייה להר הבית והורדת דירוג האשראי - עליבות הממשלה בוהקת מתמיד מול הגבורה וההקרבה של האזרחים • ועוד חידלון מהדהד נרשם במאבק בגרעין האיראני

"מחוץ לצבא עדיין מחפשים את ההפרדה, ולא את הביחד"

תא"ל דן גולדפוס עבר הרבה כמפקד אוגדה 98 בחודשי המלחמה, אבל את הרגע שבו נחשף לזוועות המסיבה ברעים לא ישכח • "סוף העולם - ראיתי גופות נשרפות, ירויות, ואלה לא חיילים אלא בנות בבגדי יציאה, חבר'ה צעירים" • בראיון הוא חוזר אל הכאוס בימים הראשונים ("פקודות? לא קיבלתי שום פקודה עד ליום שני בבוקר") • מודה שהופתע ממורכבות מערך התת־קרקע של חמאס ("הכל רשת אחת גדולה שאפשר להיכנס אליה במעבר ארז ולצאת ברפיח") • וחוזר אל הביקורת על הופעתו מול התקשורת: "אמרתי דברים טריוויאליים. יש לנו אחריות. מנהיג הוא לא רק מנהיג פוליטי"

ההיערכות למתקפת ציר הרשע: הסיבה שחיזבאללה ואיראן עשויות שלא לפעול בו זמנית

הגישה השלטת במערכת נותרה כשהיתה – כשיהיה מה להודיע, נודיע • זה טוב לימים של שגרה, זה טוב פחות לימות חירום • הציבור הישראלי חייב להאמין בהנהגה, אחרת הוא יתקשה ללכת אחריה בנתיב הנפיץ שאנחנו עשויים לפסוע בו בימים הקרובים

אחרי החיסולים: כולם רוצים להגיב, אף אחד לא רוצה מלחמה

בחיסולו של בכיר חיזבאללה העבירה ישראל מסר: גם אל נסראללה אפשר להגיע וגם בביירות אפשר לתקוף, למרות האזהרות מפני תגובה קשה • אחרי הערכת החסר מול המתקפה האיראנית באפריל, כדאי להביא בחשבון שחמינאי ירצה שוב להשתגע ולשקם את כבודו בעקבות חיסול הנייה על אדמתו • והמתפרעים בשדה תימן ובבית ליד - אזרחים ואישי ציבור - מנצלים את המלחמה כדי להעמיק את האנרכיה; זה ייגמר ברע, וכתובות על הקיר לא חסרות

דיוק עילאי, בלי להותיר טביעות אצבע: הציר האיראני הופתע - ויחשב מסלול מחדש

צמד החיסולים הראה שישראל גם יכולה "להשתגע" בתגובה • נראה כי תגובת הנגד מלבנון לאחר ההלוויות תהיה משמעותית – שיגורים לחיפה ואולי לתל אביב • למרות ההתמקדות בצפון אסור לזנוח את הסיכוי לעסקת שבויים - גם עכשיו • קיימת אפשרות שבטהרן ובביירות תתקבל החלטה על תקיפה נרחבת יותר, אבל אז הם מסתכנים בהידרדרות למערכה שתגבה גם מהם מחיר כבד • פרשנות

הצנחנים בחאן יונס חדורי מטרה: "לכל לוחם יש תמונת חטוף"

אל"ם עמי ביטון, מח"ט הצנחנים, גאה: "הם מחוברים למשימה ומבינים שאנחנו מצליחים - מה שלקח לנו בהתחלה שבועות, אנחנו עושים היום בכמה ימים" • הוא מחויב לשיקום האמון בצה"ל: "אם לא ננצח, ילדינו יצטרכו לשוב לכאן ולהילחם"

סובלים ומתים: לחטופים אין זמן

הבשורה על מותם של אלכס דנציג ויגב בוכשטב (שהדברים בכותרת נאמרו על ידי אימו), חידדה בפעם המי יודע כמה עד כמה חשובה עסקה שתאפשר להחזיר הביתה את מי שעוד נותר בחיים • במקביל, ממשיך צה"ל לצאת למבצעים מורכבים כדי לחלץ גם את מי שכבר הוכרז כמת, מתוך חובה מוסרית, דתית ומקצועית • ולא ברור מדוע בחר נתניהו להפוך את נסיעתו לארה"ב למסע ארוך של שבוע, בשעה שהארץ בוערת וממשלתו נקרעת בידי חבורת פירומנים

אחרי ארה"ב, נתניהו לא יוכל לחמוק עוד מהכרעה

ראשי מערכת הביטחון מאוחדים בדעה שניתן יהיה לשוב ללחימה, וגם האמריקנים הבהירו זאת - ומכאן שהכדור בידי נתניהו • נתניהו, כדרכו, דוחה את ההכרעה בנושא לרגע האחרון, כדי לא להתעמת עם שותפיו לקואליציה, שקיבלו אתמול רוח גבית מקבוצת רבנים שחתמה על גילוי דעת נגד העסקה

התקיפה בתימן: תגובת צה"ל הגיעה רק כאשר הסוגיה הייתה "חמה"

הרצון היה לשמר את הזירה החות'ית על אש קטנה עד כמה שניתן • העובדה שהאמריקנים מובילים בגזרה הזאת קואליציה בינלאומית חסכה מישראל את הצורך להתפרס לזירות חדשות • השאלה הגדולה שקושרת בין כלל החזיתות לא נפתרה – עסקת השבויים