אייל לוי

הכתבות של אייל לוי

קיבוץ בארי: המקום שבו הזמן עמד מלכת

השכול שם הוא כמעט בן בית, ולשובם של החטופים כולם מייחלים • המפונים מרעים, ש"היה ונשאר הבית", מתגעגעים לשדה ולחדר האוכל • פיט, שבתו נרצחה, ניקה את ביתה כדי שחתנו, אלי שרעבי, יחזור מהשבי וימצא "בית במצב סביר" • ואבידע, שאיבד אישה, בן ורגל, משוכנע: "נגמור לתת לאדמה לספוג את הדם, ונבנה הכל מחדש"

להמציא את הגלגל מחדש: האתגר הגדול של התחבורה הישראלית

חוסר תכנון לטווח הארוך, פקקי ענק וכבישים שלא עומדים במספר הנוסעים - כל אלה מביסים כל תוכנית גרנדיוזית לשיפור התחבורה הציבורית בישראל • והעתיד? עגום: בשנת 2050 תמנה אוכלוסיית ישראל 15 מיליון תושבים, וכ־10 מיליון כלי רכב ייסעו בכבישים • המומחים תמימי דעים שרק החלטות אמיצות - כמו תעדוף תחבורה ציבורית, שבילי אופניים והסעות המוניות על פני רכבים פרטיים - יגרמו לשינוי המיוחל • "הבעיה היא לא בתוכניות אלא בביצוע. אם לא נפעל בהקדם, לא נוכל לזוז כאן"

"ידענו שבאירוע כזה ביישוב שכן, נקפוץ בלי לחשוב פעמיים": הקרב ההרואי שהציל את מושב פרי גן

כשאנשי כיתת הכוננות של שלומית שמעו את קריאות המצוקה של שכניהם מפרי גן, היה להם ברור שהם לא נוטשים אותם • חוליית מחבלים התכוונה להשתלט על המושב הקטן ולפתוח נתיב לחוליות נוספות, אבל לאחר קרב מר, שבו גם איבדו שלושה מחבריהם, הלוחמים הצליחו להדוף את הסכנה • "האירוע הזה גרם לאנשים בפרי גן לתחושת שייכות וחיבור אלינו", אומר הרבש"ץ, בני משולם • בשלומית, שנה אחרי, היישוב מתאושש ואף מתרחב: "עם כל הקושי שעברנו, כולל תקופת פינוי בבית המלון, חזרנו כקהילה שמלקקת את פצעיה" אבל מקפידה ללכת בראש מורם"

איש תחת גפנו: בעוטף עזה חזרו לשדות ולכרמים

יעקב חסן, כורם ממושב שובה שבעוטף, סייע ב־7 באוקטובר בפינוי פצועים והרוגים כשהוא דוהר עם הג'יפ בין כדורי המחבלים • כשהתפזר העשן, הוא החליט להקצות חלקת גפנים לזכר הנספים: "בני שנתיים שתלו פה עצים, ואם שכולה סיפרה שלפני ארבעה ימים קברה את בנה, וכעת היא נוטעת גפן שישתו ממנה לחיים" • אורי שטרסברג, מנהל המכוורת בארז, עדיין מתאושש מפציעה קשה שספג בקרב על קיבוצו, אבל מעודד מכך שהמקום חזר לתפקוד מלא: "העובדה שהצלחנו לעבור את השנה כמכוורת מתפקדת ושרדנו היא לא מובנת מאליה"

"30 שנה אני גרה פה, אז שעכשיו אעזוב?": יום עם תושבי הקריות בצל ההסלמה בצפון

אנשי הקריות ספגו אתמול מטחי טילים, ששרפו רכבים וניקבו בתים, אך הם לא מאבדים תקווה: "אנחנו נחיה ונשתקם" • גילה מקריית ביאליק עדיין לא מאמינה שניצלה מהטיל המרושע: "אלוהים, ניצלנו בנס" • טיל רדף גם את איתי, שפונה מקריית שמונה וגר אצל הוריו במורשת, אבל הוא בטוח: "בתוך שבועות הכל יהיה כמו חדש"

אין מקום אחר: תושבי הצפון שעבורם היאחזות בבית היא שליחות

החיבור הנפשי אל הבית ואל הנופים, התחושה שאם לא הם - כבר באמת אפשר יהיה להרים ידיים, והצורך הפשוט להמשיך להתפרנס כי בסוף יגיע היום שאחרי • רבבות נטשו את הצפון, אבל יש מי שמתעקשים להיאחז בחבל הארץ העצוב ביותר במדינה: "המציאות קשה, אבל להיות שייך למקום הזה ולא להיות בו - זה עוד יותר קשה" • רק דבר אחד הם מבקשים - שיזכרו שהם שם, מחזיקים מעמד בשביל כל אלו שעדיין לא חזרו: "התחושה היא שאנחנו לא מעניינים אף אחד ממקבלי ההחלטות, אין שיח בינינו לבין הצבא והמדינה - וזה מזעזע"

ארץ האש: לקחנו מקל, לקחנו תרמיל ובגלל השריפות בקושי זיהינו את הגליל

גזעים מפוחמים שנישאים כאנדרטאות אילמות, שרידי בעלי חיים שלא הספיקו לנוס על נפשם, ומערכות אקולוגיות שלמות שנפגעו • יצאנו לסיור מכמיר לב בצפון, שאיבד מתחילת המלחמה כ־200 אלף דונמים של שטח פתוח ויערות • הפקחים, היערנים, הכבאים והאקולוגים ממשיכים לתזז בין רקטה למיירט ונלחמים להציל עדיין את מה שאפשר • זה נגמר במסר של תקווה: "הזמן יעשה את שלו, אף אחד לא יעצור את הטבע הירוק מלהתחדש ולהשתקם"

רפעת טורק מזכיר לשחקנים מהמגזר: "או שיש לך כבוד - או שאתה סמרטוט"

כוכב העבר יצא נגד ההתנהגות הפחדנית של הכדורגלנים הערבים: "אני פחדתי רק מאלוהים, היום דורכים לך על הראש, אז מה אתה שותק?" • נזכר בגזענות בנבחרת: "שלמה קירט אמר 'אנחנו מפסידים רק בגלל הערבים', אם הוא היה בא מולי הייתי אוכל אותו מהקריזה" • לא שוכח את הטוב: "אורי מלמיליאן היה כמו אח, אבי כהן ז"ל היה מדבר איתי רק ערבית" • וגם מחכה שהפועל תל אביב תחזור לעצמה: "אי אפשר לתת לעגלה להתגלגל בירידה. הקבוצה חייבת להיות מנוהלת נכון" • חלק ב'

רפעת טורק חוגג 70 ללא מעצורים: "לשחקנים יש היום זכויות, אנחנו היינו עבדים"

בראיון מיוחד ל"ישראל היום", אגדת הפועל תל אביב נזכר בימים הקשים: "לא קיבלתי שקל, עבדתי בדיג כדי לעזור בבית" • כואב את החלום שהתנפץ: "מחזיקת גביע אופ"א רצתה אותי, בהפועל אמרו לי: 'הפריזר בפינה - תיכנס אליו, בחיים לא תקבל שחרור'" • ומסביר מה רע כל כך בכדורגל הישראלי: "היום שחקן משחק בהפועל ת"א, מנשק את הסמל - ואחרי שבועיים עובר למכבי. אין זהות" • חלק א'

"ברמלה אין משילות, הכל פרוץ": ארבעה נהרגו באותו רחוב - והתושבים מיואשים

לאחר שני פיצוצים באותו רחוב, ארבעה הרוגים ותינוק שנאבק על חייו, תושבי רמלה נואשים ליד חזקה: "שהמשטרה תפעל כנדרש, הרי יודעים מי הפושע" • ובסוף, כמו תמיד, החיים יחזרו למסלולם: "זו עיר טובה, וגם אם לא - לאן נלך? נחזור לתוניס?" • סיור בג'ונגל הפשיעה

נער בן 17 נעצר בחשד למעורבות בפיגוע הפלילי ברמלה אתמול

המשטרה עצרה את הנער בחשד למעורבותו לפיגוע בו נרצחו ארבעה תושבי העיר - אם, שני ילדיה וקרובת משפחתם • יום למחרת השלכת הרימון שגרמה לטרגדיה - תושבי העיר מבוהלים וזועמים • "לא רוצה יותר הצהרות של בן גביר עם רעש וצלצולים", אמרה אחת התושבות

"בשבי הסכמנו שלא מגיע לחוטפים המנוולים שישחררו בשבילנו אפילו מחבל מרצח אחד": שורדי חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה חוזרים לרגעי האימה

ביולי 1968 חטפו מחבלים פלשתינים לראשונה מטוס אל על, בדרכו מרומא לישראל, והנחיתו אותו באלג'יריה • במשך 39 ימים הוחזקו בשבי 12 חטופים ישראלים, ששוחררו רק אחרי שישראל הסכימה לשחרר תמורתם 24 מחבלים • אבנר סלפק, שהיה טייס מתלמד במטוס, משחזר את רגעי הדרמה בקוקפיט ("פתאום קנה אקדח וירייה"), הקשר עם השומרים ("לא דומים לנאצים של חמאס"), ההווי בין החטופים ("כל הזמן אמרנו הממשלה תדאג לשחרר אותנו"), והמאבק הציבורי אז והיום: • "כואב לי על משפחות החטופים שזועקות, אבל מה זה 'הכל'? לתת את המדינה?"

זעקת תושבי הצפון: "אי אפשר לחיות ככה - רק מלחמה תסיים את הסיפור"

התושבים בנהריה פטריוטים, אך הרגשות למחרת פגיעת הכטב"ם נחלקים בין כעס וייאוש לבין אדישות והשלמה • שלמה: "אני 35 שנה בעיר ולא זוכר מתח כזה" • אינה, שעברה לעיר מאשדוד: "ציפיתי ליותר שקט מהדרום, אבל כל המדינה כזו" • בדבר אחד כולם מסכימים: "חייבים להיכנס בכל הכוח בחיזבאללה"

איך שהזמן שט: 20 שנה לזכייה הראשונה של ישראל במדליית זהב אולימפית

היו ימים שגם גדולי הפנטזיונרים לא העזו לחלום על כך, אבל ב־25 באוגוסט 2004 - לפני 20 שנה בדיוק - ההיסטוריה של הספורט הישראלי השתנתה • גל פרידמן הדהים את האליל היווני, וזכה לברכות גם מאביו של המפסיד • אייל לוי, שהיה שם באתונה, גזר ושמר את הרגע - וחזר לכתוב עליו

הוציאו את הרוח מהמפרשים: כך תחרויות הגלישה שרפו לי את התאים במוח

מיקום גרוע, משב רוח שיכול במקרה הטוב להעיף עפיפון וחום כבד שמייבש את הצופים והמתחרים • המארגנים בפריז שכחו שבאנו למשחקים כדי לקחת מדליה ולא לשטוף את העיניים מהנופים המהממים • שליח "ישראל היום", סבל במארסיי

פיטר פלצ'יק מציע "לחלום בענק", ארז משה מניר עוז רק רוצה הביתה: "מתגעגע"

המפגש בין הג'ודוקא הישראלי לבן ה־10 מהקיבוץ בעוטף עזה הפך לחיבור בין ספורטאי רגיש לכדורגלן צעיר ונחוש, שסבתו נחטפה ושוחררה וסבו נרצח ב־7 באוקטובר • כשלב גדול מתאחד עם חיוך מקסים ומנצח • לקראת המשחקים האולימפיים 2024

בצפון מתעקשים לחיות עם תקווה: "אני לוקח את הסיכון - בשביל השפיות"

רועי רשקס נוסע בכל בוקר למטעי קיבוץ סאסא, שבו נולד ושממנו פונה כבר בתחילת המלחמה • הוא מספר על ההתעקשות להגיע למרות הסכנה: "אתה עובד ויודע שעין רעה מכוונת אליך" • וגם על התקווה לחזור והתחושה שאין הנהגה: "אנשים חכמים לא מגיעים למקומות האלה"