למה סופות מקבלות שמות - וכיצד נבחר “ביירון”?

כשסערה מתקרבת לישראל, קשה לצפות מהציבור להתרגש מדיווחים על "שקע ברומטרי" או "מערכת חורפית". בדיוק לכן, כבר לפני עשרות שנים החל העולם לעבור לשיטה פשוטה וברורה הרבה יותר - מתן שמות לאירועי מזג אוויר משמעותיים.

שם קצר וברור הופך מערכת מזג אוויר לאירוע מזוהה שנכנס לתודעה הציבורית ומקל על הסברה, אזהרה והיערכות. לפי ארגון המטאורולוגיה העולמי, הענקת שמות לסופות נועדה לייצר שפה אחידה בין חזאים, רשויות, כלי תקשורת ואזרחים.

שם ברור מאפשר להבין במהירות על איזה אירוע מדובר, במיוחד כאשר כמה מערכות פועלות במקביל, גם בעולם וגם באזורנו. מדובר בהחלטה מערכתית ולא בעניין תקשורתי, כפי שמקובל לחשוב לעיתים.

סופת ביירון כבר כאן. אבל מאיפה הגיע השם?

איך נולד הרעיון לשמות לסופות?

השיטה עצמה אינה חדשה. בעבר נהגו לכנות סופות על שם מקומות, תאריכים או קדושים בלוח השנה הנוצרי. בהמשך, עם התקדמות המחקר ותחזיות מזג האוויר, הוקמו מערכות רשמיות לניהול רשימות שמות לפי אזורים גאוגרפיים, כך שכל מערכת שמגיעה לעוצמה מסוימת מקבלת את השם הבא בתור מתוך מאגר שהוכן מראש.

מערכת רשמית של שמות לסופות החלה רק באמצע המאה ה-20. בשנת 2021 גם ישראל הצטרפה לשיטה הזו. השירות המטאורולוגי פועל כחלק ממנגנון אזורי יחד עם יוון וקפריסין, שבמסגרתו נקבעות מראש רשימות שמות לאירועי מזג אוויר משמעותיים בים התיכון.

אירופה חולקה לתת-קבוצות, כשבכל קבוצה כמה מדינות סמוכות בעלות מאפיינים אקלימיים דומים. ישראל חברה בקבוצת דרום מזרח הים התיכון, יחד עם קפריסין ויוון. המשמעות היא שהשמות אינם נבחרים בזמן אמת, אלא נקבעים חודשים מראש כחלק מהיערכות מערכתית מסודרת.

סופת ביירון. ביוון וקפריסין כבר ההכירו את השם בשבוע שעבר

רשימת הסופות לעונת 2025–2026

לעונת החורף 2025–2026 פורסמה רשימה רשמית של שמות, והיא מסבירה היטב למה הסופה הנוכחית נקראת דווקא "ביירון". השם הראשון ברשימה הוא "אדל", לאחריו "ביירון", ובהמשך מופיעים גם "קורנרו", "דוד", "אלינה", "פיבוס", "גאיה", "הרון", "יוניה", "ג'ונתן", "קסנדרה", "ליאונידס", "מאיה", "נסטור", "אולימפיה", "פז", "ריגינוס", "סיון", "טלוס", "אורניה", "ורדי", "קסנופון", "יובל" ולבסוף "זורבאס".

כל מערכת חורפית שמוגדרת כמשמעותית מקבלת את השם הבא ברשימה לפי הסדר, ללא כל שיקול סמנטי או החלטה תקשורתית.

מכאן ברור שהשם "ביירון" לא נבחר בגלל משמעות יוצאת דופן, ישראלית או תרבותית, אלא משום שזה פשוט היה השם השני ברשימה שסודרה מראש. אין בו מסר נסתר ואין לו משמעות מיוחדת מעבר להיותו כלי עבודה לצורכי תקשורת והתרעה.

בקרוב נכיר מקרוב שמות חדשים של סופות?

ההיבט הפסיכולוגי והמדעי של מתן שמות לסופות

אבל מעבר לנוחות התפעולית, יש גם היבט פסיכולוגי. כאשר לסערה יש שם, אנשים נוטים לזכור אותה, לדבר עליה ולהתייחס אליה כאל אירוע מוגדר ולא כרקע כללי של חורף.

זה מעלה את המודעות הציבורית ומעודד הקפדה על הנחיות בטיחות, במיוחד כאשר מדובר במערכת שעלולה לגרום להצפות, נזקי רוח או שיבושים בתנועה.

לבסוף, לשמות יש גם תפקיד תיעודי. הם מאפשרים לחוקרים להשוות בין מערכות לאורך שנים, לנתח דפוסים ולבדוק כיצד אירועים קיצוניים הופכים לשכיחים יותר או קיצוניים יותר. מבחינה מדעית, מדובר בכלי חשוב לא פחות משהוא כלי תקשורתי.