גיל המעבר והבלוטה שמנהלת לכם את האנרגיה: מה חשוב לדעת על הקשר בין בלוטת התריס למנופאוזה

בלוטת התריס היא מנגנון הבקרה של חילוף החומרים שלכם: היא מייצרת ומשחררת הורמונים שמכתיבים קצב לב, רמות אנרגיה, עיכול ותפקוד קוגניטיבי. אך אצל כ־20 מיליון אמריקאים הסובלים ממחלות בלוטת התריס, התמונה מורכבת בהרבה. עבור נשים, במיוחד בגיל המעבר, העניין הופך לרגיש אפילו יותר.

למה דווקא נשים?

על פי האגודה האמריקאית לבלוטת התריס, נשים נמצאות בסיכון גבוה פי חמישה עד שמונה מגברים ללקות בבעיות בבלוטה. הסיכון עולה במיוחד בשנות ה־40, ה־50 וה־60 לחיים. ד"ר רובא קורטבאווי, מומחית לאנדוקרינולוגיה מאוניברסיטת Case Western Reserve, מסבירה שהשינויים ההורמונליים בגיל המעבר – ובעיקר הירידה הדרמטית באסטרוגן – הם אחד הגורמים העיקריים שמשפיעים על פעילות הבלוטה.

אסטרוגן והבלוטה: קשר הדוק 

אסטרוגן אינו רק הורמון מיני – הוא גם משפיע על חלבוני הקשירה של הורמוני התריס. כשאסטרוגן יורד, משתנה האיזון של ההורמונים החופשיים בגוף. המשמעות: מי מכן שכבר מטופלת בהורמון תירוקסין (Levothyroxine) עשויה להזדקק להתאמת מינון.

כשהחסינות מתערערת – והבלוטה נפגעת

ד"ר אנדראה קאמאניו, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, מזכירה שהירידה באסטרוגן עלולה להצית מחדש מחלות אוטואימוניות רדומות. כך, מחלות כמו השימוטו (תת־פעילות) או גרייבס (יתר־פעילות) עלולות לפרוץ דווקא בגיל המעבר – תקופה שבה הגוף גם כך מתמודד עם טלטלות פיזיולוגיות.

תת־פעילות מול יתר־פעילות: איך מזהים?

ההבדל בין בלוטה איטית לבלוטה מהירה מתבטא כמעט בכל תא בגוף:

• יתר־פעילות (Hyperthyroidism):
  דמיינו לחיצה מוגזמת על דוושת הגז – חילוף החומרים מאיץ, יש ירידה במשקל, שלשולים, דפיקות לב, הזעות, קושי לישון ותחושת חום בלתי פוסקת.

• תת־פעילות (Hypothyroidism):
  כאן הגז בקושי נלחץ – הגוף מאט. מופיעים עייפות, עלייה במשקל, עור יבש, שיער שנושר, עצירות, נפיחות ואף דיכאון ו"ערפל מוחי".

הסימפטומים שנוטים לבלבל

מומחים מציינים שחלק מהתסמינים – כמו נדודי שינה, חרדה, עלייה במשקל או עייפות – עלולים להתפרש בטעות כסימנים טבעיים של גיל המעבר בלבד. לכן בדיקות דם תקופתיות הן חיוניות לאבחון נכון.

טיפול ומעקב מותאם אישית

ד"ר מק’פירסון, מייסדת Modern Thyroid Clinic, מסבירה שהמעבר בין פרימנופאוזה למנופאוזה מחייב התאמות במינוני תרופות בלוטת התריס. מי מכן שנוטלת טיפול הורמונלי חלופי (HRT) זקוקה למעקב צמוד יותר.

יתרה מזאת, נשים עם יתר־פעילות מצויות בסיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס ולכן מומלץ לבצע סריקות DEXA. בנוסף, בשל הסיכון המוגבר למחלות לב, יש לשים לב לדופק ולרמות כולסטרול.

השורה התחתונה, הקשר בין גיל המעבר לבלוטת התריס אינו מקרי אלא תוצאה של אינטראקציה הורמונלית מורכבת. ההבנה שהסימפטומים עשויים לנבוע לא רק משינויים הורמונליים כלליים אלא גם מתפקוד לקוי של בלוטת התריס – יכולה להיות ההבדל בין חיים של עייפות ותסכול לבין טיפול מדויק שמחזיר את איכות החיים.

על המקור: הכתבה מבוססת על מאמר רפואי מקיף שפורסם ב־Parade Health, המתאר את השפעת גיל המעבר על פעילות בלוטת התריס דרך עדויות מומחים לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית. המאמר נועד להנגיש מידע רפואי עדכני ואמין לקהל הרחב.

המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.