נפטרים מההרגל המזיק: איך להפסיק להשוות את הגוף שלכם לאחרים

כולנו נופלים בזה: מבט מהיר במראה, עוד גלילה ברשתות החברתיות – והנה שוב המחשבות המטרידות: האם אני נראה/ת טוב מספיק? השוואת הגוף לאחרים הפכה כמעט להרגל יומיומי, אבל ידעתם שזה הרגל העלול לכרסם בביטחון העצמי שלכם ולפגוע באיכות החיים.

במאמר שפורסם החודש ב־Psychology Today על ידי הפסיכולוגית ד"ר קריס אי. הלטום (Cris E. Haltom Ph.D., CEDS), מומחית ותיקה לטיפול בהפרעות אכילה, מוסברת התופעה לעומק ונחשפות דרכים מעשיות לשבור את המעגל הזה.

למה אנחנו נשאבים להשוואות גופניות?

הסיבה פשוטה: אנחנו מחפשים אישור חיצוני. כשאתם מסתכלים סביב ורואים אחרים שנראים בעיניכם "טובים יותר", אתם קובעים את ערככם דרך מראה עיניים של זרים. אלא שהשוואות כאלה נוטות להיות תמיד כלפי מעלה – אל מי שנתפסים כבריאים, יפים או רזים יותר. כך הפער ביניכם לבין הדימוי האידיאלי רק גדל, מה שמוביל לירידה בסיפוק הגוף ולתחושת חוסר ערך.

ההשפעה המצטברת – למה זה כל כך מזיק?

ככל שתמשיכו להשוות, כך ההשפעה השלילית תתחזק. זה לא רגע אחד של חוסר שביעות רצון, אלא רצף שמזין דימוי גוף שלילי, מעלה סיכוי להתעסקות כפייתית במשקל ואפילו להתנהגויות אכילה לא בריאות. מחקרים הראו שנשים (ובמיוחד מתבגרות) שנמצאות בחוסר שביעות רצון מגופן מבצעות יותר השוואות כלפי מעלה – מה שמעצים רגשות שליליים, חרדה ודיכאון.

טכניקות מעשיות לשינוי החשיבה

כאן נכנס הכלי הכי חשוב: הסטת תשומת הלב. אחת המטופלות של ד"ר הלטום המציאה לעצמה שיטה פשוטה – במקום לבחון את הגוף של מישהי אחרת, היא הסתכלה על הנעליים שלה והתחילה לדמיין סיפור על בעלת הנעליים. נשמע מצחיק? אולי, אבל זה בדיוק מה שעוזר "לשבור ערוץ" של מחשבות מזיקות.

כלים מבוססי מחקר להתמודדות עם השוואות

• חשיפה למראה עם אמירות חיוביות – תרגול שבו אתם עומדים מול המראה ומדגישים נקודות חיוביות בגוף שלכם.

• חמלה עצמית (Kristin Neff) – התייחסות לעצמכם כמו שהייתם מתייחסים לחבר טוב: בחמלה, בסלחנות ובהבנה.

• טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) – זיהוי מחשבות שליליות על הגוף, אתגור שלהן והחלפתן בהערכה מציאותית ובריאה יותר.

• תוכניות מניעה – העברת הפוקוס מתדמית חיצונית ליכולות הגוף ולתפקוד שלו.

• חשיפה למגוון גופים ברשתות החברתיות – מחקרים מראים שזה יכול לשפר משמעותית את הדימוי העצמי.

השינוי קורה בהדרגה – אבל הוא אפשרי

כמו במקרים רבים של מטופלי ד"ר הלטום – השינוי לא התרחש בן־לילה. הם נדרשים לזהות כמה זמן יקר הם מאבדים בהשוואות אינסופיות, ולבחור בכל פעם מחדש להפנות את תשומת הלב למקום אחר: לאיכויות הפנימיות שלה וליכולת לראות בעצמם הרבה מעבר למראה החיצוני.

על המחברת

ד"ר קריס אי. הלטום היא פסיכולוגית קלינית מוסמכת ויועצת בינלאומית בתחום הפרעות אכילה, עם ניסיון של מעל 35 שנה. היא מחברת הספר A Stranger At the Table: Dealing with Your Child's Eating Disorder by Chris Haltom (2004) ושותפה לכתיבת Understanding Teen Eating Disorders (2018). במהלך הקריירה שימשה כיועצת חינוך ומניעה ב- מרכזי טיפול מקיפים להפרעות אכילה במערב ניו יורק, פרסמה מאמרים קליניים חשובים והציגה את עבודתה בכנסים מקצועיים ברחבי ארה"ב ובעולם.

המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.