דמנציה, ובראשה מחלת אלצהיימר, מהווה אתגר רפואי וחברתי משמעותי בעידן של הזדקנות אוכלוסייה. מדובר בתהליך ניווני מתקדם הפוגע בזיכרון, בקשב, בשיפוט ובהתנהגות — ולעיתים גם באישיות. עם העלייה בתוחלת החיים, שיעור הלוקים בדמנציה נמצא בעלייה מתמדת, ואין כיום טיפול שמרפא את המחלה. עם זאת, שינוי הרגלים יומיומיים מסוימים עשוי להפחית את הסיכון להתפתחותה. לפניכם 14 הרגלים שחשוב להכיר — וכיצד ניתן לשנותם.
תזונה לא בריאה
אכילה קבועה של מזונות עתירי שומן רווי, מזון מעובד ובשרים אדומים עלולה לפגוע בבריאות המוח. תזונה עשירה בירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים ושומנים בריאים מסייעת לשמור על תפקוד קוגניטיבי תקין.
צריכת סוכר גבוהה
עודף סוכר עלול לשבש תהליכים במוח ולהאיץ תהליכי ירידה בזיכרון. הפחתת שתייה ממותקת, מאפים וממתקים היא צעד בסיסי אך משמעותי לשמירה על בריאות המוח.
הזנחת מחלות כרוניות
מצבים רפואיים לא מאוזנים כמו לחץ דם גבוה וסוכרת מהווים גורם סיכון מוכר לדמנציה. שמירה על איזון רפואי ותחזוקת אורח חיים בריא מסייעת להפחתת הסיכון.
שתיית אלכוהול מופרזת
שתייה מרובה של אלכוהול עלולה לגרום לנזק מוחי מצטבר ואף לפגיעות בזיכרון ובשיקול הדעת. שתייה מתונה, לצד מודעות לגבולות, תומכת בבריאות ארוכת טווח.
עישון
חומרים רעילים בעשן הסיגריות פוגעים בכלי הדם ובפעילות התאית במוח. הפסקת עישון מפחיתה משמעותית את הסיכון לירידה קוגניטיבית ואף לאלצהיימר.
חוסר פעילות גופנית
חיים יושבניים מגבירים סיכון לדמנציה. פעילות אירובית סדירה תורמת לזרימת דם תקינה ולחידוש תאי עצב, ומשפיעה לטובה גם על מצב הרוח.
בידוד חברתי
בדידות וחוסר אינטראקציה חברתית עלולים להגביר את הסיכון לירידה קוגניטיבית. קשרים חברתיים, שיחות ומפגשים קבועים מחזקים את תחושת החיוניות ומשפיעים גם על תפקוד המוח.
חוסר גירוי מנטלי
המוח זקוק לאתגרים כדי לשמור על חיוניותו. פעילויות חשיבה כמו משחקי אסטרטגיה, קריאה או לימוד תחום חדש שומרים על חדות שכלית לאורך זמן.
שינה לא מספקת
שינה מקוטעת או קצרה מדי עלולה לשבש את יכולות העיבוד והזיכרון של המוח. שגרה קבועה, סביבה רגועה וטיפול בבעיות שינה עשויים לשפר את איכות החיים ולצמצם את הסיכון לדמנציה.
שינה מופרזת
גם שינה ממושכת מדי עלולה להעיד על תהליכים שאינם תקינים בגוף ובמוח. חשוב לעקוב אחרי דפוסי השינה ולוודא שאין שימוש יתר בתרופות שינה שמזיקות לתפקוד המוחי.
חוסר תחושת משמעות
חיים ללא תחושת ייעוד או מטרה אישית עשויים להשפיע לרעה על הבריאות המנטלית והקוגניטיבית. תחושת שליחות או מטרה תורמת לבריאות כללית ולשמירה על חיוניות לאורך השנים.
חוסר בתרומה לאחר
השתתפות בפעילויות התנדבות, עזרה לאחרים או מעורבות בקהילה מעודדת קשרים חברתיים, מפעילה את המוח ומגבירה תחושת רווחה. פעולות אלה משפרות את איכות החיים ומפחיתות את הסיכון לירידה קוגניטיבית.
תפיסות שליליות כלפי ההזדקנות
גישה שלילית לגיל המבוגר עלולה להאיץ תהליכי ניוון קוגניטיבי. לעומתה, גישה חיובית ואופטימית יכולה לתרום לאריכות ימים ולבריאות מנטלית טובה יותר.
שימוש מופרז בתרופות נגד אלרגיה
שימוש תכוף בתרופות אנטיהיסטמיניות עלול להשפיע על תפקוד המוח, במיוחד בשימוש ממושך. מומלץ להתייעץ עם רופא על חלופות בטוחות יותר בעת הצורך.
המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.
מקורות: Reader’s Digest, World Health Organization, Scientific Reports, Alzheimer's & Dementia, JAMA Internal Medicine, Psychology and Aging.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2024/05/15/06/whatsapp-israelhayom-m-150-.gif)