אם קראו לכם ככה כילדים – ייתכן שגדלתם עם הורים לא בשלים רגשית 😔👶

לא כל פצע מדמם. לפעמים, הפגיעות העמוקות ביותר בילדות מגיעות דווקא מהמילים שאומרים לנו – או מהאופן שבו הן נאמרות. אתם אולי זוכרים את המשפט “מקלות ואבנים ישברו את עצמותיי, אבל מילים לעולם לא יפגעו בי”? היום ברור שזה לא ממש נכון. מילים – במיוחד כשמגיעות מההורים – מעצבות תודעה, דימוי עצמי ותחושת ערך.

אם גדלתם בצל הורה שנוטה להאשים, להקטין או לבטל את התחושות שלכם – ייתכן שחוויתם הורות לא בשלה רגשית. ספרה של הפסיכולוגית הקלינית לינדסי גיבסון, ילדים בוגרים להורים לא בוגרים רגשית, הפך לרב־מכר בדיוק כי כל כך הרבה מבוגרים מזדהים עם התופעה הזו – הורות שאינה פוגעת פיזית, אך משאירה פצע רגשי עמוק.

🔍 מה מאפיין הורה לא בשל רגשית?

הורות לא בשלה רגשית מתאפיינת באימפולסיביות, חוסר אמפתיה, צורך בשליטה, והשלכת רגשות או טראומות לא פתורות על הילד. לפי מומחי , מסבירה שהורים כאלה מתקשים להכיר בגבולות, לרוב לא מתנצלים – ובמקרים רבים אפילו מטילים את האשמה על הילד על הקשיים שהם עצמם חווים.

🚫 9 כינויים פוגעניים שמותירים חותם רגשי

1. "לוזר"

כשילד שומע שהוא "כישלון" או "לוזר", המסר הפנימי שהוא מקבל הוא: "אתה לא מספיק טוב". ברוב המקרים, ההורה משליך את האכזבה שלו מעצמו או ציפיות לא ממומשות. לאורך זמן, הילד מפתח תפיסה עצמית מגבילה – גם אם במציאות הוא מצליח.

2. "טיפש"

כינוי שמדכא סקרנות וביטחון קוגניטיבי. מחקרים שנערכו על ידי מכון תודעת הילד מצביעים על כך שילדים שחווים שפה שלילית נוטים לפתח חרדה, הימנעות ממשימות והפנמה של מסרים שליליים על עצמם.

3. "מעמסה"

הורה שאומר לילד שלו "אתה רק מעיק", בעצם משדר לו שהצרכים שלו אינם לגיטימיים. ילדים כאלה גדלים עם תחושת אשמה על עצם קיומם ומתקשים לבקש עזרה בבגרות.

4. "מלך/מלכת הדרמה"

כשמתייגים רגש כ"דרמה", הילד לומד לבטל את התחושות שלו. הורה לא בשל רגשית יתקשה להכיל ביטויים רגשיים עזים, ויראה בהם מוגזמים או מטרידים – גם כשהם טבעיים לחלוטין לילדים.

5. "מפונק" או "אנוכי"

הורים שלא שמים גבולות ברורים – ובמקביל מצפים מהילד להבין לבד מתי "הגזים" – עלולים לראות בו אנוכי כשהוא מבטא צורך אישי. פעמים רבות מדובר בילד שפשוט לומד עצמאות או מבקש פרטיות.

6. "עצלן"

בתרבות שמקדשת הישגיות, ילד שמעדיף זמן חברתי או פנאי על פני משימות "פרודוקטיביות" עשוי להיתפס כעצלן. אבל לעיתים מדובר בילד שמכוון לערכים אחרים – והביקורת הזו פשוט מוחקת את הלגיטימיות של מי שהוא.

7. "בינוני"

מילה קטלנית שמייצרת תחושת חוסר ערך. הסטטיסטיקה מלמדת שרוב האנשים נמצאים בטווח הממוצע של יכולות, וזה נורמלי לחלוטין. אבל כשהורה מצפה למצוינות תמידית – הילד לומד ש"מספיק" לעולם לא באמת מספיק.

8. "אכזבה"

כינוי שנושא כאב עמוק. הוא משדר שהילד לעולם לא יעמוד בציפיות, ולא משנה מה יעשה. זה מייצר תחושת ניכור מתמדת ופער בלתי ניתן לגישור בין הילד לדמות ההורית.

9. "החבר הכי טוב שלי"

נשמע נחמד, אבל בפועל – זו טשטוש גבולות מסוכן. כשהורה משתף את הילד בפרטים לא מותאמים לגילו או מצפה ממנו לתמיכה רגשית, נוצרת דינמיקה הפוכה: הילד הופך למטפל.

🛠️ איך מתחילים לרפא?

🧑‍⚕️ פנו לטיפול רגשי

לפי המלצות איגוד הפסיכולוגים האמריקאי, טיפול רגשי מאפשר עיבוד של חוויות ילדות, פיתוח גבולות בריאים והבנה של דפוסים חוזרים במערכות יחסים. מטפל מוסמך יכול לעזור לכם לשבור את המעגל.

🤲 תנו תוקף לרגשות שלכם

מותר להרגיש כעס, עצב, או חוסר ביטחון – אפילו אם אמרו לכם שאתם "רגישים מדי". זיהוי הרגשות, מבלי לשפוט אותם, הוא שלב הכרחי בדרך לריפוי.

❤️ פתחו חמלה – גם כלפי עצמכם וגם כלפי ההורים

חמלה אינה ויתור – היא הבנה עמוקה יותר של ההקשר. הורים לא בשלים רגשית לרוב חוו בעצמם הורות דומה, בעידן שבו רווחה נפשית לא הייתה נושא מדובר. הידיעה הזו עשויה לשחרר אתכם מהכעס – מבלי למחוק את הכאב.

🔄 שוברים את המעגל

אם אתם כבר הורים או מבוגרים משמעותיים בחיי ילדים – יש לכם את הכוח לעשות אחרת.

• האזינו באמת למה שהם אומרים

• כבדו רגשות, גם אם הם קשים

• אמרו סליחה כשאתם טועים

• שתפו, אבל בלי להעמיס

• הציבו גבולות – לא מתוך פחד, אלא מתוך אהבה

המסר הכי חשוב שילד יכול לקבל הוא: "אתה לא צריך להיות מושלם כדי להיות אהוב!"

המאמר נכתב בסיוע כלי ai ונערך על ידי עורכת המדור.