פירמידות בשמיים: מה מחפשים ארכיאולוגים בחלל?

כשאנחנו חושבים על ארכיאולוגיה, אנחנו מדמיינים אנשים בבגדים מיוזעים מחזיקים שפכטלים וחושפים פירמידות במצרים או חורבות של ערים יהודיות עתיקות בישראל. אבל מה עם החפצים שהאנושות השאירה בחלל? מרכבי ירח שננטשו ועד לוויינים מתים שחגים סביב כדור הארץ, החלל הופך לשדה חדש ומסתורי לארכיאולוגים של המאה ה-21.

החלל הוא כבר לא רק תחום של אסטרונאוטים ומדענים; הוא הופך, אט אט, למוזיאון של ההיסטוריה האנושית. על הירח, למשל, נמצאים כבר יותר מ-100 חפצים שהושארו על ידי משימות "אפולו” של נאס”א, כולל רכב הירח של אפולו 15, דגלים אמריקאיים ואפילו שקית צואה שהשאירו אחריהם האסטרונאוטים (לפי מחירון נאס”א ל”תיירי חלל” שפורסם ב-2021, פינוי הצואה מתחנת החלל הבינלאומית, הקרובה אלינו בהרבה מהירח, עולה 88,000 דולר ליום). "אלה לא סתם חפצים – הם מספרים את הסיפור של המסע הראשון שלנו מעבר לכדור הארץ", אומרת ד"ר אליס גוֹרמן, ארכיאולוגית מאוניברסיטת פלינדרס באוסטרליה, שהוציאה כבר מספר מאמרים בנושא ארכיאולוגיית חלל.

סביב כדור הארץ חגים כיום כ-27,000 עצמים שנוצרו ע"י האדם – החל מלוויינים פעילים ועד פסולת חלל כמו ברגים וחלקי מתכת. חלקם, כמו הלוויין ונגארד 1 משנת 1958 (שתחילה צפו לו 2,000 שנה של הקפות סביב כדור הארץ, אך כיום מעריכים שהוא ייפול לקראת שנת 2,300), ממשיכים לחג במסלול כבר עשרות שנים. ארכיאולוגי חלל כמו גורמן רואים בהם "מאובנים תרבותיים", שחושפים את השאיפות הטכנולוגיות שלנו – ואת חוסר האחריות שלנו. לדוגמה, התנגשויות של פסולת חלל עלולות לסכן משימות עתידיות, מה שמעלה שאלות אתיות על האופן שבו אנחנו מתייחסים לחלל. תחנת החלל הבינלאומית נאלצה בשנים האחרונות לסטות ממסלולה מאות פעמים כדי להימנע משברי לוויינים שאיימו להתנגש בה.

גם במאדים יש שרידים מרתקים: נחתות כמו "אופורטוניטי" ו"קיוריוסיטי”, שסיימו את משימתן, נשארו על פני השטח כעדות למסע החיפוש שלנו אחר חיים מחוץ לכדור הארץ. "בעוד מאות שנים, ארכיאולוגים עשויים לחקור את הנחתות הללו כמו שאנחנו חוקרים כלי נשק עתיקים", מעריך ד"ר ג'סטין הוֹלְקוֹמְבּ, ארכיאולוג מאוניברסיטת בוסטון.

האתגר הגדול של ארכיאולוגיית החלל הוא שימור: חפצים בחלל אינם מוגנים על ידי חוקים בינלאומיים, וחברות פרטיות כמו SpaceX מעלות את האפשרות של "תיירות חלל", שתפגע בשרידים אלה. מעבר לכך, עצם קיומם של חלק מאותם "ממצאים ארכיאולוגיים" מסכן את עתידנו (תשאלו את משפחת אוֹטֶרוֹ מקליפורניה, שבשנה שעברה נפלה חתיכה מתחנת החלל על ביתה). ב-2023 החלו דיונים באו"ם על הצעה להכריז על אתרי "אפולו" בירח כאתרי מורשת – אך ההסכמה עדיין רחוקה. האתגר הגדול הוא איזון בין ביטחון, קיימות ומורשת לא רק על פני האדמה, אלא גם ביעדים השמיימיים שאנחנו כובשים.

הכתבה נכתבה ברובה ע"י גרוק.