"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
זו הטעות הקריטית שגורמת לכם לפתח כרס
מדענים מצאו קשר ישיר בין היקף מותניים ואחוז שומן גבוהים יותר לבין אכילה בשעות מסוימות – והיא לא רק גורמת לכם להשמין, אלא מסכנת אתכם במצבים בריאותיים אחרים
אילוסטרציה. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

זו הטעות הקריטית שגורמת לכם לפתח כרס

מדענים מצאו קשר ישיר בין היקף מותניים ואחוז שומן גבוהים יותר לבין אכילה בשעות מסוימות – והיא לא רק גורמת לכם להשמין, אלא מסכנת אתכם במצבים בריאותיים אחרים

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מחקר הולנדי חדש שופך אור על הקשר המורכב בין דפוסי שינה, המכונים "כרונוטיפים", לבין בריאות מטבולית. כרונוטיפים הם סיווגים המשקפים את זמני השינה והפעילות של אנשים. במחקר זה, המשתתפים סווגו ככרונוטיפים מוקדמים, מאוחרים או בינוניים. התברר כי אלה המשתייכים לכרונוטיפ המאוחר – כלומר "ינשופי לילה" – אוכלים מאוחר יותר בערב, מה שהחוקרים מכנים 'אי התאמה צירקדית', שמשפיעה לא רק על השינה, אלא גם על תהליכים מטבוליים.

נתונים שנאספו ממקורות שונים מצביעים על כך ש"ינשופי לילה" נוטים להיות בעלי מדד מסת גוף (BMI) גבוה יותר ב-0.7 ק"ג/מ"ר וקו מותניים רחב יותר ב-1.9 ס"מ בהשוואה לאלה ההולכים לישון מוקדם יותר. תכונות פיזיות אלו אינן רק שטחיות; יש להן השלכות עמוקות על הבריאות, כמו סיכון מוגבר באופן משמעותי – ב־46% – לפתח סוכרת מסוג 2.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שסיכונים בריאותיים אלו עשויים להיות קשורים לחוסר ההתאמה בין השעון הפנימי של הגוף לבין לוחות הזמנים החברתיים. חוסר ההתאמה לא רק מוביל לקו מותניים גדול יותר, אלא גם לאחוז שומן גבוה יותר בגוף. באופן ספציפי יותר, סריקות MRI הראו כי ל"ינשופי לילה" יש יותר שומן ויסרלי ותוכן שומן כבד גבוה יותר בהשוואה לאלה שהולכים לישון בשעות נורמליות. שומן ויסרלי מדאיג במיוחד, מכיוון שהוא נמצא במתאם גבוה עם מחלות מטבוליות שונות, כולל סוכרת מסוג 2.

המדע שמאחורי הקשר הזה נקרא כרונוביולוגיה – חקר האופן שבו שעונים ביולוגיים שולטים בתהליכים הפיזיולוגיים שלנו. הבנת השינה מתחילה בהבנת המקצב הצירקדי שלנו, המווסת על ידי שעונים ביולוגיים ושעון "מאסטר" במוח. סטייה מקצבים טבעיים אלה משבשת את תהליכי המטבוליזם, ומובילה לתוצאות בריאותיות שליליות.

ניסויים הראו כי הדחף הצירקדי להישאר ער הוא החזק ביותר בסביבות השעה 10 בערב. כדי לזהות השפעות בין זמן הערות והשינה והשעון הביולוגי, קיבלו נסיינים הוראה ללכת לישון מאוחר מהרגיל. גישה זו אפשרה לחוקרים להבין טוב יותר כיצד התנהגויות ליליות משפיעות על מקצבים ביולוגיים.

מחקרים עתידיים עשויים לצלול לאפשרויות התערבות שונות. חוקרים בוחנים האם שינוי הרגלי שינה או הגבלת זמן האכילה יכולים לשפר את הבריאות המטבולית בקרב "ינשופי הלילה”. הנחיה מוצעת לבחינה מציעה להימנע מאכילה אחרי השעה 6 בערב. עם זאת, יישום שינויים ספציפיים באורח החיים מגיע עם אתגרים משלו. כיום חסר ידע מדעי על השפעות של תזמון ארוחות.

נכתב ע"י הבינה המלאכותית Alchemiq.ai.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...