למה, לעזאזל, אורז צריך שרירים?

לא צריך יותר לבשל אורז ובשר כל אחד בנפרד: צוות חוקרים מקוריאה הדרומית יצר את ההכלאה האכילה הראשונה בעולם של אורז ותאי שריר ושומן של בשר שגודלו במעבדה. ההמצאה המוזרה, שתוארה אתמול בכתב העת Matter, משתמשת בטכניקות ייצור דומות לאלו המשמשות ליצירת בשר מתורבת אחר – אך עם גרגרי אורז כ’פיגום’ לגידול תאי בעלי החיים. נרחיב על ההמצאה בעזרת Claude.

החוקרים ציפו גרגרי אורז לא מבושלים בתערובת ג'לטין ותוספי מזון, כדי לעזור לתאי בקר להיצמד אליהם ולגדול עליהם. הם ‘ציפו’ את גרגירי האורז בתאי שריר ושומן מפרות, ואיפשרו להם להתרבות במשך כשבוע לפני אידוי האורז בבישול רגיל.

"זה בהחלט היה שונה מאורז רגיל", אמר סוֹיֵאוֹן פּאק, אחד מ-15 השותפים למחקר. "זה היה אגוזי וקשה יותר".

ניתוח התוכן התזונתי חשף עליות צנועות בשומן ובחלבון – במנה של 100 גרם יש 7% יותר שומן ו-9% יותר חלבון מאשר באורז רגיל. זה שווה ערך לגרם בודד של חזה בקר.

תכולת הבשר הדקיקה, ככל הנראה רק שכבת ציפוי דקה על כל גרגר, פירושה שהתוספת התזונתית צנועה עד כה – אבל הצוות שואף להגדיל את כמות תאי הבקר כדי להגביר את הערך התזונתי, ובמיוחד את השומן, שקשה יותר לגדל.

הערכת העלות של האורז ה’שרירי’ היא 2.23 דולרים (כ-8 שקלים) לקילוגרם – כמעט זהה לאורז רגיל, וזול משמעותית מבשר בקר. החוקרים מציגים אותו כתוסף תזונה פוטנציאלי עבור אוכלוסיות הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי, או להאכלת חיילים, תוך צמצום ההשפעות הסביבתיות של ייצור הבקר.

הגברת הייצור ושמירה על מחיר בר השגה יהיו אתגרים מרכזיים – אך אם יושגו, מומחים אומרים שההכלאה של אורז ובשר יכולה לספק דרך זולה וידידותית יותר לסביבה לשפר את התזונה בהשוואה לגידול נתחים מלאים של בשר מתורבת, כמואלה שאושרו לאחרונה לשיווק בישראל.