"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה אוכלים חיילים במדינות אחרות?

מנות הקרב הצה"ליות הן נושא לבדיחות כבר עשרות שנים – אבל האם הן יוצאות דופן בנוף הקולנרי הצבאי? מתברר שברוב המדינות היום מנות קרב מגוונות כמעט כמו מסעדות גורמה

,עודכן
0השמעה
אריזת מנות קרב צה"ליות. צילום: אייל מרגולין / ג'יני

כבר שלושה שבועות שאין לב בישראל שלא מתחמם מהתמונות, הסרטונים והדיווחים הרבים אודות התרומות הרבות שמקבלים חיילינו בכל מקום שהם – החל מחטיפים בכמות שמהווה איום קיומי על הכושר הקרבי שלהם ועד ניידות "על האש" שעוברות בין הבסיסים ומחלקות בשר מכל סוג אפשרי לכל מי שרק רוצה. בינתיים, במחסנים חיכו מנות הקרב של צה"ל לרגע הכניסה לעזה – לשם קצת יותר קשה להכניס אוכל טרי כל יום.

כידוע, בעשורים האחרונים השתנו מנות הקרב שלנו לא מעט. מפחיות "לוף" וחלוה – מין בשר טחון המזכיר פסטרמה – לפחיות של טונה, פירות יבשים ומשומרים כמו תירס וגזר ועוד. אבל צה"ל אינו הצבא היחיד שתפריט השטח שלו השתנה מהקצה אל הקצה. נעזרנו ב-ChatGPT לקבל כמה דוגמאות למנות קרב מודרניות בצבאות שונים ברחבי העולם.

MREs (ראשי תיבות של "ארוחות מוכנות לאכילה”): צבא ארה"ב מספק לאנשיו בשטח שקיות ארוחה אטומות בוואקום, עם אפשרויות כמו תבשיל בקר וקארי עוף, שמספקים ללוחמים טעם של בית בשטחי הקרב הרחוקים בכל קצוות העולם.

IRPs (ראשי תיבות של “אריזות מזון ליחידים”): רוסיה נוקטת בגישה שונה, ומציעה מבחר עשיר כולל בורשט וקאשה. לעתים קרובות הם זוכים לשבחים על הפשטות והטעמים החזקים שלהם.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

הצבא הבריטי מציע שני סוגי מנות: ארוחה בודדת, הכוללת מנה עיקרית, תוספות וקינוח, לצד אריזות ל-24 שעות הכוללת תפריט של כמה ארוחות וחטיפים. כל מנה ארוזה בשקית ואקום נפרדת. המנות המוצעות כוללות צ'יקן טיקה מסאלה, כדורי בשר ופסטה, וכמובן בשר חזיר שהבריטים לא מסוגלים בלעדיו.

RCIR (ר"ת של "מנת קרב בודדת ניתנת לחימום מחדש"): הצבאי הצרפתי משתמש בפורמט דומה יחסית למנות הקרב הצה”ליות, עם קופסאות שימורים של דגים או בשר חזיר (מתוך 14 סוגי מנות קרב, 7 כוללות דגים ו-7 כוללות חזיר), תבשילים כמו עוף או פאייה וסוגי בשר כמו ארנב ותמנון.

הצבא הסיני מתאר את מנות הקרב שלו בערך כמו שאפל מתארת אייפון חדש – בהמון מילים נוצצות שלא אומרות הרבה, כמו "תחליף אלקטרוליט" ו"אפשרות אנטי-עייפות" (ברצינות) – אבל בין הפרטים היותר קונקרטיים בתיאורים הללו אפשר למצוא מנות "לחימום עצמי" (כלומר כאלו שמגיעות עם ‘שקיות חימום’), מרק מיובש בהקפאה ואריזות שאינן מותירות לכלוך בסביבתם של הלוחמים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר