המחשבה על חופשה במדינה מוסלמית שיעית הגובלת באיראן, שהיא גם מדינה מהגוש הסובייטי לשעבר, אמנם קצת קשה לעיכול עבור הישראלים, אבל באזרבייג'ן רוצים שתיקחו את עיר הבירה באקו כאפשרות לבילוי. המחירים הנמוכים, הפאר הרב והאהבה הגדולה לישראלים הם רק חלק מהסיבות לכך שהאזרים מנסים לגרום לתייר הממוצע מארץ הקודש לשים את אזרבייג'ן על המפה.
אף שמדובר במדינה מוסלמית שיעית, הברים פתוחים בה עד לשעות הקטנות של הלילה – והאווירה החילונית שבה גורמת לכך שהאלכוהול זורם בה כמו מים. הודות לפיתוח המואץ ולבניית פאר מכספי הנפט, בבאקו כבר קשה למצוא את סממני המשטר הסובייטי ששלט במדינה – אלא נוף אורבני שהשתנה כמעט לגמרי.
במרכז העיר ניתן לראות את מגדלי הלהבה: שלושה מגדלים בגבהים שונים שאותם ניתן לראות מכל מקום ברחבי באקו. המגדל הגבוה ביותר מתנשא לגובה של 190 מטרים ומשמש למגורים, לידו מגדל בגובה 160 מטרים המשמש מלון ובניין שלישי, שגובהו 140 מטרים "בלבד", מהווה בניין משרדים. בשעות החשיכה שלושתם מוארים בצבעי דגל אזרבייג'ן ובדמויות ובצבעים המידמים להבות – וזהו מחזה יפהפה ומרהיב.
חדש לצד ישן
באקו שוכנת לחוף הים הכספי, ולכן פרושה בה טיילת ארוכה שהליכה בה חושפת את הבניינים החדשים שנבנו לאורכה. ספסלים רבים מפוזרים לאורכה של הטיילת, ואם תשבו בהם כדי לעשות אתנחתא מההליכה, הביאו בחשבון שהמים נידף ריח חזק של נפט – רמז על עושרו בזהב השחור. אגב, אם אתם חובבי קניות, דעו שבקצה הטיילת תוכלו למצוא את קניון דניז, שבו נמצאים כל המותגים המוכרים.
המשכנו בטיול בעיר העתיקה, שהוקמה במאה ה-12 ושהכניסה אליה מתאפשרת דרך שערים שנפרצו בחומה המקיפה אותה, ושנבנתה כדי להגן עליה מפני אויבים. בין הסמטאות הצרות בעיר ניתן למצוא חנויות מזכרות רבות, ברים מקומיים שחלקם פתוחים 24/7 ואתרי מורשת עולמיים, ובהם ארמון שירוואנשה ומגדל הבתולה. ניתן לשכור גם מדריך מקומי שיספר את סיפוריה העתיקים של העיר,וגם ידריך אתכם בין הסמטאות.
אם הרעב תקף אתכם, באקו ניחנת במסעדות זולות, בעיקר בעיר העתיקה, שבהן מנות מקומיות טעימות לחך. ארוחה במסעדה מסתכמת ב-25 מנאט (כמעט 50 שקלים) לאדם, זאת בהתאם למנות שהזמנתם.
כמו באירופה
אם אתם חובבי מורשת יהודית, מומלץ לכם לבקר בכפר האדום. המקום מרוחק כשלוש שעות נסיעה מבאקו, וכל תושביו יהודים – שריד אחרון בעולם (מלבד ישראל) להתיישבות של יהודים בלבד. ברחבי הכפר נמצאים מוזיאון העוסק ביהדות, תושבים המסבירים את פני האורחים ובתי כנסת עתיקים, שמרביתם כבר אינם פעילים. בעבר התגוררו בכפר עשרות אלפי תושבים, אולם מרביתם עלו לישראל. מאז, מעטים מהם חזרו לכפר – וכיום רק כמה מאות בודדות של בני אדם נותרו לגור בו.
בדרך למחוז קובה, שבו נמצא הכפר, ניתן להבחין בטביעות האצבע של המשטר הסובייטי. הפיתוח הניכר בבאקו עוד לא הגיע לכאן, הגידולים החקלאיים נותרו כמו בעבר, וגם מכוניות מהתקופה הסובייטית נעות בדרכים כשהן מלאות במרכולתם של החקלאים בדרך לשווקים.
באקו מנסה לשוות עצמה לעיר בירה אירופית מתקדמת. ברחובותיה תוכלו לפגוש מגוון רחב של תיירים ממדינות שכנות כגון איראן ורוסיה, אך אין זה מפריע. המחירים הנמוכים בה, מרחק הטיסה הקצר (3 שעות בלבד בטיסה ישירה) והגיוון בהחלט גורמים לה להפוך ליעד שעשוי להיות הדבר הגדול הבא עבור התייר הישראלי.
הכותב היה אורח של לשכת התיירות של אזרבייג'ן
