אולי עוד תספיקו לבקר: משבר האקלים הולך ומחריף, ואחת ההשלכות המדאיגות ביותר היא עליית מפלס מי הים. עם התחממות כדור הארץ, הקרחונים נמסים בקצב מואץ, מה שמביא לעלייה הדרגתית אך בלתי נמנעת של מפלס האוקיינוסים. מקומות מיושבים ברחבי העולם עלולים להיות מוצפים, ואף להיעלם כליל בעשורים הקרובים. הנה כמה מהמקומות הנמצאים בסיכון ממשי בעקבות עליית מי הים.
האיים המלדיביים: סכנת הצפה במדינה שאוסרת על כניסת ישראלים
נפתח ונזכיר כי ממשלת המלדיביים אוסרת על כניסת ישראלים מאז המלחמה ומהיום (שלישי) החוק נכנס לתוקף באופן רשמי.
המלדיביים, שרשרת של כ-1,200 איים קטנים באוקיינוס ההודי, דרומית להודו לסרי לנקה, הם המדינה עם הגובה הממוצע הנמוך בעולם - רק 1.5 מטרים מעל פני הים. כ-80% משטח המדינה נמצא בגובה של פחות ממטר אחד מעל פני הים.
לפי דו"ח של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC), עם עליית מפלס מי הים הצפויה של חצי מטר עד מטר עד סוף המאה ה-21, חלקים נרחבים מהמלדיביים עלולים להיות מוצפים באופן קבוע עד שנת 2100. תרחישים מחמירים יותר מצביעים על כך שבקצב הנוכחי של פליטת גזי חממה, כ-80% מהאיים עלולים להיות בלתי ראויים למגורים עד אמצע המאה.
נשיא המלדיביים לשעבר, מוחמד רשיד, הכריז בעבר כי ירכוש קרקעות במדינות אחרות בהן הודו וסרי לנקה כדי לבנות בעתיד בתים עבור אזרחים הנמצאים באזור בסכנת הצפה. מאידך, הנשיא הנוכחי מוחמד מויזו דחה את האזהרות על הסף וביקש מימון זר בעלות של 500 מיליון דולר על מנת להגן על חופים פגיעים: "יש ביכולתנו להתמודד עם המצב ולדאוג לעצמנו", אמר. האמנם?
ניו אורלינס, לואיזיאנה, ארה"ב: לפעמים החגיגה נגמרת?
חלקים נרחבים משטחה של בירת הג'אז, ניו אורלינס, כבר נמצאים מתחת לפני הים. העיר, הממוקמת בדלתא של נהר המיסיסיפי, שוקעת בקצב של 5-15 מ"מ בשנה בשל תהליכים גיאולוגיים טבעיים וגורמים אנושיים כמו שאיבת מי תהום. בשנת 2005, הוריקן קתרינה הציף את ניו אורלינס לאחר שסוללות ההגנה קרסו, מה שגרם למותם של כ-1,800 בני אדם ולעקירת מאות אלפים.
מאז, הושקעו מיליארדים בשיקום מערכת ההגנה הימית, אך המצב הגאוגרפי נשאר בעייתי: חלקים גדולים מהעיר ממוקמים מתחת לפני הים, והשקיעה הטבעית של הקרקע יחד עם עליית פני המים מציבים את העיר על מסלול מסוכן.
הקצב המהיר של אובדן קרקע באזור דלתת המיסיסיפי, יחד עם השקיעה הגיאולוגית ועליית מפלס מי הים, מציב את ניו אורלינס בסיכון גבוה במיוחד. מחקר שפורסם בכתב העת Earth's Future בשנת 2023 מצביע על כך שעד שנת 2050, עם עליית מפלס ים צפויה של 50 ס"מ ושקיעת קרקע נמשכת, כ-60% משטח העיר יהיה 1.5-2 מטרים מתחת לפני הים, מה שידרוש מערכות הגנה יקרות ומתוחכמות יותר. ללא השקעות מסיביות (שכבר נאמדות בעשרות מיליארדי דולרים לאחר הוריקן קתרינה), חלקים ניכרים מהעיר עלולים להיות בלתי ראויים למגורים עד סוף המאה ה-21.
מערכת ההגנה הנוכחית, שנבנתה על ידי חיל ההנדסה של צבא ארה"ב לאחר הוריקן קתרינה בעלות של 14.5 מיליארד דולר, מספקת הגנה מפני סערות שמתרחשות אחת ל-100 שנה, אך עם שינוי האקלים והתגברות הסערות, רמת ההגנה הזו עלולה להתאים רק לסערות שמתרחשות אחת ל-30 שנה עד אמצע המאה.
ונציה, איטליה: עיר התעלות שטובעת
האם קרנבל המסכות הצבעוני יעתיק את מקומו? עיר התעלות המפורסמת של איטליה, ונציה, נבנתה על מערכת של איים קטנים בלגונה של הים האדריאטי. העיר סובלת מתופעת "אקווה אלטה" - שיטפונות עונתיים - מזה מאות שנים, אך תדירות ועוצמת האירועים הולכת וגדלה. בנוסף לעליית מפלס מי הים, העיר שוקעת בקצב של כ-1 מ"מ בשנה בשל שקיעת הקרקע.
הצפות בכיכר סן מרקו בוונציה, ארכיון
לפי מחקר שפורסם בכתב העת Nature, ללא אמצעי הגנה אפקטיביים, עד 2100 חלקים גדולים מוונציה עלולים להיות מוצפים באופן קבוע. פרויקט MOSE, מערכת של מחסומי שיטפון, נכנס לפעולה בשנת 2020, אך הוא מספק הגנה רק עד לעליית מפלס של כמטר אחד, ולכן מהווה פתרון זמני בלבד.
איי מרשל: קסם הולך ונעלם
איי מרשל הם מדינה עצמאית הממוקמת באוקיינוס השקט. רוב האיים נמצאים בגובה של פחות משני מטרים מעל פני הים, כאשר הנקודה הגבוהה ביותר במדינה היא רק 10 מטרים מעל פני הים. המדינה כבר מתמודדת עם הצפות תכופות, סחיפת קרקע מואצת, ומחסור במי שתייה בשל חדירת מי מלח לאקוויפרים.
חלקים גדולים מאיי מרשל עלולים להיות בלתי ראויים למגורים עד שנת 2035, בשל שילוב של עליית מפלס מי הים והצפות תכופות יותר בעת סערות. בנוסף, מומחים מעריכים שעד אמצע המאה ה-21, כ-40% משטח המדינה עלול להיות מוצף באופן קבוע, וגם השאר עלול להיות בלתי ראוי למגורים בשל זיהום מקורות המים במי מלח. ממשלת איי מרשל כבר בוחנת אפשרויות להגירה מאורגנת של האוכלוסייה, המונה כ-60,000 איש.
איי לנוקס: פנינה אקולוגית בסכנה
איי לנוקס הם קבוצת איים קטנה הממוקמת באוקיינוס האטלנטי, סמוך לקנדה. האיים ידועים במגוון הביולוגי העשיר שלהם ובמערכות אקולוגיות ייחודיות. עם גובה ממוצע של 3-4 מטרים מעל פני הים, האיים חשופים במיוחד לעליית מפלס מי הים, סערות הולכות ומתחזקות, וסחיפת קרקע.
מחקר של האגודה הגיאולוגית הקנדית משנת 2020 מעריך כי בתרחיש של עליית מפלס מי הים של 0.5-1 מטר עד סוף המאה, כ-30% משטח האיים עלול להיות מוצף באופן קבוע עד שנת 2080. מחקר נוסף מצביע על כך שהשילוב של עליית מפלס מי הים, סחיפת קרקע מואצת, וסערות חזקות יותר עלול להביא לאובדן של עד 60% מקו החוף של האיים עד שנת 2060, מה שמאיים הן על האקוסיסטמות הייחודיות והן על היישובים האנושיים המעטים באיים.
ג'קרטה, אינדונזיה: בירה ששוקעת
בירת אינדונזיה, אחת הערים הגדולות בעולם עם יותר מ-11 מיליון תושבים, שוקעת בקצב מדאיג של 25 ס"מ בשנה בחלקים מסוימים, בעיקר בשל שאיבת יתר של מי תהום. בשילוב עם עליית מפלס מי הים, כ-40% משטח העיר כבר נמצא מתחת לפני הים, ומוגן רק על ידי סוללות. לפי הערכות של המכון הגיאולוגי האינדונזי, עד שנת 2050 כשליש מהעיר עלול להיות מוצף באופן קבוע. הממשלה האינדונזית כבר הכריזה על תוכנית להעביר את הבירה לעיר חדשה שתיבנה באי בורנאו, במטרה להשלים את המעבר עד שנת 2045.
העלייה במפלס מי הים כבר משפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם. מדינות איים כמו מלדיביים, קירובאטי ואיי מרשל, ערים חופיות נמוכות כמו ונציה, ג'קרטה ומיאמי, יעדי תיירות כמו קי ווסט, ערים שחלקן כבר מתחת לפני הים כמו ניו אורלינס, ואזורים אקולוגיים רגישים כמו איי לנוקס - כולם מתמודדים עם האתגר המורכב והחשש להיעלם מתחת למים.
בעוד שמאמצים בינלאומיים מתמקדים בצמצום פליטות גזי חממה כאמצעי להאטת קצב עליית המפלס, ממשלות ורשויות מקומיות נאלצות גם לפתח תוכניות הסתגלות, הכוללות בניית מחסומים, חיזוק תשתיות, ובמקרים קיצוניים - הכנות לפינוי אוכלוסייה. השנים הקרובות יהיו קריטיות בקביעת עתידם של מקומות אלה ורבים אחרים הנמצאים בקו הסכנה הראשון של שינויי האקלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו