זו שאלת מיליון הדולר של הנוסעים - איפה המקום הבטוח ביותר לשבת במטוס? בעוד שאנשים רבים מציבים בראש סדר העדיפויות שלהם מרווח לרגליים, חלון או קירבה לשירותים, אחרים חושבים קצת אחרת כשהם בוחרים את המושב שלהם.
מושב A11 מאתגר את הסטטיסטיקה
הקונזנזוס הכללי לאורך השנים היה שישיבה במרכז המטוס או בחלקו האחורי בטוחה יותר מבחינה סטטיסטית. אבל גבר הודי שהיה הניצול היחיד מהתרסקות טיסת אייר אינדיה, האסון שבו נספו 241 האנשים האחרים שהיו על הסיפון, מאתגר את הסטטיסטיקה: הבחור ישב במושב 11A במהלך הטיסה מאחמדאבאד ללונדון. הישרדותו הציתה מחדש את הדיונים סביב בחירת המושבים והבטיחות בטיסות.
שניות אחרי שהמריא: מטוס "דרימליינר" עם 242 איש התרסק // רשתות חברתיות
יושבים מאחור או ליד הכנף? סיכוי גבוה להינצל
מחקר של המועצה הלאומית לבטיחות בתחבורה בארה"ב משנת 2017, שחקר 20 התרסקויות מטוסים מאז 1971, מצא כי למי שישבו בחלק האחורי של המטוס היה סיכוי גבוה יותר להישאר בחיים בהשוואה לאלו שישבו מלפנים. בנוסף, גם לנוסעים שמוקמו בסמוך לכנפיים היו סיכויי הישרדות טובים יותר.
במקביל, מחקר שערך מגזין TIME בשנת 2015 מצא כי למושבים האמצעיים בשליש האחורי של המטוס היו שיעורי התמותה הנמוכים ביותר, בעוד שהמושבים בעלי הנתונים הגרועים ביותר היו מושבי המעבר בשליש המרכזי של הקבינה.
אך כיצד הנתונים הללו מסתדרים עם העובדה שהניצול ההודי ישב קרוב לחלקו הקדמי של המטוס ובכל זאת היה הניצול היחיד? הנה מה שיש למומחים לומר על המקום הבטוח ביותר לישיבה במטוס.
"אפקט בולם הזעזועים" והמבנה המחוזק
סטיב רייט, לשעבר מהנדס מערכות ותוכנה בתעשיית התעופה האזרחית, הרהר לא פעם בשאלת "המושב הבטוח ביותר". עבור רייט, סיפור ההישרדות של טיסת אייר אינדיה היה ייחודי מכמה סיבות. הוא מסביר שלמרות שישיבה קרוב לחלק הקדמי של המטוס נחשבת בדרך כלל ל"מסוכנת" במונחים של סיכויי הישרדות, התאונה בהודו הייתה חריגה.
"טיסת אייר אינדיה 'שקעה' אל הקרקע כאשר האף פונה כלפי מעלה"
"כשמטוס מתרסק, זה קורה בדרך כלל עם האף קדימה, וזו כמובן הסיבה שמושב 11A היה אמור להיות בין הראשונים לספוג את עוצמת הפגיעה", אמר רייט. אלא שטיסת אייר אינדיה "שקעה" אל הקרקע כאשר "האף פונה כלפי מעלה". רייט מייחס את הישרדותו של ההודי לכך ש"באופן אירוני, זה קרה בחלקו בגלל שהוא היה מקדימה".
זאת בניגוד למקרים המסורתיים שבהם המטוס צולל עם האף קדימה, ואז החלק הקדמי של המטוס פועל "כגורם בולם זעזועים", לדברי ג'ון הנסמן, פרופסור לאווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה ב-MIT.
רייט מוסיף כי בדרך כלל המקום הבטוח ביותר בתוך המטוס הוא ליד הכנפיים, שם יש יותר "תמיכה מבנית" המגנה על הנוסע במקרה של חירום.
ג'ים בראוקל, עורך דין לענייני תעופה במשרד עורכי הדין "מוטלי רייס", מציין כי לפי הדיאגרמות שראה, המושב של הניצול ההודי היה ממש ליד יציאת החירום ולפני כנף המטוס. מושב זה, הצמוד לחלון, היה ממוקם ממש מאחורי מחלקת העסקים של מטוס הבואינג 787.
"מבחינה מבנית, החלק החזק ביותר במטוס הוא כמובן האזור שבו הכנפיים מתחברות לגוף", אומר בראוקל. "והוא היה קרוב ליציאה - אני יודע שהוא לא יצא משם מיד כי הוא היה לכוד מאחורי כמה הריסות, אבל האזורים האלה מחוזקים במיוחד כדי שבמקרה של תאונה הדלת לא תתעוות, וכך אנשים יוכלו להימלט".
בראוקל מציין כי בשורת יציאת החירום, גם המרחב הנוסף שמסביב יכול להציל חיים. "כשהחלקים מתחילים לקרוס ואנשים נהדפים לאחור במושבים שלהם... אני יודע שזה לא הרבה, אבל אני חושב שהאינצ'ים האלה קובעים".
קירבה ליציאת חירום היא קריטית
כדי לתמוך בכך, רייט מציין כי קירבה ליציאת חירום היא קריטית, במיוחד בהתחשב בכך שרוב מקרי החירום שהוא מכיר אינם קשורים להתרסקויות קטלניות, אלא הם תוצאה של תקריות על מסלול ההמראה/נחיתה.
"הסכנה הסבירה ביותר שתתקלו בה במטוס היא על מסלול ההמראה כשמשהו משתבש, כמו שריפה פוטנציאלית", אומר רייט. "במובן הזה, זה לא באמת משנה איזו דלת זו, אלא בעיקר העובדה שאתם רוצים לרדת מהמטוס הזה מהר ככל האפשר".
עם זאת, כל מקרה חירום תעופתי מתפתח אחרת. אם הסיפור של ראמש מוכיח משהו, זה שהישרדות בהתרסקות מטוס יכולה להיות פחות קשורה למקום שבו הנוסע יושב, ויותר לאופן המדויק שבו המטוס פוגע בקרקע - דבר שאף נוסע אינו יכול לחזות מראש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו