"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המקום הכי בטוח במטוס - במקרה של התרסקות

זו מחשבה שתמיד עולה לראש לפני טיסה - איפה, חלילה, במקרה של התרסקות, הסיכויים יותר גבוהים לשרוד? • יושבים מאחור או ליד הכנף? סיכוי גבוה להינצל • אך יש מקרה אחד שסותר את כל המחקרים

,עודכן
0השמעה
התרסקות מטוס בניגריה, ארכיון. צילום: איי.פי

זו שאלת מיליון הדולר של הנוסעים - איפה המקום הבטוח ביותר לשבת במטוס? בעוד שאנשים רבים מציבים בראש סדר העדיפויות שלהם מרווח לרגליים, חלון או קירבה לשירותים, אחרים חושבים קצת אחרת כשהם בוחרים את המושב שלהם.

מושב A11 מאתגר את הסטטיסטיקה

הקונזנזוס הכללי לאורך השנים היה שישיבה במרכז המטוס או בחלקו האחורי בטוחה יותר מבחינה סטטיסטית. אבל גבר הודי שהיההניצול היחידמהתרסקות טיסת אייר אינדיה, האסון שבו נספו 241 האנשים האחרים שהיו על הסיפון, מאתגר את הסטטיסטיקה: הבחור ישבבמושב 11Aבמהלך הטיסה מאחמדאבאד ללונדון. הישרדותו הציתה מחדש את הדיונים סביב בחירת המושבים והבטיחות בטיסות.

שניות אחרי שהמריא: מטוס "דרימליינר" עם 242 איש התרסק // רשתות חברתיות

יושבים מאחור או ליד הכנף? סיכוי גבוה להינצל

מחקר של המועצה הלאומית לבטיחות בתחבורה בארה"ב משנת 2017, שחקר 20 התרסקויות מטוסים מאז 1971, מצא כי למי שישבובחלק האחורי של המטוס היה סיכוי גבוה יותר להישאר בחייםבהשוואה לאלו שישבו מלפנים. בנוסף,גם לנוסעים שמוקמו בסמוך לכנפיים היו סיכויי הישרדות טובים יותר.

במקביל, מחקר שערך מגזין TIME בשנת 2015 מצא כילמושבים האמצעיים בשליש האחורי של המטוס היו שיעורי התמותה הנמוכים ביותר, בעוד שהמושבים בעלי הנתונים הגרועים ביותר היו מושבי המעבר בשליש המרכזי של הקבינה.

למושבים האמצעיים בשליש האחורי של המטוס היו שיעורי התמותה הנמוכים ביותר,צילום: ג'מיני

אך כיצד הנתונים הללו מסתדרים עם העובדה שהניצול ההודי ישב קרוב לחלקו הקדמי של המטוס ובכל זאת היה הניצול היחיד? הנה מה שיש למומחים לומר על המקום הבטוח ביותר לישיבה במטוס.

"אפקט בולם הזעזועים" והמבנה המחוזק

סטיב רייט, לשעבר מהנדס מערכות ותוכנה בתעשיית התעופה האזרחית, הרהר לא פעם בשאלת "המושב הבטוח ביותר". עבור רייט, סיפור ההישרדות של טיסת אייר אינדיה היה ייחודי מכמה סיבות. הוא מסביר שלמרות שישיבה קרוב לחלק הקדמי של המטוס נחשבת בדרך כלל ל"מסוכנת" במונחים של סיכויי הישרדות, התאונה בהודו הייתה חריגה.

"טיסת אייר אינדיה 'שקעה' אל הקרקע כאשר האף פונה כלפי מעלה"

"כשמטוס מתרסק, זה קורה בדרך כלל עם האף קדימה, וזו כמובן הסיבה שמושב 11A היה אמור להיות בין הראשונים לספוג את עוצמת הפגיעה", אמר רייט.אלא שטיסת אייר אינדיה "שקעה" אל הקרקע כאשר "האף פונה כלפי מעלה". רייט מייחס את הישרדותו של ההודי לכך ש"באופן אירוני, זה קרה בחלקו בגלל שהוא היה מקדימה".

"טיסת אייר אינדיה שקעה לקרקע כשהאף כלפי מעלה",צילום: רויטרס

זאת בניגוד למקרים המסורתיים שבהם המטוס צולל עם האף קדימה, ואז החלק הקדמי של המטוס פועל "כגורם בולם זעזועים", לדברי ג'ון הנסמן, פרופסור לאווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה ב-MIT.

רייט מוסיף כי בדרך כלל המקום הבטוח ביותר בתוך המטוס הוא ליד הכנפיים, שם יש יותר "תמיכה מבנית" המגנה על הנוסע במקרה של חירום.

ג'ים בראוקל, עורך דין לענייני תעופה במשרד עורכי הדין "מוטלי רייס", מציין כי לפי הדיאגרמות שראה, המושב של הניצול ההודי היה ממש ליד יציאת החירום ולפני כנף המטוס. מושב זה, הצמוד לחלון, היה ממוקם ממש מאחורי מחלקת העסקים של מטוס הבואינג 787.

"מבחינה מבנית, החלק החזק ביותר במטוס הוא כמובן האזור שבו הכנפיים מתחברות לגוף", אומר בראוקל. "והוא היה קרוב ליציאה - אני יודע שהוא לא יצא משם מיד כי הוא היה לכוד מאחורי כמה הריסות, אבל האזורים האלה מחוזקים במיוחד כדי שבמקרה של תאונה הדלת לא תתעוות, וכך אנשים יוכלו להימלט".

בראוקל מציין כי בשורת יציאת החירום, גם המרחב הנוסף שמסביב יכול להציל חיים. "כשהחלקים מתחילים לקרוס ואנשים נהדפים לאחור במושבים שלהם... אני יודע שזה לא הרבה, אבל אני חושב שהאינצ'ים האלה קובעים".

קירבה ליציאת חירום היא קריטית

כדי לתמוך בכך, רייט מציין כי קירבה ליציאת חירום היא קריטית, במיוחד בהתחשב בכך שרוב מקרי החירום שהוא מכיר אינם קשורים להתרסקויות קטלניות, אלא הם תוצאה של תקריות על מסלול ההמראה/נחיתה.

"הסכנה הסבירה ביותר שתתקלו בה במטוס היא על מסלול ההמראה כשמשהו משתבש, כמו שריפה פוטנציאלית", אומר רייט. "במובן הזה, זה לא באמת משנה איזו דלת זו, אלא בעיקר העובדה שאתם רוצים לרדת מהמטוס הזה מהר ככל האפשר".

עם זאת, כל מקרה חירום תעופתי מתפתח אחרת. אם הסיפור של ראמש מוכיח משהו, זה שהישרדות בהתרסקות מטוס יכולה להיות פחות קשורה למקום שבו הנוסע יושב, ויותר לאופן המדויק שבו המטוס פוגע בקרקע - דבר שאף נוסע אינו יכול לחזות מראש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר