משרד התקשורת קיים אתמול (רביעי) דיון חירום בעקבות חשיפת "ישראל היום" כי מטוסים מופנים למסלול ארוך בנתב"ג, מכיוון שגורמים עלומים משבשים את אותות ה־GPS ומונעים מהטייסים לנחות במסלול קצר יותר. ל"ישראל היום" נודע כי הוחלט לבצע דיון דחוף במשרד, כדי לבחון פתרונות לתופעה.
תופעת חסימת אותות ה־GPS אינה חדשה, אך התגברותה בתקופה האחרונה משתקפת במפות התעופה, שבהן ניתן לראות היטב כיצד רוב המטוסים מופנים למסלול הארוך אשר עובר מעל היישובים חשמונאים, מעלה אדומים, כפר לפיד וכפר האורנים.
אירוע חריג בנתב"ג הנוסעים התבקשו להשתטח על הרצפה // אבי איפרגן
איתן פרידמן, יועץ גיבוי והגנה על נתונים בחברת Dell Technologies, מסביר כי אף שמדובר באתגר ניתן להשתמש בטכנולוגיה כדי להתחזות ללוויין ובכך לפגוע בקליטת ה־GPS. "אם מישהו מצליח להתחזות ללוויין ולשדר מיקום שגוי – ניתן לבלבל את מקלט המיקום. כדי לארגן מתקפה כמו זו שדווחה על מיקומם של מטוסים יש צורך בידע ובניסיון רבים, וסביר להניח שהמתקפה היא מדינתית – כזו שיודעת איך עובדת תחבורה אווירית, ויודעת להתממשק אליה בנקודות הנכונות".
לדבריו, "לא סביר שהמתקפה מבוצעת לצרכים כלכליים בלבד דוגמת מתקפות כופרה, ונראה שהמטרה היא לגרום כאוס בתעבורה האווירית, שכן כל מטוס שמאבד מיקום נדרש לאמת אותו שוב באמצעים מסורתיים יותר כמו שימוש בתחנות קרקעיות, ואפילו עד כדי ניווט old school עם מפות. ניכר שתקיפה כזו רוצה להעביר מסר ברור שבהינתן הרגע, ידו הארוכה של התוקף תגיע רחוק ועמוק מאוד".
בתיעוד ששלח תושב חשמונאים נראה היטב מטוס מנמיך לנחיתה מעל ביתו, תוך השמעת רעש עצום. מכיוון שכל המטוסים מופנים לאותו מסלול, הם חולפים ביום ובלילה מעל היישובים וגורמים תסכול עמוק אצל תושביהם המוטרדים.
"אני סובל רבות מהרעש", סיפר ט' מחשמונאים לאחר הפרסום ב"ישראל היום". "היום הנחיתות החלו ב־5:00 לפנות בוקר, וזה נמשך לעיתים עד אחת בלילה. המטוסים טסים מעלינו בגובה נמוך, ממש מעל הבתים, לפעמים בקצב רצחני אחת לשתי דקות, ופתיחת הגלגלים שלהם גורמת רעש מבעית. לא ברור מדוע רשות שדות התעופה לא מוכנה להסיט צפונה את המסלול. מדובר על יותר ממאה אלף תושבים שסובלים יום־יום. כנראה שרק פנייה לבג"ץ תזיז משהו", זעם ט'.
ביקורות יש, מענה אין
בדו"ח ביקורת שפרסם בנובמבר 2022 על בטיחות התעופה האזרחית, התריע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי הכלים שבידי רשות שדות התעופה אינם יעילים דיים כדי לתת מענה מיטבי להתמודדות עם חסימות אלקטרוניות.
לפי הדו"ח, פנה ראש אגף מבצעים באחת מחברות התעופה הישראליות אל הרשות כבר ביוני 2019, והביע השגות על הפעולות שנקטה במקרים שבהם התרחשו חסימות אלקטרוניות. מתשובת סמנכ"ל מבצעים של הרשות עלה כי קיימים "פערים מסוימים בנושא הפרעות וחסימות אלקטרוניות".
בדיון שקיימו עימו אנשי משרד מבקר המדינה, ציין סמנכ"ל המבצעים כי הרשות בוחנת רכישת מערכת שתשדר נתונים נוספים, ובכללם מיקום המטוס. "ביחד עם רכישת המכ"מים החדשים", הוסיף, "יתקבלו נתונים חלופיים שיתריעו במקרים של חסימות".
המבקר אנגלמן המליץ לרשות שדות התעופה לחדד את נוהליה ואת דרכי הפעולה שלה להתמודדות עם חסימות - ולהמשיך לבחון, ביחד עם רשות התעופה האזרחית, דרכים וטכנולוגיות חדשות להתמודדות. כמו כן, הומלץ בדו"ח כי על הרשות ליידע את חברות התעופה בפעולות שיינקטו לטיפול בחסימות, וכי חיל האוויר והרשות יגבירו את שיתוף הפעולה ביניהם בנושא.
בדו"ח נוסף, שפורסם בדצמבר 2022, בחן מבקר המדינה את הגנת הסייבר בתחום התחבורה - ובכלל זה בענף התעופה. הביקורת העלתה כי ישנה "בעיה מבנית ותפקודית יסודית בכל הנוגע להיערכות לאיומי הסייבר במגזר התחבורה".
בין השאר, נמצא כי למשרד התחבורה אין תמונה מלאה על מצב הגנת הסייבר של גופי התחבורה השונים, ואין הלימה בין האיומים והמענים להם במגזר כולו לבין המשאבים של משרד התחבורה. המבקר קרא למשרד התחבורה ולמערך הסייבר לוודא כי תשתיות התחבורה, ובפרט התשתיות הקריטיות, מבצעות הערכת סיכונים באופן שוטף ומשפרות את מידת עמידתן בפני מתקפות סייבר אפשריות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו